דרעי וליצמן התנפלו על הפרויקטור: "למה מגבילים את בתי הכנסת?"

פרופ' רוני גמזו, מנהל "מגן ישראל", הציג היום לקבינט הקורונה שני מתווים להמשך תפקוד המדינה ולהתמודדות עם הקורונה בהורדת התחלואה, על מנת לשוב לשגרת חיים נורמלית. שרי הקבינט הביעו תמיכה במתווה שהציג גמזו ובהימנעות מסגר, אך ישיבת קבינט הקורונה שנערכה היום (ה') פוצצה מבלי שהשרים יצביעו על תוכנית "הרמזור" של הפרויקטור.

החרדים טענו שהתוכנית של גמזו תמנע תפילות בראש השנה. ראש המל"ל מאיר בן שבת יצא לעדכן בפרטים את ראש הממשלה בנימין נתניהו אך כעבור זמן קצר הוחלט שהדיון הגיע לסיומו. השרים אריה דרעי ויעקב ליצמן הביעו תרעומת על המתווה של גמזו.

השר ליצמן טען כי בשעה שאפשר לקיים מופעי תרבות עם מאות אנשים, את בתי הכנסת מגבילים ל-10 עד 20 איש.  על פי הדיווח בוינט, ליצמן התנפל על הפרויקטור ואמר: "אתם עושים איפה ואיפה. למה אתם מאפשרים מופעי תרבות של מאות ומגבילים את בתי הכנסת? ההיבט של ערים אדומות, אין בעיה. תבואו עם 'רמזור' אבל תיתנו מפתח אחיד באופן שאנשים בערים אדומות שיוכרז עליהם סגר לא יחיו בתחושה שכאן עושים סגר ומונעים ובמקומות אחרים פותחים עם אותם מספרים".

השר דרעי אמר: "צריך להיות כאן מפתח אחיד ואחידות, וצריך להיות שקוף כלפי כל הסיפורים שלא יהיו טענות שכאן מאפשרים וכאן לא מאפשרים".

בראשית דבריו הדגיש גמזו את חומרת המצב, כאשר מדי יום אנו עדים ל- 1500 נדבקים בממוצע, שזה אומר כ-40 חולים קשים חדשים וכ- 10-15 נפטרים. מדובר בכ- 400 (!) נפטרים בחודש.

זו המשוואה גם במצב הנוכחי של שמירה על הקשישים.

פרופ' גמזו ציין, כי רוב הציבור משתף פעולה ורוצה לחזור לשגרה, מיעוט מכעיס שחוצה מגזרים- מתעלם, מזלזל, ודוחף קדימה את מעגל ההדבקה.

למרות זאת, המליץ פרופ' גמזו להמשיך את המתווה הנוכחי ולתת הזדמנות נוספת לבניית התשתיות, אמון הציבור ושיתופו.

בנוסף, קרא פרופ' גמזו לא לטוס השנה לאומן להשתטחות על קבר הרב נחמן מברסלב, וזאת מחשש לאירוע הדבקה המוני לא רק בקרב אלפי הנוסעים, אלא גם בקרב התושבים המקומיים באוקראינה. הוא ציין כי הוא מקווה שמנהיגי שתי המדינות יפעלו לעצירה מוחלטת של המשלחות לאומן השנה, מתוך גילוי אחריות לבריאות הציבור. גמזו: "על הממשלה להנחות את רשות שדות התעופה למנוע טיסות ישירות לאוקראינה, מסיבות בריאותיות".

המתווה הראשון אשר הומלץ ע"י פרופ' גמזו הוא המשך "שגרת המאמץ מבלימה לשליטה". זאת למרות שהירידה ברמת התחלואה נעצרה. המתווה כולל המשך בניית תשתיות – ובכלל זה המערך הצבאי לחקירות אפידמיולוגיות,
כניסה מסיבית של פיקוד העורף לניהול האירוע בעשרות רשויות מקומיות, הפעלה מלאה של תוכנית "הרמזור" ברשויות המקומיות.

במתווה הזה בתי הספר צפויים להיפתח ב- 1 בספטמבר בכיתות א'-י"ב, על פי מתווה שאושר עד כה, לפיו בכיתות הגבוהות הלימודים יהיו בקפסולות יומיים בשבוע, והשאר בזום. גם כאן המטרה היא להחזיר את הפעילות במשק לשגרה. עם זאת במתווה זה ההמלצה היא לא לאפשר את פתיחת שנה"ל בערים שבהן התחלואה גבוהה. רשימת הערים תסוכם עם שר החינוך. שינוי במתווה הזה יבוצע אך ורק משיקולים רפואיים, וכאשר:
1. בתי החולים ירימו דגל אדום ויצביעו על אי ספיקה
( זאת באמצעות צוות ברומטר)

.2. עלייה בהיקף התחלואה

כעשרה ימים לאחר פתיחת שנת הלימודים תיעשה בחינה מחודשת של המצב ובאם יחול שינוי לרעה בממדי התחלואה, או אפילו עמידה במקום, אזי יקבע דיון להיערכות לקראת חגי תשרי במתווה הגבלות שיוחלט בהמשך.

המתווה השני כאמור, ״הריסון המהודק״, אותו ביקש להכין ראש הממשלה ליום פקודה, יופעל ע״פ שיקול דעת הממשלה וכאשר המערכת הרפואית תרים דגל אדום.

המתווה כולל הגבלת תנועה של 500 מטר בערים האדומות, סגירה של המסחר, בתי קפה, קניונים, פעילות פנאי ועוד. העבודה במגזר הציבורי – במתכונת חירום
עבודה במגזר הפרטי – בהיקף של 30%.

תוכנית רמזור
בנוסף לשני המתווים הללו, הומלץ כי תוכנית רמזור תופעל החל מ- 1.9 , במסגרתה ההגבלה לרוב איננה ע״פ סוג ואופי העסק, אלא ע״פ מגבלת התקהלות במבנה סגור, או חלל פתוח וע״פ אופי התחלואה בעיר.

תוכנית זו תובא לאישור הכנסת לאחר גיבוש התקנות. עוד הוסיף פרופ׳ גמזו בתום ישיבת קבינט הקורונה:״אני משוכנע כי מודל הרמזור לרשויות המקומיות יאושר בהתאמות שיידרשו, ובלבד שבריאות הציבור תישמר ושלא יוטלו הגבלות שאינן מותאמות לתחלואה המקומית״.