קרן ההון הראשונה שתשקיע בסטארט־אפים חרדיים

היזם משה פרידמן שבר את תקרת הזכוכית, ועכשיו הוא מקים את קרן ההון־סיכון הראשונה שתשקיע רק בסטארט־אפים חרדיים. בראיון לחנני בלייך בשישבת של 'ישראל היום' הוא מספר על המיזם החדש – חרדים דוט קום

את פני הבאים לחדר הישיבות בפאתי אזור התעשייה של בני ברק מקדם מסך גדול שתלוי על הקיר, ומקרין תמונות מאירוע נוצץ שנערך לפני שבועות ספורים על גג חברת מיקרוסופט. על השולחן הסמוך ערימת חוברות של פרשת השבוע, מזכרת מהשיעור התורני, שנערך במקום ביום חמישי. ברוכים הבאים למטה הצנוע של עמותת "קמא טק" – מרכז ההייטק החרדי.
מאחורי המקום הזה עומד היזם משה פרידמן – חרדי בן 38, אב לארבעה ותושב בני ברק, פותח קורסים, מקשר, מגשר, מתווך ומפעיל קשרים עבור צעירים וצעירות מהמגזר, בוגרי ישיבות ובוגרות סמינרים להוראה, שמחפשים דרך לפרנסה בכבוד ונושאים עיניים לענף הנוצץ.

את הצורך בהקמת העמותה חווה פרידמן על בשרו, אי אז בשנת 2011. "בדרך לסטארט־אפ הראשון שלי פגשתי משקיע מוכר, שהודיע לי כבר בראשית השיחה: 'אני לא משקיע בחרדים'. שאלתי אותו למה. הוא אמר: 'תראה, אתה יודע שרוב הסטארט־אפים נכשלים, וכשאני בוחן יזם כדי להשקיע בו, אני רוצה להרגיש שלמרות שיהיו מאה כמוהו שייכשלו, דווקא הוא יצליח. אצלך, נוסף על הכל, אתה גם חרדי, והסיכון גבוה פי כמה, כי אני לא יודע איך הראש שלך פועל. אני יכול להשקיע בך היום הרבה כסף, ומחר תבוא ותגיד לי שהרב שלך אמר לך לתת את הכסף הזה לצדקה'".

 

היום פרידמן כבר לא צריך לרדוף אחרי משקיעים. לאחרונה השיק את הבייבי החדש שלו, "12Angels" – קרן ההון־סיכון החרדית הראשונה. בעוד הבנקים וקרנות ההשקעה הרגילות לא אוהבים להשקיע בתחום הזה, בגלל אחוזי הסיכון הגבוהים של ההשקעה, קרנות ההון־סיכון הוקמו במיוחד להשקעות ייעודיות בהייטק.

למה צריך להקים קרן הון־סיכון שמיועדת ספציפית לחרדים?

"קודם כל, אני מקווה שבעתיד הלא רחוק כבר לא נצטרך קרן ספציפית לחרדים. אבל כרגע המצב הוא שלסטארטאפיסטים החרדים קשה לגייס כסף מהקרנות בענף, בייחוד בשלב הגיוס הראשוני. רבים מאנשי הקרנות פוחדים מהם, הם לא יודעים איך בדיוק עובדים מול חרדים, וגם חוששים מאי זמינות בשבת ובחגים. לכאן בעצם אנחנו נכנסים.
"תאר לך שיש לך סטארט־אפ בעולם הרפואה, ואף קרן לא רוצה להשקיע בך. מה יהיה אם תבוא לאחת מהן ותספר לה שקרן ההשקעות הגדולה בעולם, שגם משקיעה רבות בסטארט־אפים מתחום הרפואה, השקיעה בך? זה יפתח לך דלתות.
"אז אנחנו מהווים בעצם מעין 'בַּטוחה' לקרנות הקיימות. אנחנו בוחנים ובודקים את ההצעות שמגיעות אלינו, ואם בחרנו להשקיע סכום מסוים, היזם יכול ללכת לעוד קרנות ולומר: משקיעי ההייטק הכי גדולים בארץ, שעומדים מאחורי קרן ההון־סיכון שתומכת בנו, כבר השקיעו בי".
ואם תשמעו על סטארט־אפ מבטיח שהמְפתח שלו הוא חילוני, לא תשקיעו בו?
"לא. המנדט של הקרן הייחודית שלנו הוא להשקיע רק בחבר'ה חרדים. איתם אנחנו מתעסקים, ואותם אנחנו מקדמים. אם יגיע אלי סטארט־אפ חילוני מוצלח, אחבר אותו למשקיעים שאני מכיר ושסומכים עלי, אבל מהקרן שלנו לא אוכל להשקיע בו".
כמה כסף כבר גייסתם?

"בשלב הראשוני 5 מיליון דולר, מיזמי ומשקיעי ההייטק הידועים והמפורסמים בישראל, ובהם מנכ"לית פייסבוק ישראל, מנכ"ל גוגל ישראל, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, ואחרים. אבל אני בטוח ש־5 המיליון האלה יביאו איתם לפחות עוד 50 מיליון. ככה זה עובד. ברגע שיש לך סטארט־אפ שקרן מסוימת כבר השקיעה בו, יבואו עוד משקיעים וקרנות וישקיעו עוד הרבה כסף".
• • •

הכל התחיל לפני שבע שנים. פרידמן החליט שאחרי שבילה את רוב חייו בישיבה ובכולל, הגיע הזמן לעשות לביתו. "בעצם", הוא אומר, "לפי המסלול שלי הייתי מיועד להיות גדול הדור הבא בציבור החרדי. אני נין של הרב יוסף חיים זוננפלד ז"ל, שהיה ממייסדי העדה החרדית בירושלים והרב הראשון שלה בתחילת המאה שעברה. למדתי ב'חברון', ישיבת הדגל של הציבור הליטאי, ובכולל הנחשב ביותר בבני ברק. גדלתי במשפחה חרדית מאוד, בלי לימודי ליבה או אנגלית.
"עד גיל 31 הייתי מנותק לגמרי. ישבתי ולמדתי תורה וכתבתי ספרים תורניים. קיבלתי מלגה של כמה מאות שקלים מהכולל, ובעיקר התבססנו על המשכורת של אשתי שרי, חשבת שכר במקצועה.
"היה לי מחשב קטן ששימש אותי לכתיבת חידושי תורה, ודרכו התחלתי לגלוש באינטרנט. לאשתי, שבאה מבית יותר 'פתוח' ממני, לא היתה עם זה שום בעיה.

"בתוך זמן קצר נמשכתי לכתבות על עולם ההייטק, הן פשוט ריתקו אותי. ראיתי שישראל מכוּנה 'אומת הסטארט־אפ', וזה גירה אותי. ראיתי שכמעט כל החומר המקצועי בכתבות ובבלוגים על ההייטק הוא באנגלית, אז התחלתי ללמוד אנגלית בסיסית באינטרנט. התחלתי ללכת לכנסים, שמעתי הרצאות בתחום, ונמשכתי לזה יותר ויותר".

בלי שרכש למעשה שום הכשרה מקצועית, החליט פרידמן ליזום סטארט־אפ משלו בתחום עריכת וידאו אונליין. "אני צלם חובב, והיו לי כל מיני רעיונות לשיפור בתחום הצילום. תחום הווידאו באינטרנט התחיל לצמוח בתקופה ההיא, ונוצר הצורך בכלים לעריכת וידאו.
"קראתי קצת מה זה אומר, ואיך מוציאים את הרעיון מהכוח אל הפועל. לא היה לי הרבה ידע, לא היתה לי השכלה, אבל אחרי שנים של לימודים כאברך בישיבות הטובות ביותר, הרגשתי שהכל קטן עלי. היה לי קצת כסף מחסכונות מפה ומשם, והשקעתי אותו בסטארט־אפ שלי, לגיוס עובדים ולפיתוח המוצר.

"התחלתי סוג של מסע בתוך מדינת הסטארט־אפ, כיזם. בהתחלה נפגשתי עם משקיעים, ואחר כך התחלתי לחפש עובדים שיפתחו את המוצר, ועורכי דין ורואי חשבון שיעמדו לצידי. הייתי שאפתן. כבר מההתחלה רציתי לעבוד עם חברות גדולות, ושעיתונאים יכתבו עלי".

אבל המציאות היתה זוהרת הרבה פחות. "בתוך זמן קצר גיליתי שאני פשוט לבד. שכחרדי אני נטע זר בעולם הזה, שבו היו אז אפס חרדים. כל מי שפגשתי היה עשוי מאותו חומר: חילוני, אשכנזי, מתל אביב או מהשרון. כולם טייסים, או יוצאי יחידות מובחרות, או יוצאי 8200 ובוגרי הטכניון. זה היה מין מועדון סגור של אנשים שכולם מאותו סוג, ואני, בתור חרדי, הייתי זר לחלוטין.

"הם גם הסתכלו עלי ככה. אמרו לי, איך בדיוק חשבת שאתה, עם האין־ידע שלך, תוכל להקים דבר כזה? אין לך סיכוי. היה אחד שאמר לי: 'אתם החרדים חיים בימי הביניים, איזו חדשנות אתה יכול להביא? הפער התרבותי בינך לבין ההייטק הוא פער של 500 שנה'.

"היו עוד רבים שפתחו את השיחה הראשונית איתי ב'איפה שירתת בצבא?' או במשפטים כמו 'הבן שלי עכשיו בגבול עזה ואני לא נרדם בלילות מדאגה, למה שאעזור למי שלא עשה צבא?'. התייחסו אלי כמו לסוג של בדיחה.

"באחד הימים עשיתי ניסוי. זה היה בימים שבהם אפליקציית 'סיקרט' (שאפשרה לפרסם הודעות אנונימיות; ח"ב) מאוד הצליחה. פרסמתי הודעה: 'מה דעתכם על שיתוף חרדים בהייטק?'. בתוך כמה שעות קיבלתי 200 תגובות קשות ועוינות. 'לא יעלה על הדעת', 'שייסגרו בבני ברק', 'לא רוצים לראות אותם', 'שהכפייה הדתית תגיע גם להייטק?'. היו גם לא מעט תגובות בנוסח 'אנחנו לעולם לא נעסיק חרדים בענף'".
• • •

כשהוא מרגיש שכל המערכת נגדו, ורגע לפני שהתייאש, החליט פרידמן לשנות כיוון. הוא נסע עם הסטארט־אפ שלו ללונדון, לנסות שם את מזלו. "שם לא משנה למשקיעים אם אתה יהודי, חרדי, צ'רקסי או פקיסטני. אם יש לך מוצר טוב ואפשר לעבוד איתך, יש לך סיכוי טוב".
פרידמן אכן הצליח למצוא כמה משקיעים שהתעניינו ברצינות במוצר, אלא שעולם הווידאו האינטרנטי כבר התקדם כך שהפיתוח שלו הפך מיותר. כמה חודשים לאחר מכן, באמצע שנת 2012, הוא סגר את החברה, זמן קצר לפני שהחל לעסוק בקידום חרדים בעולם ההייטק.
נקודת המפנה המרכזית היתה כשהשתתף בכנס DLD לחדשנות, שנערך ב־2012 בתל אביב. "זה כנס חדשנות עולמי, שהביא לארץ היזם והמשקיע יוסי ורדי. הלכתי עם לא מעט חשש שאני הולך להיות החרדי היחיד בין 5,000 חילונים.
"כשהגעתי לשם, הרגשתי אבוד. חרדי מבני ברק בין אלפי גיקים של מחשבים. פתאום ורדי קלט אותי. הוא ניגש אלי ושאל: 'מה אתה עושה כאן?' אמרתי לו: 'אני יזם, הקמתי סטארט־אפ, ואני מתעניין בהייטק'. הוא אמר: 'אני כבר בן 70, ומעולם לא נתקלתי בחרדי שמקים סטארט־אפ. אתה חוזר בתשובה? מה אתה בדיוק?' אמרתי לו: 'אני חרדי אורגינל, נכד של הרב זוננפלד'.
"סיפרתי על העוינות שנתקלתי בה בכל מקום, ואז הוא אמר: 'אנחנו החילונים כועסים על החרדים למה הם לא עובדים, אבל לפי מה שאתה מספר – בעצם אנחנו אשמים. הנה, בא חרדי כמוך ורוצה לעבוד, אבל אף אחד לא פותח לו את הדלת. אם רוצים שהחרדים ישתלבו בתעסוקה, אנחנו צריכים לעשות את חלקנו. בוא נעשה יחד משהו לחרדים'".

הרעיון הגיע בתוך זמן קצר. "מי אמר שיש רק חרדי אחד כמוני? אולי יש עוד יזמים שניסו אבל כשלו בעולם החילוני של ההייטק? הדליקה אותי המחשבה לעזור ליזמים חרדים, אנשים שמקימים חברות ומביאים רעיונות, ובמקביל, רציתי לעשות שינוי ביחס לחרדים בתעשייה הזאת.

"אבל ורדי בא ואמר לי: 'עוד מוקדם לבוא ולטפח יזמים חרדים. בוא נוודא קודם שיש חרדים שעוברים הכשרה מקצועית בתחום, צוברים ניסיון ומתחילים להכיר את המערכת. מתוכם יצמחו היזמים'".
בסיועם של ורדי ושל זיקה אב־צוק, סמנכ"לית סיסקו ישראל, הקים פרידמן את "קמא טק", עמותה לפיתוח ולעידוד ההייטק החרדי. כעבור זמן הצטרף אליו אברמי וינגוט (30), חרדי שמגיע מתחום הפרסום, כאחראי לפיתוח הסטארטאפיסטים.

"הרעיון היה לבנות קהילה של חרדים מהתחום ולגבש אותם, שהם לא יצטרכו לחוות את מה שאני חוויתי", אומר פרידמן. "רצינו לפתוח את העולם הזה. שחרדי שרוצה לעבוד בגוגל, לא ייחסם".

על גג חברת מיקרוסופט בהרצליה // צילום: קובי הרשברג

וינגוט ופרידמן החלו לערוך מפגשים וכנסים בקומת משרדים ששכרו בפאתי בני ברק, ובהמשך גם בירושלים. היום, ארבע שנים אחרי, מאחדת "קמא טק" אלפי חרדים בענף.

"אנחנו עובדים עם חברות הייטק שונות, מזהים כל הזמן תחומים שיש בהם ביקוש גבוה ומפנים לשם את החבר'ה שלנו. בזמן האחרון, למשל, ערכנו כנסים בתחום הסייבר. פתחנו הכשרה מיוחדת לחרדים, בשיתוף פעולה עם צ'ק פוינט, סיסקו וסייברטק. לקורס הזה נרשמו 930 צעירים, ויחד עם הצוות המקצועי, שערך ראיונות ומבחנים לכל הנרשמים, בחרנו 30. קיימנו גם קורס דאטה בשיתוף פעולה עם פייסבוק, וקורס מפתחי מובייל עם גוגל".

"קמא טק" גם תיווך בין כמה מהיזמים למדען הראשי במשרד הכלכלה והשיג תמיכה של מיליוני שקלים בסטארט־אפים חרדיים שונים, כשהתנאי הוא שהיזמים מגייסים 15 אחוזים מהסכום, והמשרד נותן את השאר.

כמה חרדים עברו אצלכם עד היום?

"כ־8,000, ובהם 600 שמצאו דרכנו עבודה בהייטק – כמפתחים, בודקי תוכנה, מתכנתים ועוד, בשכר ממוצע של 15 אלף שקלים למתחילים. ממוצע הגיל של גברים חרדים שפונים אלינו הוא 28, רובם אקדמאים או בוגרי יחידות טכנולוגיות בצבא. ממוצע הגיל של הנשים הוא 25.

"כ־700 איש השתתפו בהכשרות המקצועיות ובקורסים השונים שאנחנו נותנים. גם הם מצאו עבודה. הכשרות באנגלית העברנו ל־400 איש.

"החלק הכי חשוב אצלנו הוא עידוד ליזמוּת הייטק: לעזור לחרדים להקים סטארט־אפים. כשהתחלנו לעסוק בזה, לא ידענו מה לעשות. התחלנו בזה שהבאנו להרצאות את היזמים הכי מצליחים. גם שר החינוך בנט הרצה אצלנו, בלי מילה על פוליטיקה, רק על האקזיט שעשה. ההרצאות היו כאש בשדה קוצים, וראינו איך בכל הרצאה באים יותר ויותר צעירים חרדים.

 

"אחד המרצים היה אמנון שעשוע, ממייסדי מובילאיי. הוא ראה מולו מאות חרדים יושבים עם עיניים סקרניות, ואחרי ההרצאה בא ואמר לנו: 'תקשיבו, יש כל כך הרבה חבר'ה חרדים שרוצים להקים סטארט־אפים, אז תקימו להם תוכנית'.

"זמן קצר לאחר מכן יצאנו ב'מאיץ הסטארט־אפים' של 'קמא טק', שבמסגרתו אנחנו לוקחים בכל שנה שמונה עשר סטארט־אפים תחת חסותנו ונותנים להם מטרייה שלמה של עזרה מכל הכיוונים, מפגישים אותם עם משקיעים, מכניסים אותם לחברות הגדולות, וכו'. זו תוכנית שנחשבת היום לאחת הטובות מסוגה בישראל.

"ב־2013, כשניסינו להביא יזמים חרדים לכנס בגוגל עם יוסי ורדי, מצאנו בקושי חמישה. היום יש מאות יזמים חרדים שמנסים להתקבל לתוכנית המאיץ".
אחד הסטארט־אפים שהשתתפו בתוכנית, שאותו מימן המדען הראשי במשרד הכלכלה ביותר מ־5 מיליון שקלים, הוא פיתוח המאפשר לבעלי עסקים ולמנהלי שיווק ליצור קשר עם כל הלקוחות והספקים במקום דיגיטלי אחד מסודר, במקום פלטפורמות שונות – אי־מייל, ווטסאפ, טלגרם, ואחרות.

קרן ההון־סיכון שהקמת תעדיף להשקיע בחרדים שעברו דרך המאיץ שלכם?

"כל חרדי שיש לו סטארט־אפ יכול להתאים. ברור שאנחנו מכירים הרבה יותר טוב אנשים שאנחנו עובדים איתם במסגרת המאיץ. להשקיע בסטארט־אפ זה כמו להתחתן עם היזמים, אז קל לנו יותר להתחתן עם חבר'ה מוכרים. עד עכשיו כבר השקענו בשני סטארט־אפים שצמחו מתוך הפרויקט, אחד מהם של חסיד גור, שיזם פיתוח ייחודי בתחום הסייבר, שמגן על אתרים מפריצה".
• • •

כספומט (צילום: נתי שוחט פלאש 90)

הוא לא עונה על הטייפקאסט של ההייטקיסט המצוי. בעצם, הוא אולי הכי רחוק מזה. בניגוד לצעירים חרדים "מודרניים", שמחליפים את הלבוש החרדי המוכר (חולצה לבנה, מגבעת וז'קט שחור) בחולצות ממיטב המותגים כשהם מתחילים לעבוד בעבודות חופשיות שונות, פרידמן בחר במודע להישאר בעולם החרדי המיינסטרימי. תמיד תראו אותו לבוש חולצה לבנה ועוטה ז'קט שחור, כמו עוד אחד מאלפי האברכים החרדים שמהלכים ברחובות בני ברק.

דף הפייסבוק הפרטי שלו, הפעיל במיוחד (לא בדיוק דבר שגרתי בציבור החרדי, "אבל התפקיד מחייב"), משלב בין תמונות מהשקות וממסיבות שהוא וחבריו ל"קמא טק" עורכים מדי פעם לבין תמונות שלו עם בניו, חבושים גם הם במגבעת חרדית ועוטי חליפות – למשל, בתפילת מנחה בתשעה באב בכותל המערבי, כשהם נראים משפחה חרדית רגילה.

הוא מתגורר עם רעייתו שרי (36) וארבעת ילדיהם (בני 15, 13, 11 ו־4) בדירה פשוטה במרכז בני ברק. בני הזוג נישאו בשידוך, כמקובל במגזר, כשמשה היה בן 22 ושרי בת 20. אחר כך סיימה שרי תואר ראשון בחשבונאות באוניברסיטה הפתוחה והחלה לעבוד בחברה פרטית קטנה בבני ברק. בזכות קשריו של בעלה בעולם ההייטק, היא קיבלה הצעה לעבודה כחשבת שכר בקרן הון־סיכון, והיום היא חשבת בכירה בחברת WeWork.

 

פרידמן מסתפק במשכורת צנועה שהוא מושך מ"קמא טק" ("שלוש שנים עבדתי בהתנדבות מלאה"). מקרן ההון־סיכון הוא ושותפו וינגוט לוקחים לעצמם מחצית מדמי הניהול המקובלים בענף, "כי יותר חשוב לנו החזון החברתי מאשר הרצון להתעשר".

כשאני שואל אותו על חלום הכסף הגדול, שאיתו התחיל את המסע הקסום שלו בעולם הסטארט־אפ, הוא אומר שהחלום ההוא נגוז מזמן, ובמקומו באו אחרים. "אני לא מחפש 'לעשות כסף' מההייטק. ברור שאני רוצה להתפרנס, כמו כל בן אדם, אבל אין לי חלום להתעשר. החלום האמיתי שלי הוא להיות יזם חברתי ולפעול לשיפור החברה. זה הרבה יותר מעניין ומרגש אותי".

במשרד של פרידמן אוהבים לכנות אותו "הפירר של עולם ההייטק", כשהם רומזים לאלימלך פירר, כוהן הרפואה החרדי בעל הקשרים הענפים עם גדולי הרופאים. הוא אדם חברותי מאוד, שפותח בחיבוק חם כל מפגש עם בכירי הענף. כשנכנסנו השבוע למשרדו בבני ברק, הוא בדיוק התקשר ליו"ר דירקטוריון בנק הפועלים לשעבר, יאיר סרוסי. "מה נשמע, האדמו"ר?" פתח פרידמן את השיחה. עם סרוסי הוא עומד בקשר תקופה ארוכה, כשבנק הפועלים תומך בפעולות העמותה ובאירועים שונים שהיא עורכת.

רבים מהמשקיעים שהצליח לגייס לטובת המיזמים שלו במהלך השנים מוזמנים מדי פעם לסיבוב בבני ברק. פרידמן יושב איתם במסעדת אוכל יהודי שמגישה טשולנט חם ומכניס אותם לברכה אצל גדולי הרבנים.
לא פעם הוא מחבר בין יזמים שונים בתחומים מגוונים. רק לפני שבועות אחדים יצר חיבור בין שני כרישי הייטק, שהניב כסף רב לשני הצדדים. הוא לא קיבל שום תמורה על התיווך.

בגלל הרגישות הגבוהה במגזר החרדי לאינטרנט, ולטכנולוגיה בכלל, פועל פרידמן בעדינות הנדרשת. הוא דואג לא לפרסם בכלי התקשורת החרדיים את החדשות האחרונות מ"קמא טק". גם על הקמתה של קרן ההון־סיכון החרדית החדשה לא נכתב בעיתון "המודיע" החרדי.

למרות העיסוק החריג שלו, הוריו ואחיו עומדים לצידו לחלוטין. אביו, ראש כולל בן 65, אף כיבד אותו והגיע לבקשתו לאחד מהאירועים הגדולים שערכה "קמא טק".
• • •

הוא לא בא לבעוט במוסכמות החרדיות. מאוחר יותר יספר לנו אחד מידידיו שאת ילדיו שלח ל"חיידר" נחשב בבני ברק, שאינו מלמד לימודי ליבה מלאים. למרות זאת, הוא ארגן לילדיו מורים פרטיים באנגלית ובמתמטיקה בשעות אחר הצהריים.
"בניגוד לרבים, כולל חלקים בציבור החרדי, אני לא חושב שצריך לשנות משהו בחינוך החרדי או בחברה החרדית. אפשר לקחת אדם חרדי גם בגיל 25 וללמד אותו להיות מתכנת או יזם, והוא יכול להצליח מאוד. ואת זה אני אומר מהניסיון שלי. אני נגד כפייה של לימודי ליבה בבתי הספר החרדיים".

איך אתה רואה את עתיד ילדיך?

"אני מקווה ששלושת בניי יהיו ה'שפיצים' של ישיבת חברון, ועדיין מספק להם, כבר מעכשיו, לימודים שאולי יעזרו להם בעתיד, אם יבחרו אחרת. אני לא מסתיר מהם במה אני עובד, והם גם באים איתי לאירועים שונים בעולם ההייטק. אבל אני לא דוחף אותם לשם. את הבת שלי, בת 11, הייתי שמח לשלוח בעתיד לעבוד בתחום, כמתכנתת או כיזמית".

עד כמה תחום ההייטק בכלל מתאים לחרדים? למשל, את אירוע ההשקה לקרן לא ערכתם בהפרדה.

"מה זאת אומרת? חרדים צריכים לחיות רק בהפרדה? בכנסת יש הפרדה? לחרדי שעובד במשרד עורכי דין או בבורסה יש הפרדה? זה העולם. ההייטק הוא אחת התעשיות הכי צומחות, וברור שהחרדים יהיו שם. אבל יש לנו כלל: כל הפעילויות בבני ברק נערכות בסביבה חרדית ובאווירה חרדית, והפעילויות בתל אביב ובהרצליה באווירה קצת אחרת. אני לא יכול להגיד למנכ"ל גוגל, בוא תעשה אירוע בהפרדה. אבל משתדלים שהאוכל יהיה כשר מהדרין.

"האירוע האחרון, למשל, נערך בתוך 'שלושת השבועות' שלפני תשעה באב, ומישהו ערך 'סיום מסכת', כדי שיהיה אפשר לאכול מזון בשרי. לפי ההלכה יש בעיה לערוך אירועים חגיגיים בתקופה שלפני תשעה באב, אבל אם מדובר בסיום מסכת וסעודת מצווה, זה בסדר. זה היה אירוע באווירה יהודית־חרדית, עם אוכל כשר".

ניסית להיעזר במהלך השנים בפוליטיקאים חרדים?

"אין לי כל כך קשר איתם. לא קיבלתי מהם גב, אבל גם לא התנגדות. הכוח של הדבר הזה הוא שמדובר בפעילות לא ממשלתית. לא קיבלתי אף פעם תמיכה מהממשלה, בשום דבר. תעשיית ההייטק היא שתומכת בנו".
ומה לגבי הרבנים? אתה מתייעץ איתם?

"דיברתי על הנושא עם הרבה מאוד רבנים. הרבה פעמים הבאתי את גדולי משקיעי ההייטק, כמו חמי פרס, יזהר שי ואחרים, אל גדולי הרבנים בבני ברק. אמנם אין שום רב שנותן לנו תמיכה פומבית ואומר, 'אני תומך בשילוב חרדים בהייטק', אבל הם מכירים בשקט במה שאנחנו עושים.

"הם גם רואים שאנחנו עושים הכל באווירה חרדית, ושאנחנו ארגון חרדי שמשלב את הצעירים החרדים בצורה שמכבדת אותם, לא מבקשים מהם לוותר על החרדיות ועל הערכים שלהם. ברור שטוב שיש ארגון חרדי שנותן גב בנושא הזה, מאשר שצעיר חרדי ילך ויעשה הכל לבדו. יש לו עם מי להתייעץ".

באופן מפתיע, ואולי לא, חלק גדול מהיזמים אצלכם הן נשים.

"זה נכון שיש אצלנו בתוכנית אחוז גבוה של נשים. בתוכניות יזמות חילוניות אחוז הנשים נמוך בדרך כלל, כעשרה אחוזים, ואצלנו יש 40 אחוזים. הסיבה לכך היא שבציבור החרדי יש יותר נשים עם הכשרה והשכלה מאשר גברים, ובאופן כללי, יותר מעודדים נשים להקים עסקים".
כבר היה אקזיט חרדי?

"עוד לא. זה תהליך שלוקח זמן. כל הסיפור של 'קמא טק' קיים ארבע שנים בלבד, ומאיץ הסטארט־אפים – שלוש שנים. עד שרואים פירות זה יכול לקחת שש שנים ויותר. אבל כבר רואים סטארט־אפים מאוד מוצלחים, שהשווי שלהם על הנייר הוא מיליוני דולרים. רואים התפתחות.

"כל המשקיעים באירוע האחרון שעשינו אמרו שהם מרגישים שיש כאן הזדמנות. יש בישראל כמיליון חרדים, אנשים סופר חכמים, מבריקים, אינטליגנטים. מעגל חדש של כישרון. כמות החרדים שרוצים להשתלב בהייטק היא גדולה מאוד, ומה שבולם אותנו זה המשאבים. אין לנו מספיק משאבים.

"היינו יכולים לעשות את 'קמא טק' גדול פי מאה ממה שהוא היום, אם היו לנו משאבים מהממשלה. המדען הראשי במשרד הכלכלה אמנם השקיע כבר ב־17 סטארט־אפים חרדיים, שהוכיחו הצלחה בגיוס אחוז מסוים מהסכום הדרוש. אבל הוא לא השקיע בנו. אנחנו לא קיבלנו שקל מהמדינה כתמיכה בעמותה שמסייעת לפיתוח ולעידוד ההייטק החרדי".

הכתבה שהתפרסמה במוסף השבת של 'ישראל היום' שישבת  -באדיבות 'ישראל היום'

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.