איך הפכה הוועדה למען השבת לגוף שסוגר מפעלים וגופים?

על רקע המאבק של עובדי מפעל פניציה וגל הפיטורים במפעל הבקבוקים בדרום, יצאנו לבדוק – איך הפכה הועדה למען השבת לגוף שקובע גורלות לגופים שונים, מאל על עד פניציה?

במחי חרם אחד, הצליחה לפני כשלוש עשרה שנים להוריד את חברת 'אל על' על הברכיים ולאלץ אותה לשמור שבת כדרישות רבני הועדה, כשבאל על רעדו מפני חרם חרדי כוללני, שכבר החל, ונכנעו. כעת זה קורה שוב, עם מפעל הזכוכית לבקבוקים פניציה. איך זה קרה?

 

המאבק הענק: אל על

 

למעשה, במשך שנים רבות מאז החלה לפעול, פעלה הועדה למען השבת בעיקר בחודשי הקיץ, אז קראה לנופשים החרדים להעדיף עסקים שומרי שבת מאלו המחללים את שבת קודש, ובעיקר דרך פרסומים בעיתונים של העסקים שומרי השבת. חרמות? איומים? אלה כבר דברים מהשנים האחרונות.

למעשה, המאבק הפומבי הגדול הראשון של הועדה למען השבת החל בעקבות ההחלטה של אל על, לפני כ-13 שנים, להטיס בשבת את הנוסעים שנתקעו בגלל השביתה (נשמע מוכר, לא? נכון. תסריט דומה כמעט קרה בתחילת החורף).

נחזור רגע אחורה. בזמן אותה פרשיה, בעמוד השער של הביטאון הליטאי "יתד נאמן" ורעהו החסידי "המודיע", נכתב כי עמדתם של בכירי הרבנים היא כי אין לטוס בטיסות של חברת אל-על. בכך הגיע לשיאו המשבר – בחרם מרכזי של הציבור החרדי נגד החברה.

המודעה התפרסמה אז תחת כותרת הענק: "דברי קודשם של מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א לגבי הטיסה בחברת אל-על במצב הנוכחי". במודעה צוטטו דבריהם של חמישה מבכירי הרבנים נגד הטיסות באל-על.

מנהיג הציבור הליטאי, מרן הרב יוסף שלום אלישיב, שהיה ממובילי המאבק, צוטט במודעה כאומר: "אין זה כבוד שמים ואין ראוי לטוס בחברת אל-על גם במחיר הפסד ממון. כידוע, חברת אל-על היא קו מאוים מאוד כיום. הכיצד מרשה לעצמה אל-על להתעסק עם השבת ולהסיר מעליה את שמירת שבת קודש?"

אבל רק לאחר אין ספור דיונים ומגעים נחתם ההסכם המיוחל, בין אל על לועדה למען השבת באמצעות סוללה של עורכי דין, מה שסלל את הדרך לשלום אמת בין אל על לציבור החרדי ששמר אמונים לחברה ששמרה על השבת. ההסכם, אגב, נחשב לסודי מאז ועד היום, ומונח בכספת אי שם, מבלי שהגיע עד היום לתקשורת.

 

בראש המאבק: הרב גולדקנופף

 

אין יותר מתאים מאשר לשוחח עם מזכיר הועדה למען השבת במשך שנים, הרב יצחק גולדקנופף, איש חסידות גור שמתקרב לגיל ה-70, ובכובעו השני מחזיק בכוח עצום מכח גני בית יעקב שהוא עומד בראשם. ממרומי שנותיו הוא מתרפק בערגה על ההישגים העצומים שהובילה הועדה שבראשותו ודוחה בביטול את ההאשמות שעלו השבוע בתקשורת החילונית, כי חסידות גור מובילה לשיח מקטב בחברה הישראלית.

גולדקנופף, איש חסידות גור כאמור, כופף בשנים האחרונות את כל החברות הגדולות במשק על הרגליים, ולפיכך נתפס ככוחני בעיני הציבור. אבל בשיחה איתו הוא נשמע כנה, כאחד שכואב את כאבה של השבת וכזה שזה מה שמניע אותו. "אמר לו הקב"ה למשה: מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, אני מבקש ליתנה לישראל, לך והודיעם" (שבת י' ע"ב). כך מצטט גולדקנופף  ממסכת שבת ונשמע נאנח קמעה. "אנחנו לא באים למאבק של אגו ושנאה, אנו מנהלים מאבק למען כבודה של השבת".

איך בעצם הוקמה הועדה? 

"הועדה למען השבת הוקמה בשעתו על ידי מרן הרב אלישיב זצ"ל והאדמו"ר מגור ועוד שורה של אדמו"רים. הם הקימו את הועדה לפני 20 שנה, כשהרפורמיות רצו להיכנס למועצות הדתיות. לא ייתכן שרפורמיות ייכנסו בדלתות", זעק בשעתו הרב אלישיב. זה היה המאבק המשותף הראשון, שבהמשך הביא גם להקמת הועדה לשמירת השבת".

עם האוכל בא התיאבון, וגדולי הדור סיכמו שצריך לתעל את המאבקים של הציבור החרדי ולהתאגד כנגד שונאי הדת.

"אחרי שהועדה נשאה פרי והציבור היה צמא לפסיקות הלכתיות, הסתגרו האדמו"ר מויז'ניץ, הרב'ה מגור, הרב שטיינמן והרב אלישיב – והחליטו להקים ועדה".

כיצד החלה המערכה הראשונה?

"אל על החליטו לטוס בשבת, לילה ויום. ואז החל מאבק שהסעיר את כל היהדות החרדית בכל העולם. מנויים לא נסעו והחרימו את החברה הישראלית. ר' חיים קניייבסקי התבטא בשעתו כי מטוס זה מקום סכנה, ואם יש חילול שבת – מי ישמור על המטוס?

"נחלנו שורה של הצלחות כבירות מול אל-על, שפע שוק ואפילו ראפטינג נהר הירדן חדלו לחלל את השבת", נזכר גולדקנופף בהצלחה במאבק מול דודי ויסמן. "עברתי בזמנו ליד שפע שוק, 10 קופאיות יושבות חסרות מעש. איש לא נכנס. המאבק כל כך הצליח שוייסמן נאלץ למכור את הרשת הגדולה ולהעבירה לידיים חרדיות. מאז החרדים חזרו לגדוש את הרשת".

 

פרסום ראשון: ההכרעה של האדמו"ר מגור על הקנס לאל על

 

זה גם היה מאבק בלתי נשכח: דודי ויסמן, איש עסקים חילוני ובעל am:pm, הפתוחה בשבת, רכש את הרשת החרדית "שפע שוק". גולדקנופף והועדה הכריזו מיד על חרם, אם לא יסגור את am:pm בשבת, אלא שזה סירב להיכנע. הציבור החרדי חדל מלהיכנס לשפע שוק, ומי שנכנס – נכנס בצעדים מהירים, כמתבייש. במשך מספר שנים סירב וייסמן להודות בכישלון, אבל בסוף זה קרה והרשת נמכרה, בדיוק כשכמעט ולא היו לה לקוחות.

גולדקנופף: "החברה החילונית בזה לנו, ולא מתחשבת בצרכי הציבור החרדי. פעם מושקה היה כורע ברך בפני הפריץ, אבל תם עידן".

אל על ראתה ברכה מאז שהחלה לשמור את השבת?

"ביום שהגענו להסכם איתם, המנייה של אל על זינקה ב-60 אחוז. זה לא ברכה? כולם בירכו, והציבור החרדי כיום נוסע באל על".

למה אתם לא מחרימים את הספארי או את הרכבלים בחרמון ובחיפה, הפתוחים בשבת?

"אנו מנהלים מאבק רק על דברים נחוצים. בן אדם צריך מטוס, איך יטוס? אבל לענייני מותרות אנו ממליצים לציבור שלא לבקר במקומות שבהם מחללים את השבת".

מה לגבי גן חיות התנ"כי? מאז שאני זוכר את עצמי אני שומע דיבורים על מגעים, שבינתיים לא צלחו.

"היו מגעים שאת תוכנם לא אוכל לחשוף בפני הציבור, אבל אני מקווה כי בעתיד גן החיות ישמור את השבת".

עם יד על  הלב, אתה לא חושב שאתה יוצר ריאקציה עם החילונים ומפגין כוחנות ושתלטנות בעניין פניציה?

"מי מחרים את פניציה? בכלל לא פרסמנו כזה דבר. יאיר לפיד, במקום לדאוג לאשתו לעבודה, הולך למפעל לדרום ומתדלק את השנאה, ביחד עם התקשורת שגורמת לחרדים לדעת שיש כזה מאבק. אנחנו לא פרסמנו חרמות על פניציה, והם שכחו את הערבים שלא קונים מהם ועוד מלא יקבים שבכלל לא סופרים אותם".

במרוצת השנים, גולדקנופף היה נתון ללחצים כבדים ואיומים מצד בעלי חברות ולוביסטים שניסו לרכך את המאבק ולהפחיד אותו. אבל גולדקונפף המשיך לנהל את המערכה הכבירה תוך שהוא מקבל גיבוי מוחלט מגדולי ישראל שבעצם חתומים על ההצלחה המסחררת של המאבקים.

איך הצלחת לעמוד מול האיומים?

"יום אחד נכנסתי לרב שטיינמן. היה זה לאחר שורה של איומים והטרדות. סיפרתי לו על האיומים. הראש ישיבה שתק והשיב:" מלאכים ילווו אותך ביום פטירתך לגן עדן".

גולדקנופף גם מספר כעת לראשונה פרטים נוספים על פרטי ההסכם בין אל על לועדה למען השבת: "רצינו ערבויות שאל על תעמוד בהסכם. סיכמנו על חצי מיליון שקל קנס. ואז החל ניטש ויכוח עז למי יילך הכסף? עזר מציון?  מעיני הישועה? ועוד הרבה ארגוני חסד שכבר עמדו בתור.

"אבל לבסוף, חרץ האדמו"ר מגור: 'הכסף יילך לתרופות שלא נמצאות בסל התרופות', ונחתם הדבר".