שמאל כמנהגו נוהג / דוד בן נעים

על רקע התגבות הטרור יצאו מבית מדרשו של השמאל מספר שמות מכובסים שנועדו להרגיע את ההמונים {דעה}

בשנים האחרונות גל הפיגועים תופס תאוצה, מבית מדרשו של השמאל יצאו כבר מספר שמות מכובסים, כאלו שנועדו להרגיע את ההמונים שלא מדובר במשהו רציני, אלא במשהו מינורי, שמות כדוגמת "מפגע בודד", "צעיר", "אלמונים" ועוד. עצם הכינוי העדין של מעשה נפשע כזה מעורר כעס וחלחלה. המחשבה הזו, שבתוכנו יושבים אנשים שמצדיקים ומבינים מעשים כאלה, מעוררת בחילה.

לרוב, במקרים של פיגועים אנו שומעים צעקות התלהמות משני הצדדים, אלו צועקים "מוות לערבים", "כל ערבי הוא רוצח" ועוד קריאות גנאי כאלה ואחרות, ואלו זועקים "די לאלימות", "לא כולם רוצחים" וכו'. אנסה בטור זה להתייחס לתגובת השמאל על כך שלא כולם רוצחים. אחת הטענות שלהם, הינה העובדה שישנם הרבה ערבים פציפיסטים שרוצים לחיות אתנו בשלום, ומקבלים את מדינת ישראל כריבון, ואת היהודים כיישות. למען האמת הם טוענים שרוב הערבים הם פציפיסטים ואילו רק קבוצה קטנה היא הבעייתית.

את האמת? אני לא קונה את השקר הזה מכמה סיבות, בואו נגיד שתשעים ותשעה אחוזים מערביי ישראל פציפיסטים ורק אחוז אחד דוגלים בטרור. למה לא שומעים את אותם פציפיסטים יוצאים לרחוב ומפגינים כנגד אותו מיעוט? למה לא שומעים את הרוב בתקשורת, בפייסבוק ובכל מקום אפשרי? למה אין קבוצות סטייל משמר אזרחי, שמסתובבות בשכונות ובכפרים ומטפלות בזורקי אבנים ובמפירי סדר למיניהם? הרי אתם הרוב! אתם אמורים לקבוע את השיח הציבורי ולא קבוצת "מיעוט קטנה ושולית".

לשאול כמה באסטונרים או עובדים ערבים מבוגרים האם הם רוצים שלום והאם טוב להם כאן בישראל זה לא באמת מדגם מייצג, מכמה סיבות: א. יתכן שהם מבוגרים מידי בשביל להתעמת עם שוטרים ולסכן את עצמם, אבל זה לא אומר שהם לא היו עושים את זה אילו הם היו בגיל יותר מתאים. ב. אדם מבוגר עם משפחה שעיסוקו היומי הוא לא טרור כנראה שיעדיף להמשיך להתעסק בענייני יומו, ולא יסכן את עצמו ומשפחתו. אבל, ויש אבל גדול אם כל כך הרבה רוצים לעשות אתנו שלום ולחיות אתנו, למה זה לא עובר לילדים? הרי אותו אדם מבוגר שאוהב את הארץ הזו ורוצה לחיות לצדנו אמור להטמיע לבניו ולמשפחתו אהבה ושלום, ולא רצח ושנאה. אז איך בכל זאת אנו לא רואים את זה? עם גזענות לא נולדים. גזענות היא תוצר של חינוך. ראינו בעיר העתיקה ברגע הפיגוע איך עולם כמנהגו נוהג, ואיך בעלי דוכנים ועוברי אורח מסתכלים בשאננות בשעה שמשפחה נשחטת מול עיניהם. אני בטוח שבתחקיר הבא של ערוץ 2 שיעסוק במצבם של ערביי ישראל יתראיינו כמה מהאנשים שעמדו שם ויטענו בלהט שהם רוצים שלום.

ובאשר לאמירות הימין על כך שכולם רוצחים, גם לזה אני לא יכול להסכים כיון שלא כולם רוצחים, אבל מכיון שאין ביכולתנו לדעת מי רוצח ומי לא, ואנחנו לא מתכוונים לעשות אודישנים, אעדיף אמירה קולקטיבית. הרי אותו נער שרצח בעיר העתיקה היה ישראלי לכל דבר, מן הסתם הוא הסתובב באזורים של יהודים, יתכן שהוא אף ישב ליד אחד מאיתנו באוטובוס, יכול להיות שגם אי פעם הוא ישב עם יהודים, צחק איתם, ואמר שהוא רוצה שלום והגיע הזמן שיהודים וערבים יחיו יחד, ואפילו הוסיף בחיוך "הנה אני ואתם חיים בשלום למה שלא כולם יחיו כך". כנ"ל לגבי הרוצחים בבית הכנסת בהר נוף. יום יום הם אמרו בוקר טוב לבאים לקנות ירקות, ויום אחד הם התהפכו ורצחו. אמת? הם לא התהפכו. הם תמיד היו כאלה, פשוט הם חיכו לרגע הנכון. ומכיון שאנחנו לא יכולים להתמודד עם מפגע בודד או עם כזה "שרוצה שלום", נאלץ לצאת באמירות ובמעשים קולקטיביים.

ומשהו קטן לשמאל, אתם יותר גרועים מהמחבלים. אתם יותר גרועים מטרוריסטים. להם לפחות יש אג'נדה. הם נלחמים על משהו שלדעתם הוא צודק. מה לכם יש להגיד על זה שאתם מצדיקים מישהו שרוצח את בני עמכם? בכל פעם שאתם יוצאים להפגין בעדם, בכל פעם שאתם מעלים פוסט, ראיון, או כל אמירה שמחזקת אותם, אתם נותנים להם רוח גבית להמשך פעולתם, ובכך אתם הופכים לשותפים לרצח, ובעצם כך אתם הופכים לרוצחים!!!

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.