שוב בשעת לילה ירד לי אסימון נוסף / אלי פרידמן

שוב בשעת לילה ירד לי אסימון נוסף. מה כל כך קשה לשמאל בעולם שהוא יוצא מדעתו על כך שהימין מנצח באמריקה ובעוד מקומות בעולם.

שוב בשעת לילה ירד לי אסימון נוסף. מה כל כך קשה לשמאל בעולם שהוא יוצא מדעתו על כך שהימין מנצח באמריקה ובעוד מקומות בעולם.

הרי השמאל מקדש לכאורה את הדמוקרטיה אז מדוע לא מכבד את התוצאות הדמוקרטיות כאשר הקשבתי שוב לנאומו של טראמפ הכל נהיה בהיר וברור.

תראו על מה הוא מדבר על מפעלים שנסגרו על העוני על בעיות בחינוך על אמריקה שזנחה את תושביה המסכנים מה יותר סוציאליסטי מזה? ובכל זאת כולם יקראו לו קפיטליסט.

ההסבר הוא פשוט מי באמת יכול לדאוג לשכבות החלשות מבלי להרוס את הכלכלה, זה רק אלו שמחשבים הכל מתוך חישוב כלכלי טהור איך להשיג את ההכנסות הנצרכות כדי שיהיה איך לממן גם את החלשים, בשביל זה מזיזים את ההומניות הצידה ולעיתים עושים צעדים שנראים ההיפך הגמור צעדים של יעול והידוק החגורה.

הסוציאליסט מיד יתחיל במשא הבכי שלו על הפגיעה בחלשים ואז הוא נותן מבלי לחשוב מה תהיה התוצאה של מעשיו ואילו הימין הסתכל קדימה ביודעו שכשיהיה כסף לכולם יהיה טוב יותר.

נקח לדוגמא כמה העם אהב את הוגו צאבס שחילק ים של סוכריות לעם שלו אבל היום אין לעם הזה אפילו לא פיתה פלאפל.

תראו איך מנחם בגין הקפטליסט אהב את עדות המזרח המסכנים הוא זה שדאג להם והרים את קרנם, לכאורה זה היה צריך להיות ההיפך הגמור.

ואילו השמאל היו אלו שדאגו ליצר את מה שהיה קרוי ישראל השניה לכאורה השמאל שמדבר על אחוות עמים על דאגה לחלשים הוא זה שהיה צריך לדאוג לעדות המזרח אבל כשאין כלכלה נכונה ואתה חושב שאתה הכי חכם והכי נאור בשעה שהינך טיפש גמור האידאולוגיה יכולה להישאר רק מן השפה ולחוץ אך אין לך יכולת לממש אותה בפועל. זה כל הסיפור.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.