שיר זיכרון לדודתי רחל-מיומנה של גברת B

על סבתא שעומדת במטבח שלנו ולא מפסיקה לבכות כי רחל הודיעה שלמטבח אינה רשאית להיכנס – הטור של גברת B

דודה היתה לי, רחל שמה. והשבת, החזירה נשמתה לבוראה. בפרשת וישלח מוזכרת פטירתה של רחל אמא של כולנו, נפטרה בלידת בנה.
אך דודה שלי היתה ערירית בעולם ונשמתה הרצוצה ונפשה החולה לא מצאו מרגוע מאודם.

חולת נפש היתה דודתי רחל אך בתור ילדה מעולם לא שמתי לב משבגרתי ואת כשרון הסקרנות בי החלתי לנצל
הצלחתי לפענח אחורה את כל מעגלי הכאב.

אז הבנתי מדוע לא התחתנה למרות שהיתה יפה עד כאב ונאווה

אז הבנתי איך זה קרה שהחדר שלה עמוס היה בעיתונים עד התקרה.

אז הבנתי מדוע ליל סדר אחד היא זעמה ופשוט כיבתה לנו את האור באחת.

אז גם חיברתי חלקיקי זכרונות

על סבתא שעומדת במטבח שלנו ולא מפסיקה לבכות
כי רחל הודיעה שלמטבח אינה רשאית להיכנס
בעודה מכינה את ארוחת הבוקר
כי סבתא (שכה עדינה וטובה היתה) ״הורשעה״
בניסיון לשים לה רעל באוכל.

שלא תבינו אותי לא נכון
גם זכרונות מתוקים יש לי מדודה רחל
איך היתה מלמדת אותי לצייר אבסטרקטי
איך הכינה לי סלט קצוץ דק מהטעימים שאכלתי
איך היתה חכמה וידעה לאמר דברי טעם בכל נושא.
אבל לנפש, לנפש החולה שלה לא היה מרפא.

דודה רחל היתה אחוזת רדיפה
ונפש בריאה לעולם לא תבין את שחוותה
כל נסיון לעזרה התפרש כחדירה לא רצויה לתחומה.
כל רופא ״הואשם״ כרוצה לשלוח יד בנפשה.

ולמרות שאט אט בודדה היא את עצמה מן ההמון
ומצבה הרפואי היה פשוט אסון
תמיד היה בה יצר של חיים שיימשכו
מעולם לא היתה בה משאלת לב כי יפסקו.

ליבי עם משפחות הכאב
המתמודדים עם חולה נפש בקירבם
אשר את כל כוחם ומרצם שואב
פעמים מבלי לראות אור בקצה המנהרה
חפצים הם ללא מנוח אהבה להעניק
אך נתפסים בעיני החולה כמי שרוצים להזיק.
ליבי איתכם.

ולך דודה רחל היקרה
החזרת את נשמתך הפצועה הדוויה
הערב אמרת די לכאב ולפצעים
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.

אוהבת,
גברת B

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.