שבוע הספר החרדי: נתוני רבי המכר נחשפים

ספרים, רבותיי, ספרים: מתי אנחנו קוראים? מה אנחנו צוברים כשאנחנו מוותרים על המדיה הדיגיטלית לטובת קריאת ספרים? ומהם הספרים הנמכרים ביותר בשבוע הספר החרדי?

אם אתם מרגישים שכבר ממזמן לא היה לכם זמן איכות עם ספר ביד וחייכם מבוססים בעיקר על סטטוסים בפייסבוק או עדכוני חדשות, כדאי לכם להתחיל לחשב מסלול מחדש ולהתחיל. לקריאת ספרים יש מספר יתרונות מפתיעים שיעשו לכם טוב, ולאחר שתקראו עליהם בכתבה, כנראה שתרצו ללכת לחנות הספרים הקרובים.

כישורי חשיבה

כל מי שקרא ספר מתח, מכיר את התחושה שבה הוא במירוץ, יחד עם הבלש, בדרך לפיתרון התעלומה, ותמיד מנסים להקדים ולפתור אותה לפניו. סיפורים כאלו מעודדים חשיבה אנליטית, ועוזרים לנו לפתח את היכולת שלנו לנתח דברים. כישורי החשיבה האנליטית מקבלים ביטוי גם כאשר אנו מעריכים אם הספר היה טוב או לא.

צבירת ידע

כל מה שתקראו בספרים ימלא את ראשכם בפיסות חדשות שיכולות לסייע לכם במקרים לא צפויים, וככל שתצברו יותר מידע, ככה תהיו מוכנים לכל אתגר בו תיתקלו. וזכרו תמיד, כל הידע שצברתם נשאר אצלכם, ואף אחד לא יכול לקחת אותו מכם.

שיפור הזכרון

בכל ספר שתמשיכו לקרוא לאחר הפוגה, תהיו חייבים להיזכר בפרטי הסיפור שכבר קראתם, בעלילות המשנה שימשיכו ובניואנסים הקטנים של הדמויות. המוח שלנו מסוגל לזכור דברים רבים כשאנו חוזרים אליהם וככל שאנו מאמנים אותו. בכל פעם שאנחנו לומדים דבר מה חדש נוצר קשר במוח שמתחזקת כאשר אנו נזכרים בו. פעולות רבות כאלה של זיכרון ממאמצות ומאמנות את המוח. נסו לקרוא כמה ספרים בו זמנית ובכל יום להמשיך לקרוא ספר אחר, אתגרו את הזיכרון ואת המוח שלכם.

האם אנחנו כחרדים קוראים יותר?

על פי הסטטיסטיקה, מבחינה אחוזית, יוצאים בישראל פי עשרה ספרים מאשר בארה"ב (שוב, זאת בהתחשב במספר האזרחים), ועל אותה הדרך, אם משווים את הציבור החרדי לשאר האוכלוסייה בארץ. על כל ספר שיוצא בציבור הכללי יוצאים עשרה אצלנו.

אפשר כמובן להסביר את זה על ידי הסיבה של היעדר השתלטותן המוחלטת למדיי של מדיות אחרות כפי שקורה בציבור הכללי, ואולם עדיין, וגם אם לוקחים בחשבון את ספרי הקודש. זהו השג מרשים. לגבי איכותם של הספרים – היא הולכת ומשתפרת ללא כל ספק. דור חדש של סופרים חדשים שמצליחים ללהטט ולכתוב על דברים שפעם לא היה אפשרי – בכלים.

פעם היו בספריות בית יעקוב ספרים "מצונזרים" כמו צ'יפופו, תום סוייר ואסופית, והיום אין צורך בכך. (יש כאלו שייחסו את זה להסלמה הדתית, אבל תכלס, אם לא היה מענה, לא הייתה ברירה וכן היו משתמשים בספרות זרה). יש כמויות של ספרים נאמני – מקור.

משעשע לראות מה שמתרחש בספריות הציבוריות בירושלים למשל. ספריות שפעם היו חילוניות לחלוטין, וגם היום, בעצם, הן שייכות לעירית ירושלים, אבל בעוד פעם זה היה איסור חמור לבקר שם, היום הן מלאות כמעט אך ורק בילדים ובנערים חרדיים. אז כן. יש שם גם את כל הספרים הישנים, אבל בהתאם לדרישה – גם את כל כרכי חיים ולדר ולקטנטנים -המון המון מנוחה פוקס.

לילדים חילוניים אין כל כך זמן ועצבים לבקר שם. מלבד כמה חנונים שעדיין מקפידים על שגרת הארי פוטר מסוימת, רובם ספונים בביתם על הטאבלט והאייפון שלהם.

תקציב

ספרים יכולים להיות יקרים לפעמים, אבל ניתן למצוא אותם גם בזול מאוד או אפילו בחינם. חנויות הספרים מציעות לעתים מגוון ספרים בהנחות משמעותיות, ולפעמים אפילו ספרים ישנים במחיר מיוחד. כמובן שאפשר גם לקחת בהשאלה ספרים בספרייה העירונית, אלה בדרך כלל לא לוקחים תשלום, או מחיר סמלי בלבד. וכמובן תמיד אפשר לשאול ספרים מחברים או מבני משפחה, שיכולים גם להמליץ לכם על ספרים שאהבו במיוחד.

אז מבדיקה שלנו: הנה ספרי הקריאה הכי נמכרים בשבוע הספר עד עתה, מנתוני ההוצאות לאור החרדיות שהועברו אלינו:

"המסע אל קצה הארץ" מאת דבורי רנד

מציאות נמהלת בדמיון: יוסף הבכור שנפח נשמתו בניכר ואובדנו מטיל צל על המשפחה כולה, שמואל שמקדיש את חייו להגשמת חזונו של אביו ויוסף הלובליני, שלא היה – אבל יכול היה להיות הפליט שנמלט מידו הרצחנית של חמילנצקי. אל דמותו, שיש לה סיפור משלה, מתקבצות הדמויות האחרות המשמעותיות בסיפור: בני הקהילה הפורטוגזית באמשטרדם, ברוך שפינוזה ומסכת חייו אפופת הצללים, אוליבר קרומוול ומדינאי אנגליה, דמויות שמתגלות בטבען האנושי – טובות ורעות, ישרות וערמומיות, עליזות ומדוכדכות, גיבורות ומוגות לב.

"המסע" הוא קולן של התקוות: רבי מנשה בן ישראל מקווה לטלטל את שעריה של "קצה הארץ" עד שייפתחו בפני אחיו. שמואל בנו מקווה להיות ממלא מקום טוב יותר של אחיו המת. יוסף, הילד מזמושץ מקווה שהאמת לא תפרוץ ממנו בעל כורחו. תקוותיהם נכרכות זו בזו, מתנגשות בתקוות סמויות נוספות, מתגבשות ומתממשות. משעולי עפר לוהטים מאש, ים עכור מאבק מלחמה, שנאה עתיקה, טינה חדשה, פחד ואומץ, קול ושתיקה – כל אלו נמהלים בצעדיהם של השלושה, מלווים אותם במסעם ואינם מניחים להם ליפול או לסגת. שוב ושוב הם נודדים, משוטטים, מחפשים את אשר אבד להם ואת מה שאולי סוף סוף יהיה שלהם.

"השתיקה שבין המילים" מאת: מיכל בוני.

השתיקה שבין המילים / מיכל בוני

תמר, בת קיבוץ אכפתית ונמרצת, בעלת כושר ביטוי ייחודי, מזהה את הכוח של המילה הכתובה. בתור כתבת מרכזית של בטאון שמאל פעיל, היא מקדמת ערכים של שיוויון וצדק חברתי. היא סוחפת אחריה ציבור קוראים נלהב, אולם במקביל רומסת בשנינות כל מי שאינו מיישר איתה קו. עד אותו יום שבו קורס ברעש גדול כל מה שבנתה בעמל וכבר אין לה לאן לחזור.
כאובה ומושפלת היא נוצרת את העט ומשקמת את שברי חייה.
שנים לאחר מכן היא מוצאת את עצמה במקום אחר: בעלת תשובה רצינית, הכותבת את רשמיה לעיתון הקהילתי חסידי. בחן ובהומור היא מתארת את המפגש בין עולמה שלה לבין עולמן של חברותיה החדשות מן הקהילה וכמו בעבר סוחפת אחריה את הקוראים. גם היא, תמר, נסחפת בהצלחה. אותה כותבת דעתנית ועוצמתית, זו שמעולם לא התמודדה איתה באמת, מגיחה מתוכה בשנית. האם ההיסטוריה תחזור על עצמה, או אולי הפעם זה יהי אחרת?
בספר זה מביאה הסופרת, בעלת תשובה וקיבוצניקית לשעבר, סיטואציות אמתיות מחייה בעבר ובהווה השלובות בעלילה דמיונית. התוצאה לפניכם: יצירה עשירה שכולה אמונה בכוחו של האדם לשוב להיות מה שהוא באמת, גם כשהדרך מתפתלת.
זהו ספרה השני של מיכל בוני, ילידת קיבוץ, בעלת תשובה זה 17 שנה והוא מציע לכם חוויה מרתקת, כובשת ומלאת הומור.

"הנורמלי האחרון" מאת: רותי קפלר

הנורמלי האחרון / רותי קפלר

בספר מוצגות בזה אחר זה חברות אנושיות שונות, דעות קדומות, והמון המון צביעויות שונות. מכל הסוגים. רק לבוא ולקחת. ויש כמה אמיתות על הדרך. הביקורת והתובנות על בני הגונ'גל יוצאים ממנו, מגלים את העולם המערבי התוסס, בזים לכפר ששם נולדו מאידך, ואכולי געגועים מצד שני.

 

כתיבת סיפור, מאיפה מתחילים?

אם חשקה נפשינו בלכתוב סיפור, סיפור שמתרוצץ לנו בראש, איך ומאיפה מתחילים? רוב הזמן משהו עוצר ואנחנו אומרים לעצמנו שזה לא הרגע, שהסיפור לא מעניין אף אחד, ובכלל  צריך לפתח אותו עוד הרבה זמן, וכך  הסיפור שלנו נשאר בפנים ומחכה לרגע המתאים. אבל  האמת היא שאין למה לחכות. סיפור הוא אוסף של רגעים ולכן  רגע הוא רגע מתאים לכתיבה וכדאי להתחיל ממש עכשיו. הכתיבה מתחילה בהקשבה לעצמנו ברגע  הזה. הכתיבה של הספר באה מהדמיון שלנו, מהחיים שלנו, מהמציאות שסובבת אותנו. לדוגמה:

יומן השראה עם טיפים לכתיבת סיפור חיינו, ומה היינו רוצות לעשות:

יומן השראה לכתוב את החלומות שלך ולהגשים אותם

יומן ההשראה של ענבל גבור כולל הסבר מפורט על איך לעבוד עם היומן על מנת להפיק ממנו את המקסימום, ובכל חודש יש ביומן פוסטר עם מסר מעצים שאפשר לגזור ולתלות. כל חודש מופיע בצבע אחר, נפתח בעמוד שמיועד לתכנון חודשי, בו מומלץ לקבוע מטרות ואז לחלק אותן לפי שבועות, לפרק למשימות קטנות, להוסיף ימי הולדת ואירועים חשובים באותו חודש.

ענבל גבור חשבה על כל הפרטים הקטנים כשתכננה את היומן – ימי החודש כולו מחולקים ביומן לפי שבועות, ובכל שבוע יש מקום לכתוב  משפט כוונה לשבוע הקרוב שאני רוצה לעצמי, ובנוסף מופיע משפט השראה מעצים. בכל שבוע ביומן מוקצה מקום מיוחד לתכנון שבועי, בו מומלץ לכתוב מה רוצים להשיג השבוע ומה המשימות החשובות בו, וסיכום שבועי בו מומלץ לכתוב מה למדתי השבוע, ההצלחות שלי השבוע ועל מה אני מודה בשבוע החולף. זה המקום לתרגל חשיבה חיובית, והוא עוזר לסדר את המחשבות והרגשות אחרי ולפני כל שבוע. זה הזמן להכרת תודה, לכתיבת הצלחות, תרגול התבוננות וכתיבת תובנות.

ואולי להיות הסופרת הבאה…

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.