רננה לביא מפצירה בנשים: רוצו להיבדק

"חליתי בסרטן נשים בלי להיות שייכת לגנטיקה משפחתית", אומרת רננה לביא שחלתה בסרטן בנשים לפני כ-10 חודשים

בגיל 33, בלי שום קשר לגנטיקה משפחתית למרות גילה הצעיר, חלתה רננה לביא בסרטן בנשים. כעת יש לה מסר לכלל הנשים: "בכל גיל שימרו על אופטימיות, שמחת חיים, תזונה נכונה וספורט ותצליחו לעבור את הגל הזה בשלום".

סרטן בנשים, הינו הסרטן השכיח ביותר בישראל בקרב נשים. גילוי מוקדם של המחלה מביא לשיעורי החלמה של 90%. אלא שחוסר מודעות, חרדות ופחדים מונעים מנשים לבצע בדיקות לאבחון מוקדם.

רננה לביא, נשואה 11 שנים, אמא ל-4 (הגדול בן 8, הקטן בן שנה). היא בעלת תואר שני בביולוגיה ואקולוגיה, מלמדת בתיכון מגמת מדעי הסביבה, וגם מדעים ומגמת חקלאות. עושה פרוייקטי מחקר קטנים עבור רשות הטבע והגנים בנושא צומח – כמו השפעת רעיה על צומח בשמורות טבע שונות, מעקב אחרי מינים בסכנת הכחדה ועוד. אבל יום אחד, גילו אצלה את המחלה. כעת, בחודש החשיפה למחלה בנשים, היא מספרת ל'אקטואליק' על הימים האלה.

איך גילית שאת חולה בסרטן נשים?

"לפני 10 חודשים, כשהקטן היה בערך בן 4 חודשים, מיד אחרי שחזרתי לעבודה, הרגשתי 'גולה' קטנה. מכיוון שזה כבר ילד רביעי שלי שאני מניקה, הבנתי שזה חריג. קבעתי במיידי תור לכירורג. התור היה כעבור שבוע וחצי, במהלכם כל פעם ניסיתי לראות האם נעלם הגוש. אלא שלא רק שהוא לא נעלם, בינתיים הרגשתי אחד חדש. אצל הכירורג היתה בדיקה קצרה. הוא הפנה אותי לאולטראסאונד. כמובן שנלחצתי מאוד. קיוויתי שהוא יגיד שזה כלום… אולטרא סאונד היה כעבור שבוע (הכי מהיר שהצלחתי למצוא…). הרופא בדק, אמר בקול מה רואה, והיתה מישהי שכתבה דו"ח. חצי מהמילים לא הבנתי, ורק חשבתי לעצמי שאולי אני נמצאת ברגעים אלו בנקודת מפנה בחיים. בסוף הבדיקה אמר שהוא מפנה אותי לביופסיה. קבעו לי ביופסיה 4 ימים אחרי. זה היה בחנוכה, ואני רק חיכיתי לנס חנוכה הפרטי שלי… בינתיים מעט מאוד אנשים ידעו מזה: בעלי, אחותי, גיסתי ועוד שתי חברות.

"הגעתי לביופסיה, שם סופסוף פגשתי צוות נשי שענה לי על כל השאלות, רופאות מקסימות. באותו יום כבר הבנתי ש-95% הוא שהממצא סרטני, אבל משהו בצוות המדהים שעטף אותי נתן לי בטחון ותחושה טובה".

רננה מספרת: "חיכיתי במשך שבוע לתשובות, וכעבור שבוע הגעתי לשמוע את הבשורה. הבנתי מה סוג הסרטן שלי, הבנתי שיש לו תרופות חדשות מאוד מאוד יעילות, מה צפוי הלאה, ונשלחתי מהר לעוד בדיקות מקיפות יותר. תוך כדי, גם עשינו שימור פוריות כי לפעמים הטיפולים עלולים לפגוע בפוריות. אחרי כל התשובות, בהן הבנתי לשמחתי שהגידול הוא מקומי ללא גרורות, קבענו באיזה בית חולים אטופל, ויצאנו לדרך".

בדיקות – גם לצעירות

היום הגישה היא לבדוק נשים בעלות גנטיקה בעייתית שחולות בגיל צעיר?

"אצלנו במשפחה הקרובה מאוד לא היה סרטן נשים. היה לסבתא שלי אמנם – אבל בהחלט לא תורשתי. אצלי אין את המוטציה הבעייתית בגן"…

איך מתנהלים בתוך הבשורה?

"למרות החששות הגדולים שלי, מהטיפולים גיליתי שזה הרבה פחות נורא ממה שחשבתי. רוב הזמן תפקדתי כרגיל, עבדתי ואפילו טסתי לחו"ל והשתתפתי במירוצים. כשהיו ימים חלשים יותר הקהילה והמשפחה עטפו ועזרו עם אוכל ועם הילדים. לא השאירו לי דאגות…

"אין ספק שהחלק הכי קשה היה סביב האבחנה. אח"כ כבר יש "שגרת מחלה". פעם בשלושה שבועות טיפול, ובין לבין – שגרה".

האם הזוגיות מתחזקת או שאת נשאבת למקום אחר?

"הזוגיות היא עוגן של יציבות בתוך הסערה הזו. בעלי נוסע איתי לכל בדיקה או טיפול. תומך ומכיל, מפנק ומפרגן. ובפורים כשהוא השתכר (לראשונה!) זכיתי סופסוף לשמוע מה שהוא חושב עליי. כמה הוא חושב שאני חזקה, ומעריך אותי"…

האם משתפים משפחה מורחבת וחברים, או שאתה מנסה להסתיר ולהתמודד לבד?

"מהתחלה היה לי ברור שאני לא אסתיר, אבל סיפרתי בהדרגה. קודם כל לאחותי, שהיא אחת האנשים הכי קרובים אלי בעולם וכן למספר חברות מצומצם שקרובות אלי מאוד. תהיתי מאוד איך לספר לאמא, כי אבא שלי נפטר מסרטן פחות משנתיים קודם ולא רציתי שוב להפיל אותה… בסופו של דבר סיפרתי לה רק אחרי שידענו סופית את האבחנה. שידרתי לה המון חוזק ואח"כ אפילו יצאנו יחד למסעדה.

"לחברות במושב שלנו היה לי חשוב לספר, כדי לא להרגיש שום "סוד". ביקשתי משתי החברות שידעו להזמין את כולן אלי למסיבת הודיה. הגיעו הרבה חברות שחשבו שהן באות למסיבת הודיה על הלידה, ובפועל סיפרתי להן את כל הסיפור ואמרתי שזו מסיבה בבחינת "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה", מתוך אמונה שהסערה הזו היא מה', מדוייקת עבורי כרגע. לשאר החברות במעגלים רחוקים יותר סיפרתי לאט לאט, אבל לא הסתרתי בכלל".

איך את היום?

"כרגע אני אחרי כל הטיפולים הכימותרפיים, אחרי ניתוח. ממשיכה טיפולים ביולוגים ב-4 חודשים הקרובים. מרגישה מצוין ומתפקדת כרגיל".

מה המסר שלך לנשים?

"המסר שלי – כמובן להיבדק אם מרגישים משהו חשוד, גם בגילאים צעירים. אני הייתי רק בת 33 בגילוי ובדיעבד הכרתי גם בנות שגילו בשנות ה-20 המוקדמות. מעבר לזה – לשמור על בריאות, תזונה בריאה וספורט, הוכח שזה מוריד סיכון. וגם – לא פחות חשוב מהכל – לדאוג לנפש, לסיפוק, לשמחה, במשפחה, עם הילדים ובעבודה".

שאלנו גם את חני ויינרוט, האם לחשוף את המחלה בפני הסובבים?

בתמונה: חני ויינרוט

"יש להבחין בין גילוי מוקדם או מאוחר. כאשר אישה מגלה גוש קטן ועליה לעבור כך וכך טיפולים ואז לחזור לשגרה ולבריאות מלאה, אני מבינה ומכבדת את אופציה של הסתרה. סך הכל זה הגיוני לא לשתף את העולם בבעיות הרפואיות כאלה ואחרות. לעומת זאת כאשר מדובר באבחון מאוחר ואז המחלה היא למעשה כרונית ואין ממנה ריפוי, שגרת החיים משתנה מאוד וכוללת טיפולים ממושכים ומעייפים פיזית ומנטלית, ועל כן אני סבורה שכן, שחשוב מאוד לשתף את הסביב על מנת לקבל תמיכה והבנה.

"כדאי לזכור שלרשות החולה יש אופציות שונות של תמיכה דרך ארגונים שונים. בין אם מדובר בארוחות מבושלות, חונכות לילדים, טיפולים רגשיים וקבוצת תמיכה. לפעמים התמיכה קריטית כדי לצלוח את התקופה הקשה במינימום נזקים ושמירה על שגרה יחסית".

למעלה מ-5,200 נשים בישראל חולות בכל שנה בסרטן נשים.

כ- 1,050 נשים נפטרות בכל שנה כתוצאה מהמחלה. כ-1.300  מהנשים החולות הן צעירות מתחת לגיל 50. החדשות הטובות הן שכ 92% מהנשים שאצלן אובחן הסרטן, בשלב מוקדם, מחלימות לחלוטין מהמחלה.

גילוי מוקדם של המחלה איננו רק מציל חיים, אלא גם משפיע על משך הטיפול, עוצמת הטיפול, ועמו תופעות הלוואי. ככל שהמחלה מתגלה בשלב מוקדם יותר, כך יש צורך בפחות תרופות, פחות כריתה ופחות כימותרפיה – מה שיפחית את הנזק הפיזי ואת תופעות הלוואי, ואת ההשפעה הקשה על האישה ועל בני המשפחה.

חשוב לזכור שכ- 25% מהחולות הן צעירות מתחת לגיל 50.  ביקור שנתי אצל כירורג נשים, כבר מגיל 30 – מומלץ מאוד. ביקור כזה יאפשר שיח על גורמי הסיכון והגדרת הסיכון, בדיקת מישוש ידנית, ובהתאם לכל אלה תקבע שיגרת הבדיקות המתאימה לך.

עוד על שגרת הבדיקות הנדרשת בכל גיל, תוכלי לקרוא באתר אחת מתשע

סיגל רצין, מנכ"לית עמותת "אחת מתשע", מציינת כי חשיבות הגילוי המוקדם בצורה מרוככת מעלה נושא רגיש שכולן חייבות להכיר אבל לא תמיד מעוניינות לשמוע עליו. העמותה רוצה להעלות את המודעות לגילוי מוקדם המציל חיים בקרב נשים צעירות.

סיגל רצין

 

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.