אסתר פרשביין חוקרת יהודת השואה // צילום: ויקיפדיה
הרבנית אסתר פרבשטיין, רעייתו של ראש ישיבת חברון הגרמ"מ פרבשטיין, ידועה כבר שנים כהיסטוריונית חרדית, ומשמשת כראש הקתדרה להוראת השואה במכללה ירושלים, והיועצת האקדמית של גנזך קידוש השם. היא בין הבולטים בחוקרי השואה החרדים
הרבנית פרבשטיין היא בתו של הרב יהודה אריה לייב היינה, ונינתו של האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר.
הרבנית פרבשטיין חוקרת את החיים היהודיים בשואה, פרסמה מחקרים אחדים והיא פעילה בתחום הוראת נושא השואה ובפרויקטים של הנצחה במכללה ירושלים ובגנזך קידוש השם בבני ברק.
בראיון ל'אקטואליק', היא מספרת על משמעות ושמירת ימי הזכרון בימינו, וכמה חשוב להמשיך וללמד את הדורות הבאים על הסבל שעברו יהודי השואה בעולם.
איך את רואה את המשך העיסוק ביום הזיכרון בימינו וכמובן הלאה?
"מורשת השואה חורגת הרבה מיום זיכרון אחד. יום הזיכרון הוא המינימום שאולי מחייב כזיכרון קולקטיבי וכאירוע של זיכרון והזדהות עם סבל השורדים והקדושים, אך המשמעות היותר אמיתית היא לעיסוק בזיכרון השואה בתחום החינוך, הנחלת הערכים היהודיים שעמדו בתנאים הקשים ואשר אפשרו את הישרדותו ובנייתו מחדש של העם. התבוננות בתעצומות הנפש של השורדים, הודיה על ניסי ההישרדות ועוד".
הדור של היום פחות בתוך סיפורי השואה. מה היית רוצה לחדד ולהעלות לסדר היום?
"עוגנים של כוח – זהו נושא שעמנו זקוק לו היום יותר מכל. עוגנים שעמדו במסורת הדורות וגם בשואה".
ראיתי כמה סיפורים על אנשים שכבר זקנים מאוד ולצערי מתמודדים בעוני מזעזע, קולם לא נשמע והם חיים מתחת לקו העוני. האמת – מצמרר, איך אפשר להביא את זה לקדמת הבמה הישראלית והפוליטית כדי שהם יחיו עד סוף חייהם בכבוד?
"יש לי קרבת לב מיוחדת לניצולי מזה חמישים שנה. אני מנחילה אותה לסטודנטים באמירה חוזרת של הפסוק "של נעליך מעל רגליך", כשאתה עומד מולם. בחברה החרדית לא ידוע לנו על ניצולים מתחת לקו העוני, אנו מנסים לעקוב אחר ניצולים בודדים ולהעניק להם תמיכה וחום. הלוואי שאיני טועה, אך אנו לפחות מנסים. בכל מקרה, חשוב מאד להתייחס אליהם באופן אישי ומכבד.
"לפני כמה שבועות נפטר בירושלים ר' יהושע אייבשיץ, ניצול שואה ומתעד שואה שהאריך ימים עד גיל 104, שכתב וסיפר על השואה כל השנים, בזיכרון מופלא של פרטים שראה בחייו, וכוח זיכרונו שהיה פנומנלי. הוא היה ערירי וגר בשכונת בית וגן. השכנים אמצו אותו, מעולם לא ראיתי אותו לבדו. הם דאגו לו, ליוו אותו לכל מקום, למדו אתו, וכשחלה ארגנו תורנות של 24 שעות סביבו במשך כמה שבועות. זו דוגמה ומופת ליחס המתבקש במצבים אלו".
איך מתנהל כל המפעל הזה של תיעוד ניצולי שואה?
"תיעוד השואה של הציבור החרדי החל בשנות התשעים, ביוזמתו של סטיבן ספילברג "התיעוד הויזואלי של השואה" – שפנה אלינו בבקשה לסייע לו בכך. קבלנו מכתב תמיכה של רבנים והמפעל הוא מדהים – כמה מאות עדויות ייחודיות המגלות פן מיוחד של החיים בשואה".
האם שמעת על האינסטגרם הדמיוני שנפתח בסיפורה של אווה היימן, נערה בת 13 שנרצחה באושוויץ ותיעדה את חודשיה האחרונים ביומן, מה שהפך לסרטונים קצרים ויעלה ביום השואה באינסטגרם למען הדור הצעיר, ששם הוא נמצא, ברשת החברתית?
"זה כמובן מרגש מאד, ומתחבר אצלנו ליוזמה חשובה שהרמנו השנה – חידון מורשת השואה על יומני בני נעורים בשואה. החידון יתקיים היום, יום השואה, נרשמו אליו כאלף תלמידים ותלמידות תיכון, מתוך בחירה ללמוד את חיי בני הנעורים דרך יומניהם".
תגובות