שפלת יהודה: התגלה ארמון מזמן דוד המלך

שני מבני ציבור גדולים מהמאה העשירית לפני הספירה נחשפו במהלך השנה האחרונה בחורבת קיאפה שבשפלת יהודה. חוקרי רשות העתיקות וחוקרים של האוניברסיטה העברית, מזהים את המקום עם שעריים המקראית. החפירות באתר הסתיימו היום (חמישי) לאחר שבע שנים. הארכיאולוגים בארץ עדיין חלוקים באשר למשמעות התגליות באתר.

"חורבת קיאפה היא הדוגמא הטובה ביותר שנחשפה עד היום לעיר מבצר מימי דוד המלך", סיפרו החוקרים יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית וסער גנור מרשות העתיקות. "בראש העיר נחשף חלקו הדרומי של ארמון רחב מידות, ששטחו היה כ-1,000 מטרים רבועים".

"בהיקף הארמון נמצאו חדרים, ובהם מתקנים שונים – עדויות לתעשיית מתכת, כלי חרס מיוחדים ושברי כלי אבן מבהט שיובא ממצרים", הוסיפו החוקרים. "הארמון ממוקם במרכז האתר, ושולט על כל בתי העיר הנמוכים ממנו. מכאן ישנה תצפית למרחבים גדולים, מהים התיכון במערב ועד הרי חברון וירושלים במזרח. זהו מיקום אידיאלי להעברת מסרים על ידי הבערת משואות. למרבה הצער, חלק ניכר מארמון זה נהרס כ 1,400 שנה מאוחר יותר, כאשר בתקופה הביזאנטית נבנה במקום בית חווה מבוצר".

 בנוסף לארמון, המזוהה עם דוד המלך, בצפון האתר נחשף בית עמודים גדול, ששימש כמבנה מנהלי לאחסון. "במבנה זה אגרה הממלכה מיסים של תוצרת חקלאית, שנאספו מתושבי הכפרים השונים בשפלת יהודה", הסבירו החוקרים. "באתר נמצאו מאות קנקני אגירה גדולים שידיותיהן סומנו בטביעה, כפי שהיה מקובל בממלכת יהודה מאות בשנים".

 הארמון ובית המחסנים הם עדויות לבניה ממלכתית ולארגון מנהלי בתקופה המיוחסת לדוד המלך. "זו הוכחה ברורה לקיומה של ממלכה, שידעה להקים מוקדי שליטה בנקודות אסטרטגיות", אמרו הארכיאולוגים. "עד כה טרם נמצאו ארמונות שניתן ליחסם באופן ברור אל ראשית המאה העשירית לפנה"ס, כפי שניתן לעשות זאת עתה. הארמון שנחשף עתה והעיר המבוצרת שנחשפה בשנים האחרונות הם נדבך נוסף בהבנת ראשיתה של ממלכת יהודה".

צילום: חברת Skyview, באדיבות האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.