שקד בארה"ב: "חוק הלאום מחזיר למושג 'מדינה יהודית' את התכנים שברק רוקן ממנו"

שרת המשפטים במניפסט שמרני בפני מאות תומכים של "קרן תקווה" בניו יורק: "שברתי קירות כדי להביא למינוי שופטים שמרנים

שרת המשפטים איילת שקד השתתפה בכנס של "קרן תקווה" – הקרן השמרנית שמוציאה לאור בין היתר את מגזין "השילוח", בו פורסם מאמרה המפורסם "מסילות את המשילות", לפני כשנתיים.

בפתח הדברים התייחסה שקד לטבח שבוצע בשבת בבית הכנסת בפיטסבורג. "זהו כנראה הטבח האנטישמי הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית. ישראל וארצות הברית חולקות ערכים משותפים של מלחמה חסרת פשרות בטרור. רק ערב לפני זה הופעתי בפני קהילה יהודית גדולה בניו יורק ולמחרת התבשרנו על הטבח האכזרי. אין מי שפשע השנאה הזה לא עורר בו זעזוע וחלחלה. ביום הזה הלב של עם ישראל עם הקהילה היהודית בפיטסבורג עם ישראל חי"

לאחר מכן שקד פרשה בפני באי הכנס את השקפת עולמה השמרנית ופעולותיה בקדנציה הנוכחית, במערכת המשפט.

שרת המשפטים פתחה את דבריה בציטוט ביקורתי כלפי בית המשפט העליון הישראלי: "דמיינו, אם תוכלו, בית משפט עליון אשר השיג את הכוח לבחור את חבריו. דמיינו בית משפט המתעלם מחקיקה והחלטות מנהליות כאשר קיימת אי הסכמה לגבי מדיניות. דמיינו בית משפט המשנה את משמעות החוק. דמיינו בית משפט שפעמים מסוימות אוסר על הממשלה לפעול ופעמים אחרות מצווה עליה לפעול; בית משפט שטוען לסמכות ומפעיל אותה כדי להתערב בהחלטות ביטחוניות. דמיינו בית משפט שיצר חוקה למרות שזו אינה קיימת. האמת שאין כל צורך לדמיין. בית המשפט העליון בישראל עשה את כל אלה".

שקד התעמתה עם הטיעון של אהרון ברק לפיו גם בארה"ב קיימת ביקורת שיפוטית מבלי שהחוקה הסמיכה את בית המשפט לכך. "השופט ג'ון מרשל (האמריקאי) יצר ביקורת שיפוטית יש מאין על בסיס חוקה מוסכמת, ואילו ברק, בשל רצונו לייצר ביקורת שיפוטית יש מאין, קבע כי חוקה מוסכמת שכזו התקבלה בישראל", "ואולם" הדגישה שקד, "זו מעולם לא התקבלה. ישראל היתה למדינה היחידה בעולם שחוקתה נוצרה באמצעות פסק דין".

"השופטים הישראלים עשו שימוש בתפיסת 'חוקה חיה', אך עשו זאת ללא חוקה. באותה שעה בדיוק שבית המשפט הרחיב עוד ועוד את הגדרתה החוקתית של ישראל כמדינה דמוקרטית, הלך אותו בית משפט וצמצם את הגדרתה החוקתית של ישראל כמדינה יהודית. את היותה דמוקרטיה פירש באופן מהותי ואת היותה יהודית פירש באופן טכני. אתגרים לאומיים היו לנקודה משפטית עיוורת, שעל פי התפיסה המשפטית המקובלת כלל לא אמורים לבוא בחשבון; בוודאי שלא להכריע כשמולן עומדות שאלות הנוגעות לפרט", אמה שקד.

שקד הבהירה כי, "אני רואה במערכת זכויות הפרט עניין מקודש, אבל לא כשהיא מנותקת מהמסורות הפוליטיות שלנו. לא כשהיא מנתקת את עצמה מהייחודיות הישראלית, מהמשימות הלאומיות שלנו, מהזהות שלנו, מההיסטוריה שלנו, מהאתגרים הציוניים שלנו. מהדרך האמיתית שבה התפתח מערך הזכויות בישראל".

שקד התייחסה למצב המשפטי שהתקיים בישראל עד לקבלת חוק יסוד הלאום. "לא יכולתי לסבול את העובדה שיש הרואים את התרבות הייחודיות שלנו כמכשול; שיש מי שתופסים את המסורות שלנו כחסם; שהמורשת שלנו הוא עניין שלא נעים לטעון בשמו בבית המשפט. אנחנו מי שאנחנו בזכות, ולא למרות, כל אלה. מה שמייחד אותנו הוא בדיוק מה שטוב בנו. הוא התמצית שלנו. בוודאי לא אבן נגף. הוא מה שמחולל אותנו כעם. מה שהופך אותנו לחברה".

"למרות העובדה שחוק הלאום חוזר על האמיתות המובנות מאליהן ומעגן אותן, באקלים המשפטי שלנו – נחשב חוק היסוד לפרדיגמה חדשה. בוודאי ביחס לכל מה שעברנו ב 25 השנה האחרונות. הוא נותן כלי חשוב בידי השופטים הרוצים בכך לקבוע יחסים חדשים בין זכויות הפרט לבין האינטרסים הלאומיים", הוסיפה.

לדבריה, "הוא מעביר את הציונות ויסודות הזהות הכי בסיסיים והכי עמוקים שלנו למקום המתאים להם – תחת הזרקור המרכזי. הוא מייצר מארג חוקתי הכולל, לצד זכויות פרט, גם יסודות לאומיים חוקתיים למדינת ישראל. הוא ממלא את המושג "מדינה יהודית" בדיוק באותם התכנים שהמהפכה החוקתית של ברק רוקנה ממנו. הוא מחזיר לנו את האפשרות לראות את עצמנו כקהילה".

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.