תעצרו את העיר, אני רוצה לרדת – מיומנה של גברת B

למה יהודים במאה העשרים ואחת. עוד לא הפנימו ששבת זו זכות ולא חובה. איך אחרי שבוע בהם המוח טובע באינפורמציה דיגיטאלית, הם לא מבינים שפסק הזמן הזה שהשבת מאפשרת הוא אידיאל שבאידיאלים

אני מודה שכשהייתי קטנה היחס שלי לשבת היה אמביוולנטי. מצד אחד שמחתי שאין לימודים. מצד שני היו שעות רבות בהן ישנו הוריי ונאלצנו, אנו הילדים, להיות בשקט בשקט מבלי יכולת להעזר באי אלו צעצועים אלקטרונים שיפיגו את השיעמום.

והיום. כשבמשך שישה ימים אני הודפת בזה אחר זה: אימיילים, ווצאפים, סמסים, טלפונים.
ואני מרגישה כאילו אני משחקת טטריס. אבל במשחק שלי כבר מזמן איבדתי שליטה. ואני נמצאת בראש העמוד מנסה לשווא לבנות שורות שורות בבלאגן שמאפיין יותר כיבוי שריפות.
ואז, הו אז. מגיעה מלכה (במלעיל).
כך אנחנו קוראים לה בבית שלנו.
״אמא״ צועקת לי בתי מהקומה העליונה. ״מי אצלינו בשבת?״
״מלכה״ אני עונה לה.
וכולם מחייכים. זה אומר שאין אורחים….

ברגע שאני נעמדת במטבח ומתחילה בהכנות לשבת. יש לי תחושת דה-ז׳ה-וו שכן לפני שניה סיימתי להכין את השבת שעברה. ואיך זה השבוע טס כל כך מהר. ואז מתחילות הכנות קדחתניות שלא היו מביישות מבצע צבאי. והכל, בשביל להגיע לרגע אחד, מכוונן מדויק. יחיד ומיוחד. בשעה היעודה וללא איחורים ולא משנה מה כמות המשימות.
הדלקת נרות.

הצניחה הזו על הספה. רוממות הרוח. קרני השמש האחרונות שמלטפות את ראשי העצים. השקט הזה. האחווה המשפחתית. הקשר עין איתם. היכולת האמיתית להקשיב לכולם מבלי הסחות דעת של צפצופי הודעות.
האוכל המיוחד. השירים המזמורים.

למה יהודים במאה העשרים ואחת. עוד לא הפנימו ששבת זו זכות ולא חובה.
איך אחרי שבוע בהם המוח טובע באינפורמציה דיגיטאלית, הם לא מבינים שפסק הזמן הזה שהשבת מאפשרת הוא אידיאל שבאידיאלים. הוא אי של שפיות בתוך כל הכאוס הזה.

זה באמת כואב לראות אנשים שמשכנעים את עצמם שאם יעבדו גם בשבת הם ירוויחו יותר. ירוויחו מה?
מתי לאחרונה הרווחתם את עצמכם? את הילדים שלכם?
עורו אחים. עורו.

בפרשת השבוע, פרשת בשלח. מסופר על המן. לחם אבירים. שהזין את אבותינו במדבר. וכל בוקר היו יוצאים אבותינו ללקט עומר לגולגולת.
וביום שישי, נצטוו לאסוף בשביל יומיים. שכן בשבת שובתים, נחים. וגם פעולה פשוטה של ליקוט בשדה נאסרה על בני ישראל. כי חפץ השם במנוחתם. בהשבתה כללית של המשק!.

הקב״ה ברא אותנו בני האדם, המכונות המשוכללות ביותר על כדור הארץ. ואיתנו סיפק ״הוראות יצרן״ עם הוראות ברורות מה מותר ומה אסור לעשות. והוא קבע שהמכונה הזו צריכה לשבות כל שבעה ימים. לאפשר לה מנוחה, ״שימון״ ״גירוז״ כדי שתוכל להתחיל שבוע חדש בצמיחה בתקווה ובכוחות מחודשים.

ולכם חסר מה? ״מרכולים״?????

[email protected]

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.