"תמיד האמנתי שאני יהודייה – עד שראיתי את סבתא עונדת צלב"

ברגע שבו הבינה שאינה יהודייה, עולמה של אבישג ברגינסקי התהפך. מאז היא התחילה לחתור בהתמדה ובעקשנות לעבר מטרה אחת: להתגייר ולחיות חיי תורה. למכשולים הרבים שנקרו בדרכה, הייתה לה רק תשובה אחת: "חיפשתי את האמת"

כשהוריה של אבישג ברגינסקי החליטו לעלות ארצה מסיביר שברוסיה, זו הייתה בעיניה החלטה טבעית לחלוטין. למרות שהייתה אז רק בת ארבע – היה ברור לה שהיא יהודייה, ושזו הסיבה שהם נמצאים בארץ ישראל – "הארץ של היהודים".

ההורים התיישבו בחיפה ואבישג הקטנה הוכנסה לגן דתי, מהסיבה הפשוטה שזה היה קרוב לבית. אלא שכעבור שלוש שנים בארץ, כתוצאה מקשיי התאקלמות, החליט אב המשפחה לחזור לרוסיה, וההורים התגרשו כשברגינסקי הייתה בת שבע. "כילדה, אני זוכרת שתמיד שאלתי שאלות על אורח החיים היהודי-דתי. 'למה אנחנו לא שומרים שבת', ו'למה לא הולכים לבית הכנסת', ו'למה לא חוגגים את החג הזה והזה'. התשובות היו מתחמקות, והרגשתי שאני שונה מכל החברות שלי, אבל לא ידעתי במה. בסתר לבי, קינאתי תמיד באנשים שהולכים לבית הכנסת, שמים כיפה על הראש ושרים שירי שבת. העולם שלהם נראה היה לי כעולם קסום וטהור, ורציתי מאוד להשתייך אליו".

כשבגרה והתחילה להבין 'מי נגד מי', ראתה שהסיפור המשפחתי הרבה יותר מורכב ממה שחשבה. "סבתא שלי הייתה מגיעה אלינו לביקורים תכופים בארץ, ובאחד הביקורים שלה – הבחנתי בכך שהיא עונדת שרשרת עם צלב לצווארה. באותו רגע, הרגשתי שמישהו סוטר על פניי בעוצמה, ופוגע בי את הפגיעה הכי חזקה שיכולה להיות. היה לי כל כך קשה לקבל את המשמעות שעומדת מאחורי זה. לא האמנתי שזה קורה דווקא לי".

ואיך התמודדת עם הגילוי המסעיר – סיפרת על כך למישהו?

"רק לקב"ה. בתור ילדה, הייתי מדברת איתו בכל יום, מספרת באוזניו את הסודות הכי כמוסים שלי, ואומרת תודה על הכל. לא סיפרתי לאף אחת מחברותיי, כי התביישתי – אבל הבטחתי לעצמי שבבוא היום, כשאהיה בת 18, אתגייר ואהפוך ליהודייה כמותן".

אבישג ברגינסקי צילום: הידברות
אבישג ברגינסקי
צילום: הידברות

"הלכתי על כל הקופה. אבל זה לא היה קל"

אלא שבינתיים, עד שהגיעה לגיל הזה, הועברה ברגינסקי למסגרות חילוניות וספגה גם לא מעט ערכים 'חיצוניים', שלא באמת התחברה אליהם – אבל הרי הוכרחה להראות שהיא 'כמו כולם'. אבל בכיתה י"א, החלה התחזקותה המחודשת, כשפקדה ביחד עם חברתה לשיעור תורה קבוע. "לא אשכח לעולם את הרגע שבו הרב דיבר לפרטי פרטים על כך שגר שמתגייר ולא שומר תורה ומצוות כהלכה, הגיור שלו לא נחשב. הדבר הזה מאוד נגע בי וריגש אותי ומרגע זה ואילך, עם דמעות בעיניים, הבטחתי לעצמי שכשאתגייר, לא יודעת איך, אשמור תורה ומצוות. כי הרי מה זה שווה להתגייר ולא להיחשב ליהודי לפי התורה? ידעתי שאני לא יכולה להיות כזו, ולרמות את עצמי. הרי חיפשתי אמת".

והקב"ה שלח אליה את האמת, אבל היה זה תהליך ארוך ומפרך. ברגינסקי התגייסה לצבא, והחלה את תהליך הגיור בד בבד עם גיוס. "גם בצבא שמרתי שבת, התחלתי ללכת לבית הכנסת ולהתחזק ככל יכולתי. אני מרגישה שהקב"ה סובב את הגלובוס בשביל שאגיע לאן שהגעתי היום, ושלח שליחים טובים שיעזרו לי בתהליך הזה, כי הוא ראה את הרצון התמים שלי לעשות מה שצריך".

ברגינסקי עברה את הגיור בהצלחה, ולאחריו החליטה את ההחלטה החד סטרית להיכנס לסמינר לבעלות תשובה, ולהתחזק ביתר שאת בצניעות. "גם במהלך השירות הצבאי שלי, הקפדתי מאוד על מסגרת שיעורי תורה, כשיצאתי הביתה. באחד השיעורים, חשתי התעלות כל כך גדולה עד שמחשבתי נדדה הרחק, אל הרגע שבו אשתחרר מהצבא ואתחיל את החיים שבאמת רציתי: חיי תורה. מאותו יום ידעתי ששום דבר לא יעצור אותי, והלכתי על כל הקופה. אבל זה לא היה קל".

למה בעצם?

"כי בזכות שיעורי התורה עשיתי עבודה פנימית מאוד אינטנסיבית עם עצמי, וכשהגעתי לבסיס – הרגשתי שהכל הולך לאיבוד. ידעתי שאם אני רוצה לזכות בחיים אמיתיים, אני חייבת לעשות צעד חד סטרי לכיוון יציאה מהצבא לטובת לימודי יהדות במדרשיה לבעלות תשובה, שבה אני לומדת כיום".

אחרי דין ודברים ארוך ומייגע עם הצבא, קיבלה ברגינסקי חצאית. כעבור חודשים ספורים נענה ה' לתפילתה ובחסדי שמיים, היא הצליחה להשתחרר מהצבא, לאחר ששירתה שירות חלקי. "כיום, בזכות הרצאות רבות שצפיתי בהן בערוץ הידברות – כבר שנה שאני לומדת במדרשיה ליטאית וב"ה מקווה ומתפללת להתחתן עם בן תורה אמיתי. אני מודה לרב זמיר כהן ולערוץ המדהים הזה, שעושה זיכוי הרבים בקנה מידה גדול וחשוב, ומגיע ללבבות הכי רחוקים. זכיתי ביהדות בגדול, ואני מאחלת לכולם לזכות ככה".

באדיבות הידברות

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  1. השכנזים הולכים כמו טווסים הולכים להתפוצץ מגאוה יהודית כאלו שרק הם בני הגבירה
    ב"ה רובם בני השפחה הם והספרדים הדפוקים שנדבקים בהם ומחקים אותם כמו קופים

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב