ראש הממשלה: ההפגנות הן מדגרות של קורונה

"התקשורת מתעלמת, מטייחת, והפוליטיקאים שותקים"

נתניהו בישיבת הממשלה התייחס לגל ההפגנות ההולך וגובר אל מול ביתו:

"בשם הדמוקרטיה אני רואה ניסיון לרמוס את הדמוקרטיה. בהפגנות הללו יש עיוות של כל הכללים. קודם כל, אף אחד לא מגביל את ההפגנות. להיפך, הולכים לקראתם. זה מדגרות של קורונה, יש כללים שלא נאכפים, אף אחד לא מגביל את זה ואף אחד גם לא ניסה להגביל את זה.

אני אומר, הפוך: מתדלקים את ההפגנות האלה, במיוחד בהתגייסות תקשורתית שאני לא זוכר כמוה. מעודדים אותן. מאפשרים לשתק שכונות, מאפשרים לחסום כבישים, בניגוד מוחלט לכל מה שהיה מקובל בעבר.

אני מזכיר לכם את מה שאמר נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, ביחס למפגינים נגד תוכנית ההתנתקות כשהוא התבטא בחריפות נגד חסימת כבישים:

״חופש הביטוי אינו היתר להתפרעות. חופש הביטוי אינו מגן על החופש לשתק את המנגנונים לאכיפת החוק ולהביא לקריסתם. חופש ההפגנה אינו מגן על החופש לעצור את המדינה ולסכן את ביטחונם של הפרט והכלל״. זה היה כשהיה מדובר במפגינים שיצאו נגד התוכנית של ההתנתקות. מפגינים מהימין. אבל כאן כשמדובר במפגינים של השמאל – הכל נעלם. פשוט נעלם.

אני מוקיע את החד צדדיות של רוב אמצעי התקשורת. הם לא מדווחים על ההפגנות, הם משתתפים בהן. הם מתדלקים. זה לא רק תקשורת מגוייסת, זה תקשורת מגייסת. הם מתדלקים הפגנות שהן הפגנות אלימות שאף אחד לא אומר עליהם כלום.

לא שמעתי גינוי אחד בתקשורת לאלימות קשה שהופנתה כלפי שוטר בהפגנות השמאל בירושלים. הוא סיפר שהוא עבר לינץ׳ על ידי המפגינים. הוא נזקק לניתוח. לא רק שהתקשורת לא גינתה זאת, היא אומרת שהשוטר אשם! ואם לא השוטר אשם, אז אולי אני אשם – כי אני כביכול שולח את השוטרים – מה שלא היה ולא נברא.

כשאוהדים משתי קבוצות כדורגל נכנסים לקטטה בתל אביב, התקשורת מעלילה עליהם שמדובר בפעילי ימין שהפעילו אלימות כלפי מפגיני השמאל. שוב, גם כאן, עבדכם אשם – כי אני כביכול שלחתי את האוהדים הללו.

כשמפגינים מגיעים עם לפידים ומאיימים לזרוק בקבוקי תבערה על מעון ראש הממשלה – גם כאן עבדכם אשם. הם אומרים: ״אם הוא לא היה בבלפור לא היינו צריכים להפגין״. וכשיש הסתה פרועה, חסרת מעצורים, כולל קריאות יומיומיות לרצוח את ראש הממשלה ובני משפחתו – התקשורת מתעלמת, מטייחת, והפוליטיקאים שותקים.

אני הערכתי את העובדה שנשיא המדינה התבטא בעניין הזה שלשום, ואני רוצה לדמיין מה היה קורה אם יום יום היו קוראים לרציחתו של נשיא המדינה ובני משפחתו. איזו זעקה הייתה קמה ואיזו התעוררות הייתה קמה. כמה משדרים היו קמים. כמה שדרים ופרשנים היו מדברים. מעולם לא הייתה התגייסות כזאת כל כך מעוותת. רציתי להגיד סובייטית, אבל זה כבר במונחים צפון קוריאניים, של התקשורת בעד ההפגנות.

[ההודעה נחתכה] הצגת ההודעה כולה
אזור קבצים מצורפים

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.