שלום עליכם – תובנה זוגית בחג הסוכות

חג סוכות חג השמחה – הרב ליאור סיבי במאמר על מעלת השמחה ויישומה בחיי הנישואין

בחג הסוכות ישנו ציווי מיוחד שלא נצטוינו בו בכל חג או מועד אחר – וכך נאמר בתורה הק' (ויקרא כג, מ): "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעת ימים". כלומר, חובה עלינו לשמוח בכל שבעת ימי החג!

ובאמת, שמעבר לחיוב להיות שמח, עוד מוטל עלינו לש מ ח !
חובה זו באה לידי ביטוי הלכתי, וכדברי ה'שולחן ערוך' (או"ח סי' תקכט ס"ב) : "חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד ,הוא ואשתו ובניו וכל הנלוים אליו. כיצד משמחן?
הקטנים נותן להם קליות ואגוזים, והנשים קונה להם בגדים ותכשיטין".

בגמרא (סוכה נא. נא:) מובא תיאור נרחב על שמחת בית השואבה שהיתה בבית המקדש: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו… מנורות של זהב היו שם ,וארבעה ספלים של זהב בראשיהם (בראש המנורה) ,וארבעה סולמות לכל אחד ואחד ,וארבעה ילדים מפרחי כהונה ,ובידיהם כדים של מאה ועשרים לוג שהן מטילין לכל ספל וספל. .. ולא היה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה
(עד שאשה היתה יכולה לברור חטים לאור בית השואבה) …חסידים ואנשי מעשה היו מרקדין בפניהם באבוקות של אור שבידיהן ,ואומרים לפניהם דברי שירות ותושבחות ,והלויים בכנורות ובנבלים ובמצלתיים ובחצוצרות ובכלי שיר בלא מספר …אמר רבי יהושע בן חנניה, כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו".
מבואר בחז"ל (בראשית רבה ע, ח ועוד מקומות): מדוע נקראה שמחת זו בשם 'שמחת בית השואבה'? משום שמשם היו שואבים רוח הקודש . שהרי אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה, וכנאמר (מלכים ב ג, טו): והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' .
וידוע (מובא בילקוט שמעוני יונה רמז תקנ) שבאחת השנים שעלה יונה בן אמיתי לרגל לירושלים, זכה ובשמחת בית השואבה שרתה עליו שכינה ומאז נעשה לנביא ה'.

נמצינו למדים כי גדול עד מאד כוחה של השמחה עד שביכולתה להרים את האדם לדרגה כזו שיהא ראוי שתשרה עליו שכינה וייעשה לנביא ה'!

עוד נאמר במשלי (יח, יד): "רוּח ִאישׁ יְכלְכל מֲחלהוּ וְרוּח נְכאָה [-שבורה] ִמי יִָּׂשֶאנָּׂה ."ביאר הגאון מוילנא: "כשהאיש תמיד בשמחה … אף שיבוא עליו מחלה ח"ו …בשמחתו יבטלנה. אבל מי שיש לו רוח נכאה והוא עצבון, מי יכול לישא את זאת!"
ואכן, גם הרפואה כיום מכירה ביכולת השמחה והצחוק לרפא מחלות וניתן למצוא בבתי חולים "ליצנים רפואיים" שכל שאיפתם היא להעלות חיוך על פניהם של החולים, גם כדי להעניק הרגשה טובה ולשבור מעט את אפרוריות בית החולים, אבל גם, ובעיקר, על מנת לחזק את הגוף והנפש על ידי השמחה [שמחה, אותיות: משחה].

מאמרי חז"ל רבים מספור נאמרו על חשיבות השמח בחייו של האיש היהודי, אך ברור כי חשיבות כפולה ומכופלת ניתנה לה לשמחה כשמיישמים אותה בתוך הבית פנימה! אמר בענין זה הגאון ר' גרשון אדלשטיין שליט"א בזה הלשון: "יש לפעמים שאדם שקוע בתורה, ומחמת זה אינו מתייחס בבית בסבר פנים יפות, הוא לא מתעניין לשאול מה נשמע, ולשמוע מה שרוצים להשמיע לו, ושמעתי על אחד שהיה מתנהג בצורה כזאת , והרגיש שהילדים אינם מתייחסים אליו כמו לאבא, אלא מסתכלים עליו כמו אורח ואדם זר בבית, עד שהסבירו לו שצריך להתייחס בסבר פנים יפות , ולהתעניין אצל כל אחד ואחד, כשאין אווירה טובה בבית לפעמים הבית אינו מתפקד, וסובלים בשתיקה או שסובלים ולא שותקים, וזה חיי צער למשפחה וגם לעצמו."

מן יסודות הבית החשובים ביותר הוא האווירה הטובה והחיובית, ה אושר והשמחה ה
שוררים בין כתליו. גם אם הנך טרוד – השתמש בכלל שטבע בעל 'חובות הלבבות' (שער הפרישות חלק ד) : 'צהלתו בפניו ואבלו בליבו'; אל תתן לבני ביתך לסבול מהסבל שהינך סובל…

וכמסופר על ר' ישראל סלנטר זצ"ל שבערב יום הכיפורים הלך לבית המדרש להתפלל תפילת מעריב. והנה בא לקראתו איש אחד מגדולי היראים. פחד וחרדת הדין היה נראה וניכר על פניו ודמעתו על לחיו. הגרי"ס שאל אותו להגיד לו איזה דבר הנחוץ לו, והאיש הירא מגודל עצבונו וחרדתו לא ענה אותו מאומה. אז אמר הגרי"ס בזה הלשון: "כאשר עברתי מעל פני האיש חשבתי בלבבי, מה הנני חייב ואשם כי אתה הנך ירא אלוקים. ותפחד ותרעד מיום הדין. מה זה נוגע אלי. הלא אתה מחוייב להשיב אותי על שאלתי בנחת רוח "…

– ממה נובעת השמחה? מהידיעה שכל המתרחש סביב נו לטובתנו הוא ומאת ה' יתברך.
מ האמונה בכך שאנו בידיו הרחומות של אבא שבשמים והוא מסובב כל הסיבות והנסיבות!

אכן, אין מתאים יותר מחג הסוכות – בו נצטוינו על השמחה, להתחזק בנקודה זו! ויהי רצון שנזכה לשמחה אמתית בלבנו ומשם תושפע שמחה אל תוך ביתנו, ויתקיים בנו ציווי התורה 'ושמחת בחגך והיית אך שמח', אמן!

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.