ראש עיריית שדרות: "אם כל מנהיגי החמאס מתחבאים מתחת לאדמה, הניצחון בסוף הוא שלנו"

אלון דוידי: "נביא תושבים חדשים למרות החששות והבעיות" ‏‎■ על ההחלטה להכיר בעיר כיישוב ספר: "לפיד עשה כאן את מה שכל קודמיו לא עשו ב-13 השנים האחרונות" ■ ‎ראש המועצה האזורית אשכול: ‏לא אחזיר לכאן משפחות

ראשי הרשויות הסמוכות לרצועת עזה לא ממהרים לדבר היום (ג') לא על הישגים וגם לא על כישלונות. לכל הפחות, הם משתדלים לאזן בין התחושות. מבחינתם הם בעיקר בהמתנה דרוכה, גם אם הפסקת האש הנוכחית נראית יציבה מאלה שקדמו לה. גם היום הם מהלכים בזהירות על חבל דק, בין הביקורת ותחושת ההחמצה לבין הצורך להבין ולהוקיר תודה לשלטון המרכזי שיושב על "הברז", במיוחד כשהפעם בניגוד לעבר, נדמה שההבטחות מתורגמות יותר למעשים ותקציבים.

אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, העביר את צום תשעה באב בין סיכומים ביטחוניים לבין ראיונות בתקשורת, כולל לרשת החדשות האמריקנית פוקס ("הם טובים אלינו אז אני רוצה להשקיע"). כששואלים אותו על התחושות הוא אומר: "אין לי את המידע שיש לדרג הצבאי או המדיני ותפקידי לדאוג לאזרחים, לתושבים שלי. אבל אתה שואל על חששות? ודאי שיש חשש. לתחושתי שעון החול התחיל לעבוד מחדש וזו רק שאלה של זמן מתי נחזור לעזה – אם זה בעוד חצי שנה, שנתיים או שלוש. מתי זה יקרה בדיוק? את זה הדרג המדיני בטח יודע יותר טוב".

דוידי מקפיד כל העת לאזן את דבריו ולהבהיר שבסופו של יום ישראל נותרת עם היד על העליונה: "אין ספק שהחמאס ספג מכה קשה גם בהיבט של המנהרות והתשתיות וגם בעובדה שנהרגו מעט אזרחים ישראלים מרקטות, ודאי מעט יותר מהתכנון של הארגון הזה". כשהוא נשאל על תחושות הייאוש, על המסר שמחלחל לפיו "זו המציאות שלנו באזור", הוא משיב: "אם כל מנהיגי החמאס מתחבאים מתחת לאדמה, הניצחון בסוף הוא שלנו. כי אנחנו נמשיך להביא לכאן תושבים חדשים למרות החששות והבעיות. תמיד נותרת תחושה מרה כשרואים שהאויב נשאר במקומו, גם אם הוא חבוט יותר, אבל אני סומך על השיקולים של ראש הממשלה".

דוידי, צריך לומר, אומר את הדברים יום בלבד אחרי שמשרד האוצר אישר תיקון של עוול היסטורי, בכך שהוסיף לראשונה את שדרות לרשימת "ישובי הספר" של ישראל. ההגדרה הזו מאפשרת פיצוי מיידי של עסקים מקומיים בשל המצב הביטחוני גם בימי "שגרה", בלי שיוכרז "מצב חירום מיוחד" באזור. "הדבר הזה שוב ממחיש את ההבנה וההקשבה של שר האוצר יאיר לפיד, שעשה כאן את מה שכל קודמיו לא עשו ב-13 השנים האחרונות שנפלו פה הרקטות. אני מקווה שהעסקים שלנו, שמקבלים עכשיו הרבה תמיכה גם מהשלטון וגם מהחיבוק החם של תושבי ישראל, יחזרו לשגשג".

ביטחון בסיסי

חיים ילין, ראש המועצה האזורית אשכול, עדיין מוטרד מאוד מסוגיית המנהרות, אבל לא פחות גם מהרקטות. "אני מחכה לעבור את 24 השעות הקרובות ולראות אם באמת יש שקט, כי אני כבר מכיר את החמאס וראינו את היכולות שלו גם במטח האחרון", הוא אומר. "עד אז", מוסיף ילין, "אני נחוש לא להחזיר לכאן את המשפחות שעברו צפונה".

לדברי ילין, הפחד מהמנהרות שונה מכל פחד אחר. זה פחד אחר, משתק: "אנשים יודעים שלאן שלאף ילכו יש סכנות. שייפגעו מתאונת דרכים, שיכיש אותם נחש, שיטפסו על הר ותתפוס אותם מפולת. אבל הפחד הזה שיצוצו לך אנשים מהאדמה באמצע הסלון – זה נוגע לביטחון הכי בסיסי שקשה מאוד להתמודד איתו. פחד כזה צריך להיות מחוסל לחלוטין על ידי המדינה".

ילין מודע לכך שאף אחד לאף מבטיח כי "המנהרה האחרונה שידועה" היא המנהרה האחרונה שקיימת, אבל הוא מקבל את התוכנית שהוצגה לו על ידי ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון יעלון: "מלבד כיתות כוננות של חיילים שיישארו מעתה בתוך כל ישוב ולצד כוחות סיור בין הישובים, יוקם בזמן הקרוב מכשול מיוחד שיטפל גם בעניין המנהרות ולא אפרט מה הוא יכלול". לדבריו, המצב של תושבי המועצה האזורית אשכול טוב יותר היום מבחינה ביטחונית מאשר הימים שקדמו למבצע צוק איתן.

ילין, כמו ראשי רשויות אחרים באזור, מתקשה להבליג על תחושת הזלזול באיום הרקטות, לפחות בשנים שקדמו לירי על אזור המרכז: "הסנוביזם של הישראלים הביא לזה שדיברו על 'צינורות מעופפים' והתעלמו מהאיום עלינו. עכשיו הטילים של החמאס עוד רגע מגיעים גם לקרית שמונה, שבאופן אירוני אפשר יהיה להגדיר אותה כישוב ספר מדרום ומצפון".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.