אפקט קורונה- עלייה בצריכת הדבש

כיום בישראל כ-530 דבוראים

ענף הדבש מורכב משני מקטעים עיקריים: מקטע השיווק אשר נחשב ליציב יחסית, על רקע ביקוש מקומי קשיח של כ-5,000 טון תצרוכת דבש מדי שנה בממוצע, ומקטע הייצור בו פועלות גם מכוורות קטנות בעלות רמת סיכון גבוהה יותר. בשנתיים האחרונות התחזק חלקו של הייצור המקומי על חשבון יבוא הדבש (המשלים את הביקוש המקומי לדבש). העלייה בייצור בשנתיים האחרונות נובעת משינויי מזג האוויר ברחבי הארץ שעודדו פריחה בעונת האביב (גידול במשקעים).

בעוד מקטע הייצור נחשב למבוזר יחסית, מקטע השיווק לעומתו נחשב לריכוזי יותר ובו פועלים כיום כ-30 משווקים. מקטע שיווק הדבש נשלט על ידי "יד מרדכי" מקבוצת "שטראוס" (מחזיקה בנתח שוק של למעלה מ-50%). בשנים האחרונות המכוורות 'עמק חפר' ו-'עין חרוד' הגדילו את חלקן ולהערכתנו חולשות יחדיו על כ-30% ממקטע השיווק. יתר המקטע, כ-15% באופן מצרפי, מוחזק על ידי משווקים קטנים שונים.

ענף הדבש גלגל בשנת 2019 פדיון של כ-180 מיליון ₪, לעומת פדיון של כ-170 מיליון ₪ בשנת 2018 (ממקטע השיווק, קרי ממכירות ברשתות השיווק תחת השוק המבורקד, ובחנויות מזון קמעונאיות). העלייה בפדיון מקורה בעליה ניכרת בתפוקת הדבש בשנת 2019 כתוצאה מריבוי גשמים בשנה זו (גידול המשקעים הוביל לפריחה רבה – מקור לאיסוף צוף מהפרחים עבור הדבורים).

על פי נתוני הלמ"ס, הצריכה המקומית השנתית נאמדת בכ-5,000 טון מדי שנה, בממוצע. התפוקה המקומית בדרך כלל אינה מספקת את כל הביקוש המקומי לדבש במדינת ישראל, על כן יבוא של דבש משלים את הביקושים. בשנת 2019 תצרוכת הדבש נאמדה בכ-5,125 טון, ירידה קלה ביחס לשנת 2018 בה תצרוכת הדבש הסתכמה בכ-5,300 טון דבש .

ראש השנה מהווה שיא לביקושים, במהלכו נצרכת כ-40% מהתצרוכת השנתית (כפועל יוצא, החג אחראי לכ-40% מהמכירות הענפיות).

נכון לשנת 2020, מחיר הדבש (לצרכן) ברשתות נע ברוב ימות השנה סביב מחיר של 40 ₪ לק"ג, פי 2 ממחיר הדבש ליצרן (המרווח מתחלק בין המשווקים לרשתות השיווק). יחד עם זאת, לקראת ראש השנה, נעשים מבצעים נרחבים, עקב התחרות בין הרשתות, ומחירו לצרכן יורד ב 20%-10% .

ייצור מקומי לעומת יבוא :
תפוקת הדבש בישראל בשנת 2019 עמדה על 4,000 טון, לעומת תפוקת דבש של 3,600 בשנת 2018, עליה של כ-11%. עלייה זו בייצור נבעה משינויי מזג אוויר ברחבי הארץ שעודדו פריחה (גידול ניכר במשקעים בשנת 2019 שהוביל לפריחה רבה – מקור לאיסוף צוף מהפרחים עבור הדבורים).

בכך היווה הייצור המקומי כ-78% מסך התצרוכת המקומית בשנת 2019, לעומת כ-68% מסך התצרוכת המקומית בשנת 2018.

יבוא דבש לישראל בשנת 2019 הסתכם בכ-1,125 טון, לעומת כ-1,700 טון בשנת 2018. יבוא הדבש בשנת נועד להשלים את הביקושים, בשל היקפי הייצור הגבוהים נרשמה ירידה ביבוא הדבש.

על פי נתוני מועצת הדבש פועלים כיום בישראל כ-530 דבוראים, מתוכם כ-100 דבוראים אחראים על למעלה מ-80% מהתפוקה הענפית. יתר הדבוראים כוללים עסקים קטנים יותר, מכוורות בוטיק, חובבים, וכאלה שעבורם דבש אינו מהווה תחום העיסוק העיקרי.

דבוראים אלה מפעילים כ-120,000 כוורות הפזורות ברחבי הארץ, מתוכן מוצבות 80,000 כוורות באזורי גידולים חקלאיים להאבקה. היבול הממוצע בכל כוורת נאמד בכ-30 ק"ג בשנת 2019. בהקשר האבקת גידולים חקלאיים, חלק ניכר מענפי הפירות והירקות בישראל תלויים בקיומו של משק דבורים יציב המתפקד באופן קבוע בהאבקת הצומח על פני זמן וללא תקלות. להאבקת הדבורים מקום מרכזי להבטחת הקיימות של ענפי החקלאות הצמחית בישראל ולהבטחת אספקה סדירה של פירות וירקות. שני ענפי פירות מרכזיים התלויים לחלוטין בהאבקת דבורים הם ענף האבוקדו וענף השקדים. בהתאמה לשגשוג משק הדבורים, ענפים אלה נמצאים בתנופת פיתוח משמעותית בשנים האחרונות. על פי נתוני משרד החקלאות, ערך הייצור הכולל של הפירות והירקות התלויים בהאבקת דבורים מגיע לכ-3 מיליארד ₪, נכון לשנת 2019.

פדיון ייצור מקומי של דבש נאמד בשנת 2019 בכ-68.8 מיליארד ₪, לעומת פדיון של כ-62 מיליארד ₪ בשנת 2018 (העלייה בפדיון מקורה בעליה בתפוקת הדבש של כ-11%, כאשר לא חל שינוי במחיר הדבש ליצרן בשנה זו).

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *