תובנות מהפרשה לחג השבועות \ ברוך מרזל

בניגוד לכל חג אחר, לחג השבועות לא נקבע תאריך! התורה רק קבעה שהוא יחול חמישים יום אחר חג הפסח, ואין זה משנה אם החודשים שבין לבין הינם מעוברים או חסרים {דעה}

 

חג השבועות, בו אנו מסיימים את ספירת שבעת השבועות המבדילים בין קציר השעורים שאחר הפסח לקציר החיטים שעם שתי הלחם, חל בעת שישראל קבלו את התורה. ואף שלא בהכרח היה זה אותו היום בדיוק, והגם שהתורה אינה מציינת את סמיכות המאורע לחג שנקבע, חז"ל מכל מקום ראו צורך לציין את ההקשר וקבעו את שמו של החג כפי שאנו מזכירים אותו בתפילה – "חג מתן תורתנו". כמובן, שאין זה מקרה בעלמא, ויש לכך משמעות עמוקה, עליה נשתדל לעמוד.

 

בניגוד לכל חג אחר, לחג השבועות לא נקבע תאריך! התורה רק קבעה שהוא יחול חמישים יום אחר חג הפסח, ואין זה משנה אם החודשים שבין לבין הינם מעוברים או חסרים (לכן גם לא ניתן להחליט ולקבוע שיום מתן תורה חל בחג השבועות בדיוק). יותר מכך – ישראל מצווים לערוך כאן מעין לוח שנה משלהם, אשר מתחיל יום אחד אחר חג הפסח, ומסתיים כעבור שבעה שבועות. נמצאנו למדים, שכפי שה' ברא את עולמו וקבע בו שבועות של שבעה ימים, כך גם ישראל בכל שנה, ממחרת חג הפסח, הרי הם קובעים שבעה שבועות משלהם, במהלכם הם סופרים יום אחר יום, שבוע אחר שבוע, עד שבסיומם הם חוגגים את חג השבועות, הקרוי על שם אותה ספירה של שבעה שבועות.

 

מה משמעותו של כל התהליך שהזכרנו? על איזה יסוד הוא בנוי? נראה, כי יש כאן חידוש עצום, ולפיו התורה מתארת כאן בריאה חדשה. כפי שהיו ששת ימי בראשית, בהם יצר ה' את עולמו ובסיומם שבת ממלאכתו וקבע לעולמי עד את יום השבת, כך ישנם שבעה שבועות, בהם נוצר עם ישראל, בניו חביביו של מקום, ובסיומם נקבע חג השבועות. אז נשלמה אותה בריאה מופלאה, הקרויה ישראל, שהיא היא התכלית שלמענה נברא העולם, וכדברי רבותינו במדרש – "א"ר ברכיה שמים וארץ לא נבראו אלא בזכות ישראל דכתיב בראשית ברא א-להים, ואין ראשית אלא ישראל שנאמר (ירמיה ב', ג') "קדש ישראל לה' ראשית תבואתה"" (ויקרא רבה ל"ו, ד').

 

מעתה מובן עומק משמעותו של הקשר שבין חג השבועות, חגו של קציר החטים כפי שמציגה אותו התורה, לבין חג מתן תורתנו, כפי שהוא נקרא בפי חז"ל. יש כאן בריאה של עם, ובריאתו של עם ישראל לא הייתה אלא בעת מתן תורה.

 

מעתה מובן מדוע כה טרחו חז"ל להפקיע מידי ההבנה הצדוקית, ולפיה ספירת העומר מתחילה ממחרת שבת בראשית, ולא ממחרת ה"שבת" שהוא חג הפסח, אותו קבעו ישראל בקידוש החוש. מעתה מובן מדוע קבעו חכמינו טקסים ברוב עם, בהם קוימו ההלכות הסובבות את קרבן העומר ואת חג השבועות כחג שחל דווקא לפי אותה ספירה המתחילה ממחרת הפסח (ראה משנה מנחות פרק י' משנה ג'; חגיגה פרק ב' משנה ד'). יש כאן מאבק איתנים אידיאולוגי בין המאמינים כי עזב ה' את הארץ, כי הבריאה נסתיימה אחר ששת ימי בראשית ואנו חיים בעולם שאין בו א-לוה המעורב בנעשה, עולם יבש ונטול חיים, עולם של הפקרות מוסרית, לבין השקפת תורתנו הקדושה, לפיו הא-ל קיים, עושה ומנהיג את עולמו, והוא בחר בישראל עם קודשו להיות לו לראשית, להיות לו לעם סגולה, אשר יצירתו הינה התכלית של יצירת הבריאה כולה.

 

יוצא מכל האמור, שישראל נעשה לעם בחג השבועות, ועל-כן מובן ההקשר למתן תורה. בניגוד לעמים אחרים, הנוצרים מכל מיני תהליכים חברתיים כאלו ואחרים, עם ישראל הינו יחודי בכך שהוא נוצר מכח התורה שנתנה לו במעמד הר סיני. מי ששייך להר סיני, שייך לישראל. מי שלא – לא! יותר מכן, אין לעם ישראל דרך להתנהל אלא על-פי אותה תורה! לשום רוב דמוקרטי אין זכות לחלוק על מה שנאמר בסיני, שכן זהו יסוד קיומו של העם! הקדוש ברוך הוא לא קרע את השמים והשכין את שכינתו בסיני בכדי שאנחנו נלך לקלפי אחת לארבע שנים ונחליט אם דבריו מוצאים חן בעינינו, אם לאו. עם שנוצר בסיני יונק את חוקיו רק מסיני. כל חוק אחר – בעצם מהותו הרי הוא בטל ומבוטל. ויהודי אשר מקיים את דבר ה' שניתן בסיני, גם אם מעשיו נוגדים את חוקי הדמוקרטיה המערבית של הגויים – אותו יהודי אינו עבריין, הוא שומר החוק, בעוד שהעבריינים הם אלו שאינם מקיימים את התורה על כל דקדוקיה. ולא תועיל להם שום גלימה. אלו שמעיזים להרים את ידם כנגד שומרי החוק האמיתיים, היהודים הנאמנים לה' ולתורתו – יבוא בורא העולם, אשר ברא גם את ישראל כתכלית של אותו עולם, ויפרע מאותם עבריינים, המתעטפים באצטלה של אנשי חוק. חוקיהם בטלים, דיניהם מבוטלים, ובכל עת בא אנו מכריזים כי "ה' אחד", הרי אנו כופרים בסמכותם לחוקק חוקים כנגד תורת ה'.

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. יפה מאוד, שכוייח, תורה במיזרוחניקים – תאמין
    הלוואי אצל כולם !!!!

    בלי עין הרע |
    הגב
  2. לידיעת הציבור: בשכונת נווה שאנן בעיר חיפה יש בית רבינו פתוח כל היום, תפילות בנץ כולל שבתות, סעודות שיעורים שיחות חברים ועוד. רחוב הגליל 47 נווה שאנן חיפה כולם מוזמנים!!

    חיפאי |
    הגב