רבע ממקבלי תעודות הזהות הביומטריות לא הפעילו אותן

במהלך הדיון לאישור התקנות המעגנות כהוראת קבע את הליך מסירת תעודות הזהות הביומטריות על-ידי שליחי דואר, הוצגו נתונים על יישום ההליך במשך תשעה חודשים. לפי הנתונים כרבע ממקבלי התעודות לא אתחלו אותן וכל עוד לא עשו כן תעודתם אינה תקפה
ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה היום (ב') את תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות)(הוראת שעה)(תיקון), התשע"ח-2017
לפני שנה אישרה הוועדה כהוראת שעה את התקנות לפיהן תעודות הזהות יימסרו לאזרחים על-ידי שליח דואר כדי להימנע מהגעה שנייה ללשכות רשות האוכלוסין לצורך קבלת התעודה. הוועדה הייתה מוטרדת מאופן המסירה ולכן אישרה את התקנות כהוראת שעה עד סוף 2017. מנתונים שהעביר משרד הפנים לוועדה על פרויקט מזור (פרויקט מסירת תעודות הזהות) לתקופה שבין 25.1.2017 ועד 31.10.17. עולה בין היתר כי מתוך 388,111 תעודות זהות לתושבים נמסרו לתושבים 353,185 תעודות שהן 91% מהכמות שדוורה. כ-5% נוספים היו בדרכם לתושבים ו-17,687 תעודות שהן 4.56% מהתעודות הוחזרו ללשכה בשל אי דרישה או בקשה למסירה בלשכה. מהנתונים עולה כי מרבית התעודות נמסרו בתוך 10 ימים וכי רק כ-70 תעודות אבדו. ואולם מהנתונים גם עלה כי רק כ-74% מהתעודות הופעלו על ידי התושבים. זאת למרות פניות חוזרות של הלשכה לתושב. כלומר, התושבים קיבלו את התעודות לידיהם, אך לא הפעילו אותן כנדרש באמצעות סמס או הודעה קולית (עבור אלו שאין להם טלפון נייד או שבבעלותם טלפון כשר). על פי רשות האוכלוסין – מרבית מהציבור שלא מפעיל את תעודות הזהות הוא ציבור אדיש. עם זאת, כאשר התושב ייתקל בצורך זה לדוגמא, כאשר הוא יפנה למערכת הפיננסית, הוא יוכל להפעיל את התעודה גם באמצעות המוקד הטלפוני.

יו"ר הישיבה חה"כ יעל גרמן (יש עתיד): "אין ספק שהמצב בו אזרח לא צריך לכתת רגליו הוא טוב יותר ויש בזה שיפור השירות לאזרח אבל הנתונים אינם מזהירים, אם בין 90,000-80,000 איש לא אתחלו את התעודות ". היא הביעה חשש ממצב בו תעודת הזהות לא תקפה בגלל שאדם לא אתחל אותה ואמרה כי "השוטר שיעצור אדם לא ישאל למה הוא לא אתחל, הדין על תעודה לא תקפה הוא 5000 ₪ ואדם יקבל קנס. לכאורה נותנים לו כמה ימים להגיע לתחנת המשטרה אבל אני רוצה שיהיה ברור שאדם כזה שיש לו תעודה ולא עשה פעולה טכנית לא ייקנס". בנוסף, קבעה כי הוועדה תקבל דיווח של רשות האוכלוסין אחת לשנה על יישום התקנות וכן כי משרד הפנים ייצא בקמפיין ליידוע הציבור אודות הליך האתחול של התעודות הביומטריות.

חה"כ תמר זנדברג (מרצ): "במסירה ללקוח יש רעיון טוב של שירות לאזרח אבל בגלל שמדובר בתעודת זהות ביומטרית זה העלה חששות לגבי תעודות המסתובבות ברחובות שיגיעו לידיים לא נכונות והתוצאה תהיה שאי שם יש תעודה ביומטרית שאינה של האדם המיועד. בהקשר זה הנתונים של אי אתחול מדאיגים מאוד. יש גם 70 תעודות שאבדו. התעודות נמסרות לדואר ישראל והשאלה מי השליחים ואיזו הסמכה הם מקבלים. כמה מהם הועמדו לדין משמעתי".

עו"ד עירית וייסבלום, יועצת משפטית לרשות האוכלוסין: "הוועדה חששה מתהליך המסירה ולכן התקנות אושרו כהוראת שעה. היום אין מישהו שרוצה להחזיר את התושבים לאחור להגעה ללשכה. בנוגע לאתחול- השבב שבתעודה הביומטרית צריך לעבור מהשעיה לפעולה. מי שלא מאתחל ומפעיל אותו, לאן שלא יגיע לבקש שירות אם זה בנק או כל דבר אחר לא תופיע במחשב אינדיקציה לתעודת זהות". ביחס לחשש מתעודות שהולכות לאיבוד השיבה כי הן מנוטרלות במערכת ולא מופיעות בשום מקום.

מוטי נונברג מנהל פרויקט טכנולוגיות וביומטריה במשרד הפנים: "הדוח מראה שהדואר עומד בכל הקריטריונים שקבענו. תעודה שלא נמצאת אחרי 40 יום, הדואר מצהיר והתעודה מבוטלת. במצב זה התושב נדרש לשוב ללשכה. בפועל קיבלנו הצהרה על 7 תעודות שהדואר איבד. בשאר המקרים הדואר לא הצליח למצוא את התעודה בתוך 40 ימים אך לבסוף היא נמצאה. יש קבוצה של "אדישים" כ-21% שאינם מעוניינים לעשות את האתחול. שולחים להם 3 מסרונים בכתב או בקול לטלפונים כשרים. אם תוך 10 ימים התעודה לא מאותחלת הנתון מגיע למרכז מידע והאדם מקבל טלפון. 3% שהם 8,601 אזרחים חזרו ללשכות להפעיל את התעודה מחדש. אין תעודה ששוכבת לה אי שם".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.