קמפיין הפרסום של נשות יהודה גליק • דב הלברטל בטור חריף

אישי ציבור ופוליטיקאים, ניזונים מפרסומת אישית. מוכרחים לבקר את התופעה הזו, שיש לה השלכות מרחיקות לכת, הן להחלטותיהם והן למה שנוגע למוסר האנושי והדתי.

חבר הכנסת יהודה גליק, התחיל קמפיין פרסומי על מות אשתו. לא היה אחד במדינה שלא ידע על מצבה. על צערו של גליק. האמפתיה כלפיו הרקיעה שחקים. הוא התגלה כקמפיינר מצויין. יש לו סוג של שכנוע רגשי. משהו משיחי כמעט. לאחר פטירתה, ניצל גליק כל במה אפשרית לדבר על הזוגיות שהייתה ביניהם.

כמה היא חסרה לו. כמה הוא כלום בלעדיה. כמה היא נתנה לו, הוקירה אותו. עוד ועוד הוזילו דמעות. כאילו הטרגדיה (וזו באמת טרגדיה), היא נחלתו הבלעדית של גליק. גליק תפס מהר מאוד את האפיל התקשורתי של מות אשתו. היא הפכה אצלו מיקירה גדולה, לסלבריטאית שגורפת תקשורת.

יש לגליק את הרגש המעושה, שנותן לך להרגיש שאין אדם אומלל וגדול ממנו בעת ובעונה אחת. הוא נותן לך להרגיש, שרק לו הייתה זוגיות כזו, שרק הוא היה זכאי לה, שיכולה ללכת לאיבוד רק לאדם כמוהו ולא לשום אדם אחר.

והנה לפתע, ממש בהפתעה גמורה ביחס למצג הזוגיות הבלתי נתפסת, באה הכרזה חגיגית על האירוסין החדשים. הוא כל כך רצה לשמח את כל האומה. הרי גליק, באמצעות אשתו הקודמת, הפך עצמו לאביר היגון הלאומי. אז בוודאי שברגעים אלה, צריך להודיע קבל עם ועדה, וליצור תחושה שהוא סיים עם אשתו קודמת, יתכן שהוא הבין, שהוא מיצה את פוטנציאל הקמפיין אתה.

עכשיו גליק פורץ עם קמפיין חדש, אשתו החדשה. אנחנו, פשוטי העם, יכולים רק לתאר לעצמינו איזו יחצנו"ת תלווה את החתונה עצמה. לא יהיה מישהו שלא יוזמן. בפרט העיתונות לסוגיה. כי גליק כבר הבין מזמן את הפוטנציאל השיווקי של האשה החדשה. גם היא סיפור בפני עצמו. אז אביר היגון הלאומי, ידע למנף היטב את הקמפיין החדש.

והרי מיד אחרי ההכרזה, הוא רקד בדביקות ברחבת הכנסת. הוא דאג ודאי שהתמונה המתוקשרת תופץ בכל מקום אפשרי. הרי איש כמו גליק משופע בקמפיינרים. מאז שנבחר לכנסת, הוא רק חושב איך להתפרסם. מישהו שמע אותו אומר משהו על הר בית, שהיה העילה לבחירתו? תודו. כמעט שלא.