קיבלתם מכתב מהעירייה עם דרישת תשלום, לא בטוח כי העיריה פעלה כחוק

עו"ד צבי רוזנטל יסביר בכתבה הבאה מה הם האופציות העומודות לרשותכם במידה וקבלתם דו"ח חניה שיתכן ובכלל הוא בלתי חוקי, איך מבררים זאת? ומה עושים במידה ויתברר כי אכן הדו"ח בלתי חוקי? על כך בכתבה הבאה.

החניה בערים הגדולות היא נושא כאוב, כואב עוד יותר לשלם קנסות לעיריות בגין חניה במקום אסור או בלי תו מתאים. רבים גם לא משלמים את הקנסות הללו ומכירים את הסיטואציה בה יום בהיר אחד הם מקבלים, בדואר רשום, דרישת תשלום מהרשות המקומית בגין עבירת חניה שבוצעה לפני מס' שנים.

מה עושים במקרה כזה? סביר להניח שתחושו מאוימים מנוסח דרישת התשלום המתריעה על כוונת הרשות להפעיל כנגדכם הליכי גביה מינהליים. אכן, מדובר בהליכים חריפים דוגמת הליכי הוצאה לפועל (רק חריפים יותר ונעדרי פרוצדורה מוגדרת). אותם הליכים עשויים לכלול בין היתר עיקול המיטלטלין בביתכם/עסקכם וחשבונות הבנק. אלא שעיון מעמיק בדרישת התשלום עשוי ללמדכם שהחתום עליה הוא עורך-דין פרטי המועסק על-ידי הרשות המקומית, וכן שמועד העבירה הינו, כאמור, לפני מספר שנים. אז מה אפשר לעשות?

פקודה מנדטורית נושנה מעניקה לרשות מרשויות המדינה סמכות לפעול לגביית חובות שחב לה הפרט. אמצעי גביה אלה זכו, לא אחת, לביקורת נוקבת אודות טיבם ומידת התאמתם לאקלים המשפטי דהיום, ולא בכדי.

אמצעים אלה מעניקים לרשות סמכויות נרחבות לפגוע בזכויות יסוד חוקתיות על-חוקיות של הפרט: הזכות לפרטיות והזכות לקניין. יתרה מכך, החשש מפני הפעלת הסמכות שלא כדין מתעצם נוכח העובדה שאין בה, בפקודה נושנה זו, מנגנוני ביקורת או איזון מוּבְנים – בהם יכול להיאחז הפרט שעה שהרשות מתייצבת על סף דלתו ודרישת חוב בפי שליחיה.

יש שיאמרו כי הפקודה הינה בבחינת הכרח בל יגונה, ובלעדיה – יתקשו רשויות המדינה בכלל, ורשויות מקומיות בפרט, לגבות את החובות המגיעים להן ביעילות. אכן יש שיאמרו. מעברו השני של המתרס – רבים וטובים יחלקו.

רקע כללי:

בס' 33 לחוק יסוד הממשלה, נקבע: א. סמכות הנתונה על פי דין לממשלה רשאית הממשלה לאצול לאחד השרים; סעיף זה לא יחול על סמכויות הממשלה לפי חוק-יסוד זה, למעט סמכויות לפי סעיף 32. ב. סמכות הנתונה לאחד השרים על פי חוק או שהועברה לו על פי סעיף 31(ב), למעט סמכות להתקין תקנות, רשאי השר לאצול, כולה, מקצתה או בסייגים, לעובד ציבור. מכוח חוק זה, הואצלו סמכויות שר הפנים ושר האוצר, על העיריה לגבות מסי עירייה ע"פ פקודת המיסים, אולם, מפרשנות החוק, לא ניתן להאציל סמכויות על עובדים שאינם עובדי ציבור.

פסק דין הנפלינג נ' צילקר, הוא פסק הדין המוביל בעניין האצלת סמכויות של הרשות לאדם שאינו עובד ציבור, כאשר עירית אשדוד, עקב בעיות תקציב, האצילה סמכויות על בעלי עסקים  שהתלוננו על פתיחת עסקים של מתחריהם בשבת, ואף קבלו כי העיריה לא עושה דיה לסגירת אותם עסקים, כאמור, העיריה נתנה לאותם פקחים פרטיים סמכויות לאכוף את סגירת העסקים הפתוחים בשבת לרבות חלוקת דוחות על פתיחת עסקים בשבת, עם כניסתו של צילקר לראשות העיריה, ביטל הוא את הסמכויות בטענה, כי מי שאינו עובד ציבור, אינו יכול להשתמש באותן סמכויות שהוענקו לעיריה, דהיינו לעובדי ציבור.

בעתירה שהגישו הפקחים, קבע השופט שמגר: אין זה מתקבל על הדעת כי סמכויות סטטוטוריות יוענקו לאדם פרטי שאיננו משרת במערכת שכוננה על פי דין או שאינו חלק ממערכת שלטונית מוגדרת ואשר מעמדו, חובותיו וזכויותיו מתמצים אך ורק בכך שנמסרו לידיו סמכויות ביצוע כפי שהן עולות, למשל מחוק העזר; והוא כמובן כל עוד לא קבע המחוקק מפורשות אחרת.

הלכה זו אושרה ואומצה בפס"ד אחרים בעקבות עתירות רבות, כאשר בתי המשפט חוזרים על אותה אמירה, כי אין לה לרשות להאציל סמכות על גוף או אדם פרטי שאינו עובד ציבור.

בפס"ד ברק דון נ' עירית נתניה, כתבה השופטת חיות כדלהלן:

האם יכול עו"ד פרטי לשמש כגובה מסים של המשיבה, לצורך נקיטת אמצעי אכיפה על פי פקודת המסים (גביה)? אינני סבורה כך, ונראה כי בניגוד לשתי הטענות הקודמות שהעלו המבקשים, טענתם בענין זה, סיכוייה טובים.

לאור עתירות דומות ובעקבות החלטת השופטת חיות, נקבע נוהל מסודר ובחוזר מנכ"ל משרד הפנים 2/2003 (נוהל הפעלת חברות גביה), וכדלהלן:

מספר רב של רשויות מקומיות מעסיקות חברות גביה לצורך ביצוע פונקציות שונות בתחומי החיוב והגביה של מיסוי עירוני, נוכח התרחבותה של תופעה זו והעתירות שהוגשו בענין זה לבית המשפט העליון מבקש משרד הפנים להסדיר את אופן העסקת חברות הגביה ע"י רשויות מקומיות בנוהל. העסקת חברות גביה על ידי רשויות מקומיות תעשה על פי הוראות נוהל זה.

מטלות: רשות מקומית רשאית להעסיק חברות גביה לצורך ביצוע מטלות אלה,  כולן או חלקן: -משלוח הודעות חיוב בגין מסוי עירוני לסוגיו. -גבייה שוטפת של חיובי ארנונה ומסים עירוניים אחרים. – גביית חובות פיגורים בגין ארנונה ומסים עירוניים אחרים.

אולם, פה מונח הקאץ', שכן, ע"פ נוהל מנכ"ל, העסקת חברת גבייה תעשה על פי מכרז.

רשויות מקומיות רבות, אינן מקיימות את נוהל משרד הפנים ואינן מקיימות מכרז, ודרך גבייתן אינה חוקית.

אין לנו אלא להצטער על דרך פעולתן של חלק מהרשויות הפועלות שלא על דרך נוהל מנכ"ל משרד הפנים בגבית מסי עירייה, ארנונה, דוחות חניה, ומפעילות חברות גביה פרטיות, הגובות באגרסיביות כספים שלא מגיעים להן כחוק.

עו"ד צבי רוזנטל

מנהל ושותף במשרד רוזנטל ושות',

משרד עורכי דין

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.