רכיבה טיפולית –למי זה טוב בעצם?

מאת עמרי לבני- מנכ"ל ומייסד אופק-המרכז הישראלי למטפלים ולמאמנים.

ההגדרה המקובלת לרכיבה טיפולית, היא "הדרכת רכיבה לבעלי צרכים מיוחדים". בעולם קיימות מספר מגמות בתחום, אותן ניתן לחלק למספר קטגוריות:

רכיבה טיפולית לבעלי לקויות גופניות: בסוג זה של פעילות אנו מתמקדים בשימוש בתנועת הסוס ובמיומנויות שליטה ורכיבה. השפעת תנועת הסוס באה לידי ביטוי בתנועת גוף הרוכב וביחוד האגן הנדרשים לצורך יציבה על גב הסוס. במקרים של נכות קשה, משמשת תנועת הסוס ככלי ליצירת תנועה בגוף הרוכב אשר לא יכולה להיווצר באופן רצוני. סוג נוסף של פעילות בקטגוריה זו, דומה למתבצע בטיפול ריפוי בעיסוק – הרוכב מבצע פעולות מעולם הרכיבה כגון החזקת מושכות, כיוון הסוס, עצירת הסוס ועוד, תוך התמקדות באיכות הביצוע מבחינת התפקוד המוטורי, ולאו דווקא בהצלחה מבחינת איכות הרכיבה.. בפעילות מסוג זה נשים לב לאיכות התנועה, להפרדת תנועה וגורמים נוספים המאפיינים את תנועת הרוכב.חשוב לציין עם זאת כי ככל שהתנועה שמבצע הרוכב תהיה יעילה יותר, כך תורגש השפעה על הסוס.

רכיבה טיפולית כמענה לקשיים רגשיים: בסוג פעילות זה אנו מתמקדים בחוויית ההצלחה והתקשורת של הרוכב. בחוויית הצלחה אין אנו מתכוונים לכך שהרוכב זקוק להצלחה בכל פעם. נרצה שהרוכב יתמודד עם הקושי בדרך לחוויית ההצלחה בליווי צמוד של המדריך. תפקידו של המדריך הוא לשלוט בדרגת הקושי ע"י העלאת רמת הדרישות בצורה הדרגתית, וע"י מתן כלים מתאימים לביצוע המשימה הנדרשת. התחושה הכללית הנובעת משליטה בחיה גדולה כל כך, ומהצלחה במיומנות שלא רבים מתנסים בה, יכולות להביא להתקדמות במצבו הרגשי של הרוכב ולוות פתח לתחומים נוספים.

רכיבה טיפולית ככלי לשיפור יכולות תקשורת: התקשרות בין האדם לסוס פשוטה מאוד להבנה. סוסים מבינים ומתקשרים בעזרת מסרים גופניים וקוליים פשוטים להבנה. כמו כן, הדרך לתקשר עם הסוס ולהעביר לו את כוונתנו פשוטה מאוד להבנה, וככל שמתורגלת יותר כך עולה רמת הביצוע. דרך תרגול מיומנות זו, יכול הרוכב לשפר את יכולותיו לקרוא את האחר, ולהעביר מסרים לאחר. בתחילה יהיה האחר הסוס ובהמשך המדריך ואנשים בסביבתו היום יומית.

רכיבה טיפולית ככלי לשיפור יכולת התארגנות: הרכיבה היא מיומנות הדורשת תכנון ותגובה למספר גורמים בו זמנית. על הרוכב להיות עסוק בכל זמן בסוס, בעצמו ובמתרחש בסביבתו (לדוגמה בעת שצריך לבצע פנייה במגרש). דרך העלאה הדרגתית של רמת הקושי בכל אחד מהגורמים שצוינו, ניתן לתרגל עם הרוכב יכולת תכנון וארגון ולהביא לשיוך ביכולת זו. תחת קטגוריה זו ניתן למנות גם את המורך להבחין בין עיקר לטפל, והיכולת לקבוע סדר עדיפויות בין משימות הדורשות ביצוע בזמן נתון.

חשוב לציין כיוון נוסף מצוי במגמת עלייה בעולם – טיפול בסיוע סוסים שלא ברכיבה. ישנה הבנה ברורה כי לצורך הטיפול התקשורתי והרגשי, ניתן להשתמש בסוסים גם שלא ברכיבה. העבודה מתבצעת לרוב במגרש, ולעיתים רבות עם סוסים משוחררים. המטרה היא להשתמש באינטראקציה הטבעית הנוצרת בין האדם לסוס ודרכה לגעת במקומות הדורשים טיפול. הייחוד בשיטה זו הוא ביכולת לקיים טיפול זוגי או קבוצתי בו מתקיימת אינטראקציה אמתית בין המשתתפים.

הוסיפו על כל אלה את העובדה שמדובר במיומנות המתבצעת בחוץ, ומהווה יציאה ברורה משגרת החיים, ותקבלו מתכון בטוח להנאה והצלחה.

המאמר מוגש מאת עמרי לבני- מנכ"ל ומייסד אופק-המרכז הישראלי למטפלים ולמאמנים.