רבבות אברכים התקבצו למבחני דרשו

משך שעות התקבצו כחמישים אלף נבחנים בכל רחבי העולם היהודי למוקדי הבחינה של 'דרשו' וערכו את המבחן על ההלכות שנלמדו בחודש האחרון במסגרת 'הדף היומי בהלכה' לעילוי נשמת מרן בעל שבט הלוי זצוק"ל

עשרות אלפי נבחנים מכל רחבי העולם היהודי התקבצו בערב שבת קודש וביום ראשון במוקדי הבחינה של 'דרשו' הפרושים בכל רחבי העולם היהודי, וערכו את המבחן הראשון של מחזור ב' ללימוד הדף היומי בהלכה. זאת, לאחר שרעיון הדף היומי בהלכה הפך בחודשים האחרונים לנחלת הכלל, ומדי חודש גדל מספר הנבחנים באלפים רבים.

לרגל המבחן ההיסטורי, נערך 'דרשו' בכוחות מתוגברים ובלוגיסטיקה יוצאת דופן, תוך סגירת חלק ממוקדי הבחינה הקבועים, מתוך הבנה שהם יהיו צרים מהכיל את המוני הנבחנים, וריכוז הנבחנים אל מוקדי בחינה ענקיים שנפתחו בירושלים, בבני ברק וביתר הריכוזים החרדיים. אלפי אברכי כוללים ערכו עוד קודם לכן את מבחני המשנה הברורה של 'דרשו' במסגרת מסלול 'דרשו בכולל' בו הם חברים, המיועד לאברכים הנבחנים בסוף שבוע הלימודים בכולל.

בירושלים פעלו מספר מוקדי ענק, באולמי בעלזא, בביהמ"ד 'תולדות אברהם יצחק', בעיר העתיקה וברמות פולין, לצד מספר מוקדים נוספים שנותרו פעילים. אל המוקדים הקרובים רוכזו אלפי נבחנים, שצבאו על דלתות המוקדים וגדשו את האולמות רחבי הידיים, תוך תחלופה מהירה מאוד של נבחנים, כתוצאה מניסוח המבחן באופן שיבינו הנבחנים את השאלות ללא כל קושי, ויוכלו לבחור בתשובה אחת מתוך ארבעת האופציות המוצעות לכל שאלה, כמקובל במבחנים בסגנון אמריקאי.

את פני הנבחנים באולמי 'בעלזא' קיבלו מודעות שנתלו בכל סביבות בית המדרש הגדול, עם הפניה ברורה לאולם הענק בו התקיימה הבחינה. בכניסה למבנה הוצבו דוכנים ארוכים, ועשרות מנהלי המוקדים ואנשי 'דרשו' חילקו לבאים את טפסי הבחינה השונים, משנ"ב עם ביאור הלכה או בלי, וכן מבחני הדף היומי על התלמוד הבבלי, איש איש כפי רצונו.

בבני ברק נהרו אלפים רבים למוקד הבחינה הגדול בארמונות חן, וכן למספר מוקדי בחינה קטנים נוספים שנותרו פתוחים בקצוות העיר, לצד אלפי אברכי הכוללים שערכו את המבחנים ערב קודם לכן במסגרת תוכנית 'דרשו בכולל'.

במהלך המבחן בבני ברק נשא דברים הגאון רבי משה שאול קליין שליט"א לזכרו של מרן פוסק הדור בעל שבט הלוי זצוק"ל, כשמתחילים ללמוד שו"ע, השו"ע זה בעצם ספר החוקים של כלל ישראל, חוקי התורה, מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל. לדעת איך להתנהג, מה שאסור לעשות ומה שמצוה לעשות ומה מותר לעשות.

אפשר להסתכל על זה בשני אופנים, אפשר להסתכל על זה כחוקים יבשים, ואפשר ללמוד את חוקי התורה לדעת שאני לומד מה הקב"ה רוצה, הוא רוצה שאני יעשה ככה, והוא רוצה שאני לא יעשה ככה. חוקי התורה זה לא חוקים יבשים, אלא זהו מהו רצון התורה מהו רצון ה'.

ראיתי פעם שר' אלחנן וסרמן כותב, בקובץ שיעורים יש את המחלוקת הידועה של הרמב"ם והרמב"ן האם כל דרבנן זה נכנס בלא תסור או לא, הרמב"ם אומר שכל איסור דרבנן נכנס בלא תסור, הרמב"ן אומר שלא, רק בסנהדרין כמו שכתוב בתורה, אבל לא כל איסור דרבנן. שואל ר' אלחנן וסרמן, אם אין לנו בתורה מובן כזה שצריך לשמוע לחכמי ישראל, לא כתוב את זה בתורה, אז מה מביא אותי שאני חייב לשמוע למה שרבנן אומרים. למה אני צריך לשמוע את זה. הוא שואל עוד יותר, שכתוב בגמרא שבית דינו של שם גזרו על כל מיני דברים, הרי לא היה אז לא תסור מכל הדברים אשר יגידו לך, א"כ מה היה הכח שבית דין של שם היו יכולים לגזור אם אין בכלל דין שצריך לשמוע. אז הוא נותן הגדרה מאד מענינת, הוא אומר, יש מצוות אבל יש גם רצון ה', זה ברור אפילו אם לא כתוב בתורה לא תסור מכל הדברים אשר יגידו לך, אפילו אם נגיד שזה לא הולך על חכמי ישראל שזה חובה, אבל רצון ה' זה לשמוע לחכמי ישראל, יש מושג של רצון ה'. ואם בי"ד של שם גזרו על משהו, אפילו שזה היה בזמן של לפני קבלת התורה, אז רצון ה' שיקיימו את זה, יש מושג של רצון ה', זו שיטת הרמב"ן.

בעצם יש שני דברים, יש את ההלכות, אבל יש לדעת שיש את רצון ה'. ובעצם כל ההלכה שאנו לומדים זהו לדעת מהו רצון ה', מה הקב"ה רוצה, הוא רוצה שנעשה ככה, והוא לא רוצה שנעשה ככה, כדי שנהיה עבדים נאמנים לה', בנים אתם לה' אלקיכם. זה כל התכלית של זה.

אז אני חושב אולי זהו ההקדמה של הרמ"א. הרמ"א אומר כשמתחילים ללמוד את השו"ע, אל תחשוב שזה ספר חוקים יבש. שויתי ה' לנגדי תמיד. כשאתה לומד את ההלכות, תלמד שהקב"ה רוצה ככה, הקב"ה לא רוצה שתעשה ככה, כל הזמן הקב"ה, שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט, מימיני זה התורה שנתנה בימין. לימוד התורה שיהיה בצורה כזאת – מה הקב"ה רוצה. זה ההקדמה, להתחיל ללמוד את השו"ע לדעת מה הקב"ה רוצה.

ואוסיף דוגמא למה שאמרנו מבעל שבט הלוי זצ"ל, יש מקומות כאלה שבאים לעשות היתירים מסוימים שבשבת לעשות ע"י גרמא דברים, לעשות את המלאכה ע"י גרמא אפשר, אפשר למצוא בשו"ע קולות לגרמא. אבל מורי ורבי זצ"ל נלחם על זה מאד חזק, והוא אמר שאפשר לחלל את כל השבת ע"י גרמא. אז הוא היה מסביר, שבהוראה יש שני דברים, מונח בזה ההלכה ומונח בזה גם החינוך לדורות, כך הוא הגדיר את זה".

במקביל התקבצו רבבות נבחנים במוקדי הבחינה בכל רחבי הארץ והעולם. המבחן נערך במקביל, ובהתאם להפרשי השעות בין היבשות השונות, בחמש יבשות, באפריקה, באירופה, באמריקה, באסיה ובאוסטרליה. מוקדי בחינה נפתחו בריכוזים חרדיים קטנים כגדולים, כדוגמת הריכוזים הגדולים בארה"ב, בריטניה וצרפת, והריכוזים הקטנים באוסטרליה, דרום אפריקה, בלארוס, אוקראינה ונצואלה ועוד.

בכל אתר ואתר הגיעו רבני הקהילות להשתתף במעמדי המבחנים הגדולים, מתוך כבוד לתורה ועידוד לימוד הדף היומי בהלכה. רבני הקהילות וגדולי ישראל נשאו דברים באוזני הנוכחים, דברי הספד למרן בעל שבט הלוי זצוק"ל, ועודדו אותם להתמיד בלימוד הדף היומי בהלכה ולהיות מהזוכים לסיים את המחזור השני עד תומו.

במעמד שהתקיים בבית המדרש תולדות אברהם יצחק השתתף גאב"ד העדה החרדית הגרי"ט וייס שליט"א, אשר נשא דברים באוזני הנוכחים, וציטט מהקדמתו של מרנא החפץ חיים על חלק הלכות שבת של המשנה הברורה, בהדגישו את גודל מעלת לימוד ההלכה בכלל והלכות שבת בפרט, והדברים הידועים של רבי יונתן אייבשיץ זצוק"ל, בספרו 'יערות דבש', אודות מי שאינו בקיא בהלכות שבת על בוריין, שלא ימלט שיעבור חו"ח על איסורים דאורייתא. הגאב"ד סיים בדברי שבח יוצאי דופן לממלכת התורה של 'דרשו', ולנשיא הארגון רבי דוד הופשטטר אשר נוכח במעמד במסגרת סיור שערך בין מוקדי הבחינה הגדולים.

בסיום דברי הגאב"ד נשא דברים גבאי האדמו"ר שהנחה את המעמד ואשר ציטט משמו של כ"ק האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק שליט"א, השוהה בימים אלו במנטשסטר שבאנגליה לצרכי בריאות ומנוחה, שביקש לומר משמו ד"ת על מאמר חז"ל "כל השונה הלכות וכו'", באמרו כי לימוד ההלכה רב ערכו לאין שיעור, ובפרט אם הוא נעשה בשבת קודש, שאז גדולה מעלתו שבעתיים.

קודם לכן ביקר נשיא 'דרשו' רבי דוד הופשטטר במוקד הבחינה הגדול בארמונות חן שבבני ברק, ובהמשך במוקד הבחינה הגדול באולמי בעלזא שבבית המדרש הגדול. בעת שהותו במקום דיבר נשיא 'דרשו' בפני אלפי הנבחנים, ודרש באגדתא כשהוא מקשר בין ימי ספירת העומר, מלא העומר מן אשר לקטו העם במדבר ולימוד הדף היומי בהלכה שהפך באחרונה להיות נחלתו של כל כלל ישראל, ואשר במעמדי הבחינה בערב שבת קודש ניתן היה לראות עד עוצמת התפוצה של לימוד הדף היומי בהלכה בכל רחבי העולם היהודי.

"במדרש כתוב שיש קשר בין המן שירד להם לישראל במדבר, ובין מנחת העומר. הרבש"ע אומר, ראו ההבדל ביני וביניכם. אני הבאתי לכם מן בכל יום, עומר לגולגולת. ואתם מביאים לי עומר פעם אחת בשנה. ולכאורה לא מובן מה הקשר, וכי איזו השוואה יש בין הקב"ה וישראל, והרי בכל יום הקריבו קרבנות יקרים של בהמות, תמידים, מוספין, קרבנות חובה ונדבה. למה דווקא מנחת העומר היא זו שעליה יש דגש?

"אלא ייתכן לומר בהסבר הדברים שפסח, יציאת מצרים, זה זמן של ניסים. הקב"ה הראה לנו את אהבתו אלינו, הוציאנו בניסים מעבדות. הסמל של האהבה זה המן, שקירב אותנו כבן על שלחן אביו, ונתן לו לחם לכל אחד ואחד. זה לא רק נס לכלל ישראל, זה יחס אישי לכל אחד ואחד. לפי מדרגתו, לפי צדקתו ולפי הקרבה שלו לקב"ה המן התקרב לפתח ביתו. רשעים טעמו בו לחם הקלוקל, צדיקים טעמו בו את כל הטעמים הטובים בעולם. כמו בן על שלחן אביו, עם יחס אישי.

"זה היה החיבה של הקב"ה אלינו. הקרבן של החיבה שלנו שאנחנו מראים את החיבה אליו, זה קרבן העומר. לא רק המידה של 'עומר' משמעותית כאן, אלא המהות. עם ישראל הביא קרבן בזריזות, מהשעורים שגדלים הכי מהר, מיד אחרי הפסח שהקב"ה עשה לנו ניסים גדולים כל כך, עם ישראל יוצא לקצור את העומר בלי שיהוי, אפילו בשבת, כי ממחרת השבת אנחנו צריכים להראות לקב"ה את הזריזות שלנו להביע חיבה כלפיו. זה הקרבן של המידה הזו של העומר. בכמות זה מעט יחסית, אבל המהות היא גדולה, של זריזות להראות את האהבה אליו.

"הדף היומי בהלכה זה במידה מסוימת כמו מנחת העומר. זה המידה המועטת יחסית לסדרים מלאים של גמרא בעיון בעמקות. זה רק העומר. לא מדובר כאן בשעות של השקעה בכל יום. אבל זה לימוד של אהבה. שאנחנו מראים את הרצון להתקרב לרבש"ע לדעת לחיות כמו יהודי, לדעת מה החובה המוטלת עלינו. ההכנה לקבלת התורה היא "וספרתם לכם וכו'", כי ההכנה לקבלת התורה זה להראות את הזריזות שלנו להראות את חביתנו לקב"ה אפילו בדברים קטנים".

בסיום דבריו העלה רבי דוד שליט"א את זכרו של מרן עמוד ההוראה בעל השבט הלוי הגר"ש וואזנר זצ"ל, וציין כי מרן הגר"ש זצ"ל, "הדריך את מפעל "דרשו" כל השנים, והראה לנו חיבה יתירה, כשזכינו להיות במעונו סיפר לנו מהגאון רבי שלמה בלוך זצ"ל שסיפר בשם מרן ה'חפץ חיים' זיע"א שעמל על המשנה ברורה במשך שלושים שנה ועשר שנים רק על חלק ג'". עוד סיפר כי "בבוקרו של יום למחרת הכינוס שציין את שנת העשור לארגון "דרשו" הטלפון הראשון שקיבלתי היה ממרן בעל השבט הלוי זצ"ל שציין כי לא ראה כבוד התורה כזה, ואמר לי יישר כוח. מי שהיה לו ש"ס ופוסקים בראשו, והנהגת הציבור על כתפו, הוא מתקשר להגיד יישר כוח! וזה שהוא היה בגיל 94, זה מציאות של 'גדול הדור' שהתייחס למי שבא ממרחקים כמו אב לבן. אנו בטוחים שהוא יושב בגן עדן ומסתכל על לימוד התורה שלנו, יה"ר שיהיה מליץ יושר בעדנו".

במבחן שהתקיים בהיכל עטרת שלמה בעיר מודיעין עילית הופיע בהיכל הישיבה ראש ישיבת מיר מודיעין עילית וחבר מועצת גדולי התורה הגאון הגדול רבי אריה פינקל שליט"א, יחד עם המרא דאתרא הגאון רבי מאיר קסלר שליט"א כשעליהם נלווה ראש העיר הרב יעקב גוטרמן.

הגאון הגדול רבי אריה פינקל שליט"א הביע את התפעלותו מהמראה המרנין והמיוחד של אלפי אברכים גדולי תורה הרכונים בריכוז על גבי טפסי המבחנים, תוך שהוא נושא דברי חיזוק ועידוד להנהלת דרשו על מפעל כביר זה, ומברכם בכל טוב וסיעתא דשמיא מרובה בכל העניינים.

לאחר מכן נשמעו בקשב רב דבריו של המרא דאתרא של מודיעין עילית הגאון רבי מאיר קסלר שליט"א בדבריו עמד הגר"מ קסלר שליט"א על דברי המשנה כל השונה הלכות וכו' ושמעתי מאבי זצ"ל שהגאון רבי יושע בער סולבייצי'ק זצ"ל הקשה מדוע חז"ל צריכים להוציא את הפסוק מפשוטו – אל תקרי הליכות אלא הלכות, ותירץ על כך הגאון רבי יושע בער זצ"ל שאדם הולך בכל מיני מקומות, יש מקומות שלא ניכר הרושם שאדם הלך עליהם כגון על ריצפת אבנים, ישנם מקומות כגון אם אדם יילך על חול שכן יהא ניכר פסיעותיו, אך אם יילך על בטון שעדיין לא נתקשה הפסיעות נשארות חקוקות לעולם. וזה הביאור בדברי המשנה שאדם הרוצה שהליכותיו יהיו חקוקות וקבועות לעולם וישאירו רושם זה רק אם הליכותיו יהיו על פי הלכות, כשההליכות של אדם בכולם הזה זה על פי ההלכה זה מה שמשאיר את הרושם וחקוק לעולם הבא.

DHYB 4-26-15 test, South Africa (60) DHYB 4-26-15 test, South Africa (62) DHYB 4-26-15 test, South Africa (65) DHYB 4-26-15 test, South Africa (66) DHYB 4-26-15 test, South Africa (67) DHYB 4-26-15 test, South Africa (68) DHYB 4-26-15 test, Williamsburg (16) DHYB 4-26-15 test, Williamsburg (24) DHYB 4-26-15 test, Williamsburg (37) DHYB 4-26-15 test, Williamsburg (122) DHYB 4-26-15 test, Williamsburg (211) DHYB 4-26-15 test, Williamsburg (212) HaRav Dovid Schustal addressing the Daf HaYomi B'Halacha bechina in Lakewood (86) Houston (1) Houston (2) Rabbi Warren Goldstein, Chief Rabbi, addressing the Daf HaYomi B'Halacha bechina in South Africa (5) Rabbi Y.Y. Eisenberger addressing the Daf HaYomi B'Halacha bechina in New Square (14) Rav Dovid Hofstedter addressing the Daf HaYomi B'Halacha bechina in Boro Park (285) Rav Dovid Hofstedter addressing the Daf HaYomi B'Halacha bechina in Boro Park (319) Rav Dovid Hofstedter at the Daf HaYomi B'Halacha bechina in Boro Park (128) Rav Dovid Hofstedter at the Daf HaYomi B'Halacha bechina in Boro Park (424) Rav Dovid Hofstedter visiting the Daf HaYomi B'Halacha bechina in Flatbush (47) Rav Dovid Hofstedter visiting the Daf HaYomi B'Halacha bechina in Flatbush (52)

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.