המשפחות שמאכילות 12 ילדים ב-3,000 שקל • פרק 1 (וידאו)

מחצית מהחרדים חיים מתחת לקו העוני. איך חיים מתרומות של כיכר לחם ושקית חלב? ומה עושים כשאין כסף למים? צפו

פרק ראשון: העוני החרדי

נעמי מבני ברק מכניסה אותנו הביתה. היא אם ל-15 ילדים, שניים כבר נשואים. אם יש קו עוני, אז היא ומשפחתה עמוק מתחתיו. "יש פעמים שמצאתי פיתות עם עובש ירוק", סיפרה לוואלה חדשות. "גירדתי את העובש וטיגנתי עם ביצה ומים כדי שיהיה הרבה. האכלתי את הילדים ארוחת צהריים בזה ואף אחד לא יודע על כך, אפילו לא בעלי. עד כדי כך אני מנסה להצטמצם שאולי נחזיר עוד חוב לאנשים שמבקשים את חובם".

כמו רבים בחברה החרדית, בעלה הוא אברך שלומד תורה מבוקר ועד ערב. מלימודיו הוא מרוויח משכורת חודשית של 1,670 שקל. בנוסף לכך, הם מקבלים 1,700 שקל בחודש מקצבאות הילדים. זו ההכנסה החודשית של נעמי ובעלה וממנה הם מתקיימים. לפני שנה, היא פנתה בחשאי לארגוני הצדקה בעיר מגוריה וביקשה לחם וחלב. בפנייתה היא כתבה: "לחם זה מוצר פשוט אצל אחרים, אך אצלנו זה דבר גדול. הלחם הטרי שמגיע הביתה משמח את הילדים עד כדי ריקוד והם מחכים לכך שיגיע שוב". מאז, פעם בשבוע מגיעים לביתה כיכרות לחם ושקיות חלב.

ימים ספורים לפני החג, ביתה של שרה מלכה שיקף את המציאות הקשה שבה היא ומשפחתה חיים. ארונות הבית היו ריקים מאוכל, במקרר קופסת גבינה בודדת ושלושה מלפפונים בלבד. "כשנגמר לי האוכל בבית, אני יוצאת לרחוב ומחפשת אוכל בפחים", סיפרה. "זה נשמע מזעזע, אבל כשאני מוצאת משהו, בדרך כלל ירקות, אני חותכת את החלקים המקולקלים ולמחרת מכינה מזה אוכל לילדים".

המציאות הקשה הזו היא חלק בלתי נפרד מחייה של שרה ובעלה: "בחמש שנים האחרונות לא נכנסתי למכולת או סופר. יש לי חרדה מהחנויות האלה. למה שאכנס? אין לי אפשרות לרכוש מוצרי צריכה בסיסים כמו לחם וחלב". שרה, שנשואה לאברך כולל, הפסיקה לעבוד לפני שלוש שנים. כיום היא מטפלת בששת ילדיה ובילדה אומנה שאימצה. בעלה מרוויח משכורת חודשית של 2,500 שקל והיא מקבלת 2,000 שקלים נוספים מאימוץ הילדה.

על אף שבהתאם לנתונים ההכנסה של משפחת מלכה נחשבת גבוהה, המצב בבית רק הולך ומחמיר: "אין לי איך ובמה להאכיל את הילדים שלי. הם חוזרים הביתה בצהריים רעבים ואני חייבת להמציא עבורם אוכל ממה שלא יהיה, אחרת הם יאכלו אותי. לפעמים אין ואני נאלצת להכין להם למשל מרק עוף עם עצמות הבשר של היום הקודם".
כמחצית מהמשפחות החרדיות נמצאות מתחת לקו העוני

במדינת ישראל חיים כ-850 אלף חרדים המהווים כ-10% מכלל האוכלוסייה וכמחצית מהמשפחות החרדיות חיות מתחת לקו העוני. לפי נתוני דוח הוועדה למלחמה בעוני (דוח אלאלוף) 14% מהמשפחות היהודיות עניות, אולם 53% מהמשפחות החרדיות נמצאות מתחת לקו העוני. החרדים מופיעים באופן קבוע בתחתית המדרג הכלכלי בישראל, וכל מחקר נוסף שמתפרסם פותח שוב את הדיון כיצד ניתן לשלבם בשוק התעסוקה ולשפר את רמת החיים שלהם.

עם זאת, כלכלה מתעסקת במספרים ומתעלמת מהבחירות שאנשים עושים בחייהם: החלטת המשפחה החרדית להקדיש את חייו של אב הבית ללימוד תורה ולהתקיים ממלגת ה"כולל" וממשכורת האישה, בהנחה שיש כזו. לבחירה הזו, חשוב לזכור, שותפים שני בני הזוג, והיא נובעת משילוב של ערכים, תרבות וכמו תמיד, גם מכללים חברתיים. מהבחירה הזו השיח הציבורי מרבה להתעלם.

בשנתיים האחרונות הבחירה הזו ספגה מכה קשה. רבים מתמקדים בהישגיו או בכישלונותיו של שר האוצר הקודם יאיר לפיד בשילוב החרדים בצה"ל, אבל אין ספק שאת הבסיס הכלכלי של העולם החרדי הוא הצליח לזעזע מן היסוד. היכולת להחזיק משק בית כשהאב לומד נחלשה משמעותית בעת כהונתו של לפיד.

זה נבע בעיקר מקיצוץ בקצבאות הילדים ומביטול הבטחת הכנסה לאברכים. החרדים מעדיפים לזעוק דווקא על הסנקציות הפליליות בחוק הגיוס, שרחוקות ממימוש, ואילו על הקיצוץ בתקציבים, שאותו מרגישה המשפחה החרדית בכיסה, הם שותקים באופן יחסי.

הקיצוץ בקצבאות הילדים התחלק לשתי קבוצות לפי גיל הילדים. עבור כל ילד שנולד אחרי שנת 2003, יקבלו ההורים 140 שקל בלבד. זאת, לעומת 263 שקל שקיבלו עד כה עבור הילדים השני, השלישי והרביעי, ו-175 שקל עבור כל ילד מהחמישי ואילך. עבור ילדים שנולדו לפני שנת 2003, התשלום הוא 140 שקל עבור הילד הראשון (במקום 175 שקל לפני הקיצוץ), 140 שקל עבור הילד השני (במקום 263 שקל), 127 שקל עבור השלישי (במקום 295), 336 עבור הילד הרביעי (במקום 460), ו-354 שקל עבור הילד החמישי ואילך (במקום 389). עבור משפחות ברוכות ילדים במגזר החרדי, הקיצוץ בקצבאות היה דרמטי.

קיצוץ נוסף נרשם במאי האחרון כשבג"ץ ביטל את קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים בעקבות עתירת עמותת חדו"ש, המרכז הרפורמי לדת ומדינה וגורמים נוספים. בג"ץ קבע שמדובר בקצבה מפלה ובלתי שוויונית, משום שהאברכים היו ציבור התלמידים היחיד במדינה שקיבל הבטחת הכנסה. את הקצבה בסך כאלף שקלים בחודש קיבלו כ-9,400 אברכים עם שלושה ילדים ומעלה, שבת זוגם לא עובדת או עובדת בשכר נמוך מאוד. הקצבה עודדה את האברכים לא לעבוד (משום שהיא הייתה מתבטלת לו היו יוצאים לעבוד) ועודדה גם את הנשים שלהם להישאר בבית.

לפי נתוני דוח ועדת גבאי, שבחנה את נושא קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים, 91% מהמשפחות החרדיות, שבהן שני בני הזוג לא עובדים, היו עניות, 51% מהמשפחות החרדיות שבהן אחד מבני הזוג לא עבד היו עניות ורק 13% מהמשפחות החרדיות שבהן שני בני הזוג עבדו היו עניות. כלומר, יציאה לשוק העבודה של שני בני הזוג הצליחה לחלץ מהעוני אפילו משפחות מרובות ילדים.
"כל חודש יש לנו הצלחה שמגיעה ממקום אחר"

אהרן כהן, אברך ואב לעשרה ילדים, מתגורר בדירת שני חדרים בבני ברק – 12 נפשות החיות בדירה שגודלה פחות מ-40 מטרים רבועים. כהן הוא דוגמה בולטת לכך שלאדם עני במגזר החרדי הרבה פחות קשה מלעני במגזרים אחרים. "אנחנו מאושרים", הוא אמר. "מסתכלים רק על מה שיש כי רק ככה אפשר להתמודד". בתו הגדולה של כהן מכינה אוכל לילדים ותוך כדי היא משדרת שמחה ואושר: "מבחינתנו הבית הקטן הזה הוא בית של עשרה חדרים". היא קטעה את דבריה כשאחותה הקטנה ביקשה כוס תה, אך היא נאלצה להשיב את פניה ריקם והשיבה: "אין מים".

כהן, כמו שאר חבריו בכוללים ברחבי הארץ, מרוויח סכום שנע בין 3,000-2,500 שקל בחודש, בהתאם למספר שעות הלימוד. איך מפרנסים משפחה עם 12 נפשות ב-3,000 שקל בחודש? זו בכלל לא בעיה מבחינתו.

"זה מעל הטבע", אמר. לדבריו, "כל חודש יש לנו הצלחה שמגיעה ממקום אחר. אתה בכלל לא מדמיין וזה בא לך, פתאום". לאורך הביקור עלתה השאלה אם לילדים יש תלונות, אולם הם מבינים כי "עופות זה רק בשבת ומעדנים זה רק בראש חודש". לדברי כהן, "הילדים מסתפקים במה שיש, הם לא מרגישים שחסר להם משהו. אנחנו מעדיפים לגור מתוך צמצום רק כדי לא להיכנס לחובות".

מחקר שהוכן במסגרת התכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים על ידי ד"ר דניאל גוטליב מביטוח לאומי ויהודה אלירז, יועץ כלכלי בחברה החרדית, חושף כי אחד הגורמים המרכזיים לעוני במגזר החרדי הוא חוסר בחינוך יסודי – בעיקר בקרב בנים, בתחומי האנגלית, המתמטיקה ולימודי המחשב.

גורם נוסף שמשפיע לפי המחקר על החרפת העוני הוא לימודי תורה מתמשכים של גברים חרדים. העוני בחברה החרדית נובע, כמובן, גם משיעור ילודה גבוה, המגדיל את ההוצאות החיוניות של המשפחה מצד אחד, ומצמצם את ההשתכרות של האם מצד אחר, נוסף לשיעור ההשתתפות נמוך של גברים חרדים בשוק העבודה.
"יש האדרה של העוני והוא מזוהה עם צדיקות"

"העוני במגזר החרדי אינו מלווה בסטיגמה חברתית או בבושה", הסביר שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש. "לא רק שהרוב מסביבו עניים, יש האדרה של העוני והוא מזוהה עם צדיקות. על צדיקים גדולים וגדולי הדור, כמו הרב אהרון לייב שטיינמן, מספרים איך הם חיים בדירה קטנה בדלות קשה, עם כיסאות סוכנות. לכן, גם הילד החרדי לא יצטרך להתבייש בעוניו בפני חבריו. להיפך, הוא יוכל להתגאות במחיר שהוריו מקריבים למען לימוד התורה".

אחד המאפיינים המרתקים העולם מחקירת העוני החרדי הוא שהוא אינו מלווה בעבריינות. "גם בשכונות חרדיות עניות במיוחד אין כמעט עבירות אלימות", אומר אילן.

"אחת הסיבות לכך היא שהעני אינו נחשב למי שנדחק לשולי החברה. בשנים האחרונות אמנם התפתחו תופעת רחבות של נשירה ממערכת החינוך ונערי שוליים ברחוב החרדי, אבל איש אינו מייחס אותן לעוני, אלא לחוסר היכולת של מערכת החינוך החרדית להכיל שונים וחריגים", הוסיף.

סיבה נוספת לכך שבחברה החרדית העוני נסבל יותר מאשר בחברות אחרות נעוצה בערבות ההדדית – רשימת הארגונים והעמותות החרדיות שמסייעים לאלפי נזקקים הולכת ומתארכת כמו גם מוסדות גמ"חים (גמילות חסידים, י"א) שמעניקים הלוואות כסף גדולות וקמים בקצב הולך וגובר. יעקב נוראני, מנהל עמותת "בית לחם יהודה", שמחלקת לחם וחלב לאלפי משפחות במצוקה ברחבי הארץ, הסביר כי הערבות ההדדית בולמת במידה רבה את ההשפעות הקשות של העוני על המשפחות החרדיות.

"אני זוכר את עצמי בתור ילד, כשהייתי ישן עם שמונה ילדים בחדר אחד", סיפר נוראני. "ההורים ישנו בחדר אחד וכל הילדים הצטופפו וישנו בסלון קטן שהשתרע על 15 מ"ר. נולדנו לתוך עוני, חווינו אותו על הבשר שלנו, ולפני שנתיים החלטתי שלא עוד ושאעשה בכל כוחי כדי לדאוג לאותם אלפי ילדים, שחווים תחושות של עוני כמו שחשתי בילדותי. הקמנו את ארגון 'בית לחם יהודה', המחלק מדי יום כיכרות לחם ושקיות חלב לאלפי משפחות במצוקה בכל רחבי הארץ – מערי הפריפריה בדרום, ועד טבריה וצפת שבצפון הארץ".

"יש רגע אחד שלעולם לא אשכח", הוסיף, "לפני חצי שנה הגיעה אליי אישה בשנות ה-40 לחייה, ואמרה לי: 'אין לך מושג כמה הלחם והחלב שלכם עוזרים לי. בזכותכם אני יכולה לשלוח את הילדים לבית הספר עם סנדוויץ'. לפני שפתחתם את הארגון, אף אחד לא עזר לי והם היו הולכים פעמים רבות לבית הספר ללא אוכל'. זה הרגע שבו ידעתי שכל המאמץ היה שווה את כל ההקרבה האישית רק בכדי לדעת שעשיתי את הדבר הנכון".

עם חזרתם הצפויה של המפלגות החרדיות לקואליציה, העניים במגזר החרדי מקווים שקצבאות הילדים ותקציבים נוספים יחזרו למצב הקודם. "לפעמים לאנשים אין מושג איך עוד 200 שקלים בכל חודש עוזרים לנו", הבהירה מלכה. כהן סיכם במשפט שאולי אומר הכל על החרדים שחיים בעוני: "גם אם לא נקבל את התקציבים האלה בסוף, נישאר תמיד מאושרים. ברור שזה קשה, לפעמים צריך להתפלל חזק יותר, אבל זו הדרך שבה בחרנו. היא לא נכפתה עלינו".

1884193-5

באדיבות וואלה! יהדות

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. איפה משלמים 3000 שקלים?
    בעלי בכולל והוא מקבל 1500 כשמתוך זה שליש יוצא על נסיעות.

    אברכית |
    הגב
  2. צריך להוסיף את החלק של חוק גיוס חובה שאינו מאפשר לחרדים לעבוד.

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב