רמת גן סאקר

אם בכל שנה היו אלו שולי החברה תמהוניים אשר כל שייכותם לציבור שומרי התורה נעוצה באנשי התקשורת המחפשים ללבות שנאה, עכשיו זה צעירי הצאן מתוכינו. איפה טעינו?

אמש כשהבעתי את חששי מהעליהום שהולך להתרחש עלינו, הרים ילדי את עיניו הקטנות ושאל אותי…מתי יום השואה? אחרי שההלם סר מפרצופי עניתי לו שהערב.

אותם מנפנפי המנגלים לא רחוקים בזיהוי ימים כאלו מאשר הדרדקי הזה. לא בטוח שהם ידעו שהערב שהם מתכננים יפול דווקא ביום השואה…מה שכמובן לא מפחית מחומרת המעשה!

אז במקום לדבר על בחור כזה או אחר על מנגל חד פעמי או מושקע כהלכה כדאי שננסה לחשוב איך הגענו למצב הזה? אנחנו חלק אינטגרלי מתושבי העם היושב בציון לא מודעים לימים משותפים לכלל הציבור.

ואז מגיעה התשובה, מטלטלת בעוצמתה-הביטול, הביטול של כל מי שלא חושב כמונו, או ליתר דיוק – בדיוק כמונו, אני לא מדברת על חילונים, אני מדברת על שומרי תורה שלא מצאו את המינון הנכון (לטעמינו) אדוקים מידי (מה רע?!) לייט מידי (להשתדל לדחוף אותם ממחנינו ולצרף אותם לכור מחצבתם החילוני) וזה מגיע נמוך.. מאוד. איך היא מכסה את השיער?במה היא עובדת? וכו'.

אז למה כי נלין על יום שהציבור הישראלי (מי זה בכלל) רוצה להתייחד עם השואה האיומה. אנחנו נתעלה ממעשה שיכול היה לאחד את כל האוכלוסיה היהודית כדי לציין את עליונות מחשבתינו. בדיוק בשביל דברים כאלה יש חשבון נפש..

אבל כמובן שלכל מטבע יש יותר מצד אחד – מה היה קורה לו הציבור החרדי היה מאמץ אל ליבו בכל הכוח את היום הזה? ננסה לדמיין – התוצאה לא קשה לחיזוי.

בוא נראה מה קרה לשעון החורף חביב כל האמהות בארץ לא משנה מה הן לובשות, אבל שאיזה גורם פופוליסטי זיהה אותו כמועדף על החרדים (לא בדיוק נכון..) אז הוא נהפך לאויב הישראליות? גם במחיר של מלחמת התשה כל ערב בכל בית אשר יש בו ילדים שצריכים להגיד לילה טוב שרק עכשיו התחיל צהריים…

אז אותם צלמים ומערכת עיתונים שמאשימים אותנו בזילות השואה היו מקוננים על סגירת החנויות באמצע השבוע (לא מספיק שבת? מה זה קשור לשואה סגירת חנויות?, ועוד הרבה..) אז חשבון הנפש מחייב את כל האוכלוסיה..מקווה שכולנו נעשה את זה..

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.