ביבי, הגיע זמן לכתוש את עזה מהאוויר • טור

כאיש ימין אני חס תסכול עמוק מהתנהלותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שחושב רק כלכלה, וכבר במשך כמה שנים לא באמת חושב לפתור את סוגיית עזה.

לא, אני לא קורא לו להכניס גדודי חיילים לתוך הסמטאות הארורות של בית להיא וסעג'עיה. אני לא רוצה לסכן חיילים צעירים בזייתון וברימאל.

אבל בהחלט אני סבור כי כתישה אווירית של כל יעדי חמאס, או חיסולם של בכירי חמאס בתגובה לדם הרב שניגר פה על אדמת אשדוד ואשקלון – וכמענה למטחים הבלתי פוסקים לעבר מיליון בתי אב בישראל – יכולה לספק הרתעה מול ארגוני הטרור שמאתגרים אותך, ביבי, שוב ושוב אל מול המזוודות העמוסות בדולרים.

חיסולו של פעיל זוטר שבדרך כלל מכין קפה ומשמש לעת מצוא כחלפן כספים, לא ממש מרתיע או מרגש את החמאס.

מבחינתי, ביבי מתנהל כמו יו"ר מרצ ולא כיו"ר ליכוד, בסוגיית עזה.

הוא חושב רק כלכלה; כמה נזק כלכלי ייגרם למדינה אם קובי מרימי ולהקת הצפרדעים לא יתזזו על במות תל אביב. על במותייך חלל.

גם התירוץ השחוק והדלוח של 'הגזרה הצפונית' לא תופס מים. 4 הרוגים ואלף רקטות ביומיים זו סיבה מספקת לכתוש מהאוויר את עזה – עד שרק אנחנו נחליט שזה מספיק ודי.

נתניהו כבר לא "ימין, חזק". נתניהו בסוגיית עזה הוא "שמאל, חלש". והגיע הזמן שאוהדי ביבי יבהירו לו את זה בקול הכי צלול.

אי אפשר להקריב את תושבי הדרום על מזבח האירוויזיון. דמם של תושבי הדרום אינו סמוק פחות מדמם של  תושבי המרכז.

לצערי, למרות שביבי ניצח 5 מערכות בחירות, הוא הפסיד פעם אחר פעם במערכה מול החמאס. מצביעי הליכוד והימין התעוררו הבוקר לבוקר מאכזב במיוחד: בוקר של רפיסות וכניעה לגחמותיו של ארגון טרור שמכתיב לנו פעם אחר פעם מתי נכנס למקלט ומתי נוכל לשוב אל השגרה.

והבוקר, איבדת אותי ועוד מצביעים בימין שכבר לא אכפת לנו מה וכמה יחליט היועץ המשפטי לממשלה בעוד כמה חודשיים.