"תכנית בה לא הצלחתי לייצר כותרות משפיעות, מבחינתי היא כישלון"

רפי פרלשטיין, רק בן 20, וכבר הספיק לעבוד בכמה כלי תקשורת מרכזיים במגזר. היום הוא עורך את מהדורת הצהריים של 'קול ברמה', וזוכר היטב ראיון של נפתלי בנט שהגיע לכל מהדורות החדשות

הם שולטים על מה שתשמעו ברדיו שלכם. אותם עצמם אמנם, בדרך כלל, לא תשמעו, אבל את מעשי ידיהם בהחלט כן: קבלו את עורכי תכניות האקטואליה ברדיו, ששולטים על סדר היום החרדי, מזפזפים בין מרואיינים ללחצי השדרנים ועל הדרך החשש היומיומי: מה יהיה אם המרואיין ה"כבד" אתו קבעו ראיון בלעדי לתכנית שלהם, ועליו בנו את הכותרות המרכזיות, יבריז ברגע האחרון?

עורכי תכניות האקטואליה בתחנות הרדיו החרדיות, מתראיינים לראשונה בפרויקט חג הפסח של 'אקטואליק', ומדברים על הכל.

 

והפעם: רפי פרלשטיין, עורך 'אחת בצהריים' עם רונן כ"ץ ברדיו 'קול ברמה'. כל צהריים ב-13:00

 

רפי פרלשטיין, 20, "רווק מאושר", מתגורר בירושלים. "למדתי בישיבות קרלין סטולין, פרמישלאן וקוסוב ויז'ניץ", הוא מספר.

מתי התחילה הקריירה ברדיו?

"לפני שנה וחצי, ביום בהיר, קיבלתי טלפון מאבי איצקוביץ', מנהל ההפקה ברדיו גלי ישראל. הכרנו לפני 5 שנים, כששימש כעורך התוכניות של גבי גזית וגיא זהר ברדיו 103. הוא הציע לי לערוך את תוכניתו של יוסי בן עטר, רצועת הערב של רדיו גלי ישראל. הייתי שנה בתפקיד, ולפני תקופה הכרתי את אריאל דרעי, מנכ"ל קול ברמה בתיווכו של המפיק האגדי גבי כץ, והצטרפתי לצוות המנצח של התחנה".

ראיון מוצלח?

"לפני חצי שנה, ראיון פשוט עם נפתלי בנט, חבר הקבינט, שסיפק כותרת שהופיעה בכל מהדורות החדשות המרכזיות והוביל דיונים בתקשורת ימים ארוכים".

כישלון זכור?

"שנה ומחצה זה לא פז"מ מספיק כדי להצביע על משהו דרמטי. באופן כללי ימים בהם לא הצלחתי לייצר כותרות ואמירות מעניינות/משפיעות, מבחינתי הם כישלון".

רגע קשה?

"אב שכול שבנו נהרג לפני שנים, התראיין, והתקשר אלי לאחר השידור בדמעות שהוא מתחרט בשל העובדה שהראיון פתח אצלו פצעים שהגלידו. זה בום בנשמה. כואב".

הצלחה?

"מקרים בהם הצלחנו (צוות התוכניות שערכתי ואני), לשנות מציאות ולתקן עוולות. סיפוק שנותן את הכוח להמשיך".

רגש מרגש במיוחד?

"ראיתי שאחד מעמיתיי כבר הזכיר את אחד מבני משפחת סלומון, אבל מה לעשות שזה אחד המקרים שיותר נחרטו בתקופתי ברדיו. מיכל סלומון, אלמנתו של אלעד הי"ד, ביום הראשון לשבעה, מספרת בשידור על רגעי הזוועה, מילים מצמררות, ונותנת שיעור באמונה בקב"ה, אישה גיבורה ומעוררת השראה".

פדיחה זכורה?

"בגלגול הקודם שלי שימשתי כעורך באתר רשת קו עיתונות דתית. פרסמתי ידיעה שגויה ממקור ותיק ומוסמך שעודכן על ידי צד שלישי על מותו של הזמר החסידי ר' מיכאל שניצלר שיאריך ימים ושנים טובות. התנצלתי כמובן וההתנצלות התקבלה, אך הידיעה שהייתה באוויר דקה וחצי הובילה לאלפי כניסות. זו פאדיחה שלא אשכח. למדתי ממנה לקח עצום".

שיא הקריירה?

"אני בדרך לשם. לאט לאט".

השאיפה לעתיד?

"השמים הם הגבול. העתיד בטוח צופן בחובו הפתעות".

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.