לבנת בשארי שולי זוכת פרס מיכלאנג'לו לאמנות

החלום של כן אומן שהיצירה שלו תיגע במקום הכי נחשב בעולם, ללבנת בשארי שולי זה קרה. ציור שהיא ציירה על סבא שלה עטור זקן, כיפה וטלית – המשחק עם נכדתו, הגיעה למגזין אמנות נחשב – ומשם התגלגל לבשורה כי זכתה בלא פחות מאשר הפרס הראשון הבינלאומי על שם מיכלאנג'לו לאמנים מתחילים

לבנת בשארי שולי מציירת אמנות יהודית ציונית, מתוך עולמה האישי, ומבלי לכפות אידיאולוגיות. והיא – מתוך אלפי אמנים צעירים – לכדה את תשומת לבה של קרן פרס מיכלאנג'לו לאמנות, בזכות תמונה של סבה עטור זקן, כיפה וטלית – המשחק עם נכדתו. תמונה שזיכתה אותה בלא פחות מאשר הפרס הבינלאומי לאמנים מתחילים מטעם הקרן האירופית Art Now.

"הכל התחיל כפנתה אליה דפנה נבארו המשווקת תמונות לחו"ל לאחר שהתלהבה מהתמונות, ואף הצליחה להכניס את הציורים שלה ל- Art Market Magazine לפני כשנה", בעקבות הפרסום קיבלה בשארי שולי פנייה מפרננסקו רוסו מטעם הקרן, וביקש ממנה לבחור עבודה אחת אישית, כדי לפרסמה במגזין האמנות מיכלאנג'לו. במהלך מהיר מצאה עצמה האמנית הנתנייתית והצעירה ברשימת הזוכים בפרס לאמנים צעירים מבטיחים, ולפני כשבועיים התרגשה במעמד הענקת הפרס, בברנקצ'ו פאלאס שברומא, "אני שמחה להיות פה, ולהביא את האומנות הישראלית והיהודית לעולם", אמרה לקהל.

לדבריה: "היצירה הזוכה היא מתוך תערוכה שעשיתי לסבא וסבתא שלי ז"ל", מספרת. "גם כשהיא הוצגה בתערוכה בנתניה פנה אליי אחד המבקרים, וסיפר לי שהוא לא כל כך מחובר ליהדות, אבל התמונה נגעה בו. 'זו הפעם הראשונה שאני רואה את העבודה הזאת מציגה לי דמות רבנית בצורה שונה', הוא אמר. 'אני רגיל לראות דמות רבנית כמשהו מטיפני, ופתאום היא נראית לי אנושית יותר, משפחתית'".

בשארי שולי מציירת מאז שהיא זוכרת את עצמה, אך התמקצעה בתחום בתואר אקדמי ראשון ושני. "אני לומדת אצל ארם גרשוני, ואמשיך שם גם השנה, זו השנה השלישית. רוב העבודות שלי הן בעלות גוון יהודי, ציוני. אני עושה דברים בדרך כלל מהעולם האישי שלי. לא מנסה לאלץ אידיאולוגיות לציורים".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *