תעלומת סער

מה גרם לו לפרוש: חולשה פוליטית או תחקיר שעמד להתפרסם לגביו – הטור הפוליטי של לילך ויסמן

כנס הרמת הכוסית של גדעון סער אתמול היה מלא מפה לפה. האולם בכפר המכביה היה גדוש פעילים, חברי ליכוד וראשי ערים ומועצות, שכחלק ממערכת היחסים הלא כתובה בין שר פנים לראשי רשויות, הגיעו להביע תמיכה. אם נוכחותם לא תועיל, היא ודאי לא תזיק כשיצטרכו לשחר לפתחו בבקשה לתוספת תקציב.

לא היתה להם סיבה לחשוב שהערב יסתיים בפרישתו של סער מהחיים הפוליטיים. חלקם נפגשו עמו ביום א' כחלק מפגישות העבודה השוטפות, אחרים נתקלו בו בסוף השבוע בכנס של סיעת הליכוד בהסתדרות שהתקיים במלון באילת. אנשי ליכוד שהשתתפו בכנס מספרים שעבד שם "כמו חמור". גם כשמרבית המשתתפים פרשו בלילה לחדרים לישון, סער נותר עם פעילי הליכוד. לכולם היה ברור שהוא נשאר כדי לעבוד.

הדיאלוג עימם נסוב על סוגיות פוליטיות ומפלגתיות, וכלל גם התייעצויות האם כדאי לו לקרוא תיגר על נתניהו כבר בפריימריז הקרובים לראשות הליכוד. הוא ניתח למאזינים כיצד הוא מתמודד על ראשות הליכוד ומנצח.

לא היה בדבריו שום רמז על כך שדרכו הפוליטית על סף סיום. ההיפך. את השבועות האחרונים הקדיש, בין היתר, לטרפוד האפשרות לברית בין נתניהו לבנט והפעיל לשם כך לא מעט גורמים. היומן לשבוע הבא היה עמוס בפגישות.

ואז הגיעה ההצהרה ה"דרמטית". ממרומי הבמה סער נראה כמו ארנבת שנלכדה מול פנסי מכונית, ההיפך הגמור מהצ'ארם הנשפך שלו בשיחות בארבע עיניים. מבטו היה מבוהל. הוא נראה כבוי. נאום הפרישה נעדר כריזמה וכלל פאוזה שנועדה לאפשר לקהל לזעוק- לא, גדעון, אל תעזוב אותנו.

האיש שהפך את הציניות לאומנות, ביקש מהקהל שיאמין לו שהדבר החשוב ביותר הוא לראות את בנו הקטן דוד לומד ללכת. בליכוד יש מי שמשיב לדבריו באותו מטבע ציני וסבור שלו היה סער חבר קבינט, דוד היה הולך בכוחות עצמו מבלי שאבא גדעון יהיה בבית.

המשפחה היא כמובן נדבך חשוב אך אפשר להניח שהיא מהווה רק שיקול אחד מיני רבים. סער, בין היתר, הבין שנתניהו רק מתחזק בדעת הקהל ואין לו מתחרים.

כנראה שלעולם לא נדע מה באמת גרם לרב סער לפרוש באמצע הקדנציה, רגע אחרי שסגר את המרכולים בשבת, איחד את תל אביב עם בת ים וכמעט חיבר בין ירושלים לצור הדסה. מדובר במהלכים אסטרטגיים משמעותיים להמשך הקריירה.

סער היחיד שיודע למה החליט לקטוע אותם באיבם ולהסתפק ברפורמת הפרגולות, היחידה שתיזכר על שמו. בשנה האחרונה הוא הצהיר שעבד פחות והקדיש זמן רב לטיולים בעגלה עם בנו ברחובות תל אביב.

בשיחות עם כתבי הבית הטיל הדי ג'יי התל אביבי ואשף התקשורת את הסיבות לפרישתו גם על ראש הממשלה, בנימין נתניהו. אולי יש בזה משהו, אבל זו לא הסיבה היחידה. אפשר לשער שמדובר באוסף של דברים אבל אין ספק שזו דרמה גדולה ושינוי קיצוני בדרכו של סער. בניגוד לתדמיתו השקולה, מי שמכיר את סער יודע שהוא פועל באימפולסיביות. כדי שהשר האהוד ביותר בליכוד, מספר אחת בפריימריז בשתי מערכות בחירות רצופות, וירטואוז פוליטי וגאון תקשורתי יפרוש במפתיע, צריך לקרות משהו דרמטי מאוד.

אולי להחלטתו של סער תרם התחקיר אודותיו שהתבשל במערכת "הארץ". בשבועות האחרונים חיפש צוות מיומן בעיתון לאנשים חושבים סיפורים ועדויות על שר הפנים. התחקיר היה אינטנסיבי ומקיף ביותר, וכלל עשרות נשאלים. כמעט כל מי שהתעטש ליד סער בשנים האחרונות זכה לטלפון מהתחקירן היסודי והנמרץ שהפך כל אבן. במהלך השנים סער טיפח צבא נאמנים. אחרי כל שיחה מאנשי הארץ הם התקשרו לשר הפנים לספר ולהזהיר. כאמור, מדובר בעשרות אנשים.

גם אם התחקיר לא היה בשל לפרסום, רק סער ידע על אילו יבלות יכולים העיתונאים החרוצים לעלות, או על איזה מוקשים אולי עלה בשנים האחרונות ובאיזה היקפים. ייתכן שלא עצם עין בלילות האחרונים מרוב דאגה.

מפרשת המכתב המזוייף שכתבה לכאורה נגדו עובדת בלשכתו וגם מכמה ניסיונות להרים תחקירים הוא נחלץ. בכל פעם הוא הצליח לפרק את ההתנגדות אליו ולכבוש בקסמיו את הכתבים, אבל החשש שבסוף יתגלה משהו שעליו לא חשב והוא ימצא את עצמו מסתובב על הגריל מעולם לא הפסיק לקנן.

המרוץ לנשיאות המדינה לפני חודשיים שינה את הכללים. לעיני כל מי שרק יחשוב להתמודד על תפקיד ציבורי תעמוד תמונתם של פואד או שטרית שפרשיות בעניינם צצו ברגע שהכריזו על מועמדותם. סער מבין היטב שהסטנדרטים היום שונים. הכוח של העיתונות חזק יום יותר מכל דבר אחר, ואת מה שלא תעשה התקשורת יעשו הרשתות החברתיות ואלדד יניב, שהיה הראשון לצייץ ולחשוף את עצם קיום התחקיר.

מקורביו של סער חושבים אחרת. הם מסבירים שמדובר באדם שנקלע למצוקה פוליטית לאחר שנתניהו לא נתן לו אופק והותיר אותו בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום. אחרי שיצא נגד נתניהו בתקופה האחרונה בגלוי, בקדנציה הבאה היה מוצא עצמו השר לענייני אזרחים ותיקים במקרה הטוב, מבלה את ימי שלישי בשלייעקס.

אבל כל הסיבות האלה היו ידועות לפני שבועות. אז מה גרם לסער לפרוש דווקא עכשיו?

בסביבתו אומרים שהעניין נשמר בהפתעה מוחלטת תוך טשטוש הלו"ז, במטרה להפוך את הפרישה למהלך מרהיב. סער שמר על אדישות עד הרגע האחרון, הם אומרים, זה המתכון הנכון להטלת פצצות פוליטיות. על דבר אחד כולם מסכימים: אף אחד לא עוזב ספינה יציבה כשהים רגוע. עזיבות פוליטיות מתרחשות בדרך כלל כשהים סוער ויש גלים.

קונספירציות בראשו של נתניהו

כל היריבים של נתניהו מתחסלים מאליהם. אולמרט שרצה להתמודד מולו בבחירות לפני שנתיים עומד עכשיו בפני כניסה אפשרית לכלא, יריבו סילבן שלום עוד לא התאושש מהמרוץ לנשיאות, אשכנזי ששקל להיכנס לחיים הפוליטיים שקוע עד צוואר בפרשת הרפז, ועכשיו הצטרף לרשימה המכובדת סער.

כשאריאל שרון אושפז ב-2005, עשה נתניהו טעות פרוידיאנית ושלח לו "תנחומי החלמה". היו מי שהופתעו שצהלות השמחה שכנראה נשמעו בבית ברחוב בלפור אתמול לא הוציאו את נתניהו מריכוז וגרמו לו לשלוח איחולים דומים לסער. את מה שהיה בחודשים האחרונים בין נתניהו לסער אי אפשר להגדיר אפילו מערכת יחסים.

מאז הצהיר שר הפנים על תמיכה גלויה במועמדותו של רובי ריבלין לנשיא והתנגד פומבית למשאלת ליבו של נתניהו לבטל את מוסד הנשיאות כליל, הקשר בין השניים נותק.

במקביל נכחדו גם כל מאחזי הכוח של סער בלשכת נתניהו. ממזכיר הממשלה צביקה האוזר שפרש, דרך כל מעורבי פרשת נתן אשל, וכלה בראש הסגל גיל שפר וראש הלשכה שאוטוטו עוזב, אייל חיימובסקי. הם היו המקף שידע לחבר בין נתניהו לשריו ודאגו לשמר קשר חם בין רה"מ לשר הבכיר ברשימתו.

לאחר שלא מונה על ידי נתניהו לחבר בקבינט, לכתם של אנשי הקשר שלו הותירה אותו מנותק ממוקד הכוח, ממודר ולא מעודכן. התנהלותו בצוק איתן הצביעה על כך שהבין שאין לו מה להפסיד. סער תקף את נתניהו שוב ושוב בדרישה לקיים דיון על הפסקת אש בממשלה ולא רק בקבינט.

היו מי שראו בכך הצהרת כוונות של סער להתמודדות על ראשות הליכוד. בסביבתו הקרובה מאוד התעקשו באחרונה שסער לא מתכוון לקרוא תיגר על נתניהו בסיבוב הקרוב. הוא ידע שאין לו סיכוי להביס את רה"מ בקרב על כיבוש הליכוד. הוא חזק מאוד בקרב מצביעי מרכז המפלגה אך חלש מאוד בציבור הכללי.

הוא לא מסוגל להביא לליכוד שלטון, אך עם זאת נתפס כיחיד שמסוגל בבוא היום לרשת את מקומו של יו"ר המפלגה. בניגוד לאלו החושבים שהתמודדות טובה למיצוב ומיתוג, סער נמנה על עלו המאמינים שאם סיכוייך לנצח פחותים מ-100%, אל תתמודד בכלל. הוא לא מהזן שמוכן להפסיד, אך כן מהסוג שאוהב ליצור את הרושם ולתעתע. מיסטר גדעון ומר סער. מצד אחד גדעון השקול שמנסה לשדר חיי משפחה, מצד שני סער האייס מן המחושב והמניפולטיבי.

לנתניהו כנראה מקורות טובים בסביבת מספר 2 בליכוד. בשבועות האחרונים הוא הרשה לעצמו ללגלג עליו ולהתעלם ממנו בידיעה שסער לא יתמודד מולו. החל מאמש המצב התהפך והזלזול הפך לחשש.

לנתניהו מתרוצצות קונספירציות בראש: למי יחבור סער, האם ישוב לזירה הפוליטית עם כחלון או לבד, ואם בכלל ומתי. נתניהו חייב אוייב חזק מולו. זה בדי אן איי שלו. הוא חייב לראות איום לנגד עיניו. בליכוד אומרים שאם שלדון ונוני מוזס יתאחדו נתניהו לא ידע מה לעשות, אם איראן תודיע שמפרקת עצמה מנשק גרעיני הוא לא יצליח להתאושש. הוא קם כל בוקר ומסמן לעצמו אוייב.
זה נשמע מצחיק, אבל יש מי שמוכן להישבע שככה זה עובד. בליכוד בכלל מתלוצצים ששרה ודאי מקניטה את נתניהו שבניגוד לסער הוא לא היה פורש עבור רעייתו.

מחול הירושה

מי יירש את מקומו של סער כאוייב מספר אחת? זה יכול להיות שטייניץ שייפגע אם לא יקבל את משרד הפנים, אולי ארדן אם לא יקודם, או שיהיה זה ישראל כץ שמתחזק דרמתית בליכוד. כרגע עוד לא ברור מי יקבל את משרד הפנים שסער נוטש.

אם ארדן לא יסע לאו"ם – משרד הפנים שלו. את תיק התקשורת צפויים לקבל לימור לבנת שכבר החזיקה בתיק בעבר, או שטייניץ שיקבל בנוסף גם את מקומו של ארדן בקבינט. תיק התרבות והספורט יעבור ככל הנראה לגילה גמליאל, אך קיימת אפשרות שאופיר אקוניס, יריב לוין או זאב אלקין יהיו הזוכים.

המצב ישתנה אם ארדן יעזוב לוושינגטון. שטייניץ ולבנת יקבלו את הפנים והתקשורת והנגבי ישודרג למשרד לאיומים אסטרטגיים והתרבות לאותם המועמדים. מי שיישאר מחוץ לסבב יהפוך עד מהרה אופוזיציה לנתניהו.

כל חברי החמישייה שהביאה את הליכוד ל-27 מנדטים בבחירות 2009 אינה או בשלבי עזיבה: כחלון פרש, סער גם, ארדן בדרכו לאו"ם, ריבלין נשיא המדינה, בני בגין לא נבחר. כחלון בדרכו חזרה, וסער? אם הפרישה תזרים אליו הצעות כלכליות מפתות אולי ישיב בחיוב. יש לו ולגאולה שישה ילדים לפרנס יחד, ומשכורת של שר לא מספיקה לממן את צרכיהם כשמוסיפים לכך את הבילויים ואיכות החיים שאליה התרגל.

הסבירות שיקים מפלגה חדשה, קלושה. קשה לראות איך מפלגה שבראשה אדם שנעדר ניסיון כלכלי-מדיני-ביטחוני יעבור את אחוז החסימה. הוא אמנם די ג'יי אבל לא רוקסטאר כמו לפיד שרצים אחריו ברחוב לעשות סלפי. למופז כבר יש סיכוי גדול ממנו.

אמש בנאומו הזכיר את השכבות החלשות. יש מי שראו בכך איתות לשילוב כוחות עתידי עם משה כחלון. השניים מצויים בקשר קרוב מאוד, אך יש מי שמתקשה לראות את האגו של סער מסכים לשמש מספר 2 של כחלון, אבל הכל אפשרי.

גם האופציה שימתין מחוץ לכנסת ויחזור להתמודד בליכוד בעוד כמה שנים. או שלא. אין לדעת. מי שלא נשאר על הגלגל כדברי שרון, לא בטוח שיוכל לפלס את דרכו בחזרה בקלות.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.