רב בטעם של פעם / הרב דרוקמן בגילויים נדירים. האזינו (הקלטה)

רב בטעם של פעם / הרב דוד מ. דרוקמן בגילויים נדירים בטורו השבועי והמרתק

"שלום עליכם הרב אשכנזי", כך קידם את פני הנער הצעיר כ"ק הרבי זי"ע מליובאוויטש בהיכנס הנער ל'יחידות' אל הקודש פנימה. "נער אנכי ולא רב" – ברוח זו הגיב תלמיד הישיבה בן ה-15'להגנתו'. וכאן הרבי עשה תנועה בידו, כמי שאומר "עוד חזון למועד".

בסוף שעבר התבקש לישיבה של מעלה, בחתף, אותו 'נער' אשר רבו-רבנו הקדוש הועיד אותו לגדולות עוד לפני שנים הרבה, הלא הוא הגאון החסיד רבי מרדכי שמואל אשכנזי זצ"ל רבו של כפר חב"ד.
ולא סתם. ביום כ"ד טבת, יום ההילולא של רבנו הגדול בעל התניא והשולחן ערוך הרב, לפני 40 שנה הוכתר הרב כרב בכפר חב"ד. באותו יום ממש הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הישן בעיה"ק טבריא בסמוך לקברות אבותיו מנוחתם עדן.
כך הסתיימו שנות דור, "ארבעים שנה אקוט בדור", כשהוא משאיר אחריו ברכה, בצורת ספרים למדניים בכל מקצועות התורה, ועוד רבים שעדיין לא ראו את אור הדפוס.

* * * * *

בתחילת דרכו הרבנית, לאחר הסתלקותו של הרב הראשון של כפר חב"ד הגרש"ז גארליק זצ"ל, הוכתר הרב אשכנזי כמ"ץ – מ'ורה צ'דק.

הוא נסע אז לקבל ברכתו של הרבי, וכאן הנחה אותו הרבי שיתנהג כמ"ץ מלשון 'מצה'. המצה – צורתה החיצונית המשוטחת והרדודה משדרת ענוה ושפלות, וכך צריכה להיות הנהגתך אמר לו הרבי.
בימי 'השבעה' באו אלפים ובתוכם אדמורי"ם, גדולי תורה, עסקני ציבור, וגם כמובן פוליטיקאים – לנחם את בניו של הרב, ובראשם את בנו הגדול ממלא מקומו, יבלט"א הג"ר מאיר אשכנזי שליט"א. למען הגילוי הנאות, מדובר בחתנו של כותב שורות אלה.

כשהועלתה הצעה לפרסם את זמני ניחום האבלים, התנגדה הרבנית תבלטו"א אשת הרב. "גם אצל בעלי הרב, לא היו שעות קבלה, וכך יהיה בניחום אבלים".

ואכן, הרב זצ"ל, הפקיר את עצמו ממש למען התפקיד. כפי שמסופר על רבני דמתא בעיירות ישראל שב'בית הישן'. מספרים בהקשר לכך, על אחד הרבנים, שנדרש על ידי הקהל להתפטר מתפקידו. וכל כך למה? כי בני העיירה הבחינו שהאור כבה בחדרו ב-10 בלילה. רב שמקדים כל כך לעלות על יצועו, אינו ראוי להיות רב, טענו הבעלי-בתים.

אצל הרב אשכנזי, לא היה בכלל מושג של יום ולילה. הוא מיעט בשינה ועסק יום ולילה לא ישבותו בענייני הרבנות.

והדבר המדהים היה, שחובת העסקנות הציבורית המוטלת על רב – לא הפחיתה מהתמדתו המופלאה בתורה.

בדרך הטבע, הרבנות מקברת בעליה; לא מעט עגמת נפש וצער כרוכים בתפקיד הזה.

זכורני שפעם באתי אליו, ומצאתיו יושב בקיטונו שעל יד חדר 'לשכת הרבנות' שלו, ושוב המראה השכיח והאופייני שלו כשהוא טובע בינות להררי ספרים. בתוך כל המולת עסקי הרבנות, הוא כתב אז את חיבורו הגאוני על הלכות תלמוד תורה לבעל התניא. ולשאלתי, כיצד הוא מצליח להינתק מהכל ולשקוע כל כך בלימוד, והיה זה בתקופה שלא חסרו בעיות ציבורית שהתגלגלו לפתחו, הוא ענה בשיא הפשטות; "לולי תורתך שעשועי- אז אבדתי בעוניי".

סיפר לי בעבר, בענוותנותו הגאון ר' דוד יצחק מן זצ"ל (ראש ישיבת כנסת חזקיהו בכפר חסידים) שלמד עם הרב אשכנזי ב'חדר' של חב"ד בתל אביב – "עד שבא מוט'ל אשכנזי לחדר אני הייתי תמיד הראשון בחדר. אך כשמוט'ל הגיע היה הוא הראשון…" (הרב אשכנזי אמנם נולד בתל אביב, אבל הוריו ז"ל היגרו לפרק זמן של כמה שנים לדרום אמריקה).

* * * * *

הזכרנו שהרבי זי"ע תבע מהרב אשכנזי להתנהג בביטול כמו מצה.

ואכן, כול כולו היה ביטול; לתפקיד, למשימה, לדרישת השעה.

כשהיו צריכים לנסוע למרחקים על מנת להכשיר מקוואות, הוא עשה בזריזות כעלם צעיר. זכורני, שביקשתי ממנו לבא לעירנו קרית מוצקין על מנת לבדוק את כשרות המקווה – הוא טיפס על סולמות, וניתר מגג אל גג, ערך במהירות הבזק חישובים מתמטיים, במבטו החריף הוא עלה תוך שניות מעות על פרטים ופרטי פרטים, שמהנדסים שהיו לפניו לא עלו על זה.

וכך, כשמדובר היה על הכשרת מאפיות לפסח; לא רק בכפר חב"ד שהוא זכה לטפח מאפיה עם שיא השכלולים הטכנולוגיים, אלא הוא נדד, עד דנייפרופטרוסק שבאוקראינה והכשיר גם שם מאפיות.
הוא הרחיק לקצווי תבל כדי להשגיח על שחיטת בשר כשר ומהודר. בכל מסעותיו ראית תדיר על כתפו את תיק המחשב הנייד, וכך תוך כדי טיסות, בהמתנה בטרמינלים, הוא כותב ומקליד ללא הפסקה, כמעיין המתגבר, חידושי תורה.

פיקח היה מאין כמוהו ומפוכח. אמנם ראשו היה למעלה ביגיעת התורה, אבל ניצב 'עם שתי רגליים על הקרקע'. לא יכולת 'לסדר' אותו, או 'למכור לו לוקשים'. אומרים שרב צריך להיות בקיא, בנוסף על ארבעת חלקי שולחן ערוך, גם ב'חלק חחמישי' של השולחן ערוך, והוא החלק הלא כתוב המלמד איך להתנהג עם בני אדם. לרב המנוח היה בנוסף גם את החלק השישי, והוא – הידע והאינטואיציה כיצד להתנהג וכיצד לטפל לא רק בבני אדם, אלא גם ב..פראי אדם.

לא רק חסידים ותיקים ובני תורה הסתובבו והסתודדו סביבו, גם פשוטי עם, כולל אברכים שאינם 'חובשי ספסל' מצא הרב מסילות ללבבם, וכך הוא קירב אותם לסביבתו בחבלי עבותות אהבה. ולב מרגיש לב – הוא היה מושא להערצתם, ובשל כך הם היו מוכנים לעשות בשבילו את הכל.

[alooma ref="38c81bf60456c5b1014629a687cdbd83.mp4" src="1" autoplay="1" pid="0"]

* * * * *

כאמור, יניקתו וגידולו של הרב היו בגן חסידות חב"ד-ליובאוויטש. הוא היה קנאי אפוא לדרכה של ליובאוויטש ולמילוי רצונו של הרבי.

בקשר לזה, ממש באקראי נודע לי, כיצד הרבי החשיב אותו, וזה היה סיפור הקשור אלי במישרין.
וזה דבר הסיפור, וממש בקצירת האומר;

בשעה שהצגתי אני את מועמדותי לרבנות בעיר קרית מוצקין (לפני כ-30 שנה) , והיו לי על כך הכוונה ותמריצים מהרבי זי"ע, הרב ע"ה השתדל לעזור לי בכל מאודו (עוד לא היינו אז מחותנים), הוא ראה בזה מימוש רצונו של הרבי והרמת כבוד חב"ד וכו', ואני מכיר לו טובה גדולה על זה.
די במפתיע, במהלך ערב הבחירות, צצה מועמדותו של עוד רב חשוב מאד, בר אוריין ובר אבהן, כאשר מועמדותו של האחרון הייתה יכולה לערער באופן משמעותי את סיכויי להיבחר.
רגיל הייתי לדווח לרבי לשלוח לו את כל המסמכים, כמו קטעי עיתונים שהיו אז רלבנטיים לנושא.
והנה, יום ששי אחד, אני מתבשר שהרב החשוב הנ"ל הסיר במפתיע את מועמדותו, ויהי לפלא.
מה התברר? הרבי מסתמא קרא את מה ששלחתי לו, ואז, שלח הרבי מכתב לאותו רב שליט"א וביקש ממנו שיסיר את מועמדותו.. (מדובר ברב חשוב, שלפחות בעניינים ציבוריים היה מציית לרבי).
ולא סתם. הרבי לא שלח את המכתב כמקובל באמצעות הדואר, אלא עשה את הרב אשכנזי שליח אישי שלו למסור את המכתב, כאשר הרבי מציין בגוף המכתב שאני שולח את המכתב על ידי "איש סוד שלי".
בכך, לא הסתיים העניין. לימים, הופעתי ביחד עם הרב אשכנזי בפני מועצת הרבנות הראשית שהייתה בראשות הגר"מ שפירא והגר"מ אליהו, במסגרת ישיבה שדנה בנושא המאבק על הרבנות בקרית מוצקין.
והנה, פנה אלינו הגרי"מ לאו (שהיה אז חבר במועצת הרבנות הראשית מכוח תפקידו כרב ראשי של ת"א), ומציע 'עיסקת חליפין', לאמור: שהרב הנ"ל יכהן בקרית מוצקין, ואילו אני אחליף אותו ואכהן במקומו.
הגבתי על כך, כי ידוע לי שהרב הנ"ל, קיבל מכתב מהרבי המורה לו להוריד את מועמדותו.
אמר על כך הרב לאו; "מתנגדיכם טוענים שמכתב הרבי אינו אלא מזויף". וכאן, קם הרב אשכנזי והכריז: "את המכתב, הבאתי אני אישית בתור שלוחו של הרבי!".

פלא פלאים: א. כיצד הרבי חזה מראש כיצד יתפתחו העניינים, ועל ידי ששלח את המכתב באופן אישי ע"י הרב אשכנזי שלל את הטענה ההזויה של המתנגדים שהמכתב מזויף, ב. שהרבי מתאר ומגדיר את הרב אשכנזי, לא פחות, מאשר בתור "איש סוד שלי"!

דומני, שלא רבים, זכו לקבל מהרבי מחמאה שכזו.

* * * * *

במבט לאחור, הולכים ונחשפים פרטים מדהימים המצביעים שהרב זצ"ל הכין את עצמו בזמן האחרון, ליום בו יחזיר את נשמתו למרומים, ועוד חזון למועד להרחיב בכך.

ברם, זאת נוכל לספר, כי בתקופה האחרונה הוא התבטא שהיה רוצה לראות את המבוגר מבין בניו יושב על כסאו – הלא הוא הרה"ג רבי מאיר שליט"א .
ואכן בזמן ההלוויה כבר הוכרז שבנו הרב מאיר ימשיך את דרכו לאורך ימים ושנים טובות.

יצוין, כי הרב מאיר אשכנזי שליט"א נקרא על שם הסבא-רבא שלו הגה"ח הנודע רבי מאיר אשכנזי זצ"ל שהיה רבה של שנחאי, זה שבנוסף על גאונותו נודע בצדקתו ובמסירות נפשו העילאית עבור הפליטים בני הישיבות ש'נתקעו' בגולת שנחאי בימי מלחמת העולם השניה.
הוא היה הממונה מטעם 'ועד ההצלה' לחלק את התמיכה בקרב בני התורה ששהו אז בעיר.
גודל מעשיו ועלילותיו, הקרבתו למען הכלל עד כדי סכנת חיים, וצדקת פרזונו ידועים היטב לפליטי החרב שמצאו מקלט ומנוח לשעה לכף רגלם בעיר שנחאי שבסין – שרידי ישיבת 'חכמי לובלין', ראשי ישיבת מיר, משפחת הגר"א קוטלר, חסידי אמשינוב, חסידי מודזיץ, שלא לדבר על תלמידי ליובאוויטש שחנו בשנחאי, מהם יצאו וצמחו גדולי תורה של ממש.

* * * * *

זכות אבות יגן על בנים, ובא השמש וזרח השמש, יאריך ימים על ממלכתו הרה"ג רבי מאיר אשכנזי שליט"א, בקרב אחיו שליט"א הרבנים – כולם בני תורה מובהקים, וגם חתניו לוקחי בנותיו רבנים ותלמידי חכמים מפורסמים, חסידים ואנשי מעשה; ישמח האב בגן עדן ביוצא חלציו, ותגל האם הרבנית הצוה"ח תבלטו"א מ' סימה לבית וולפא – סלונים נו"נ לרבנו הזקן בעל התניא – בפרי בטנה.

מי שאמר לעולמו די יאמר לצרותינו די, ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולנו, והקיצו ורננו שוכני עפר והרב זצ"ל בתוכם ומשה ואהרן עימהם, בגאולה האמיתית והשלימה בעגלא דידן.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.