האם מרן זצ"ל אמר תחנון ביום העצמאות וביום ירושלים? • האזינו

מרן הגר"ע יוסף בהקלטה נדירה: "היו לי הרבה צרות, גם כשנעשיתי רב ראשי". ומדוע לא אמר תחנון ביום העצמאות?

במסגרת התכנית הפופולארית "אליבא דהלכתא", המשודרת מידי יום שני בשעה 21:00, עסק השבוע הרה"ג יעקב סיני שליט"א, נכדו של מרן זצוק"ל, בהיבטים ההלכתיים הנוגעים ליום העצמאות וליום ירושלים, בין היתר לענין אמירת הלל ואמירת תחנון.

במהלך התכנית, הושמעה הקלטה נדירה של מרן זצ"ל, בשיחה פרטית, בה הוא מגולל את שהתרחש עמו בשנת תשל"ג, כשנבחר למשרת הרב הראשי לישראל, כאשר מועצת הרבנות דאז, העבירה החלטה שיש לומר הלל בברכה ביום העצמאות וביום ירושלים: "היו לי הרבה צרות, כשנעשיתי רב ראשי", אמר מרן, "איזה צער, איזו עגמת נפש".

במסגרת השיחה מתייחס מרן גם לאמירת תחנון ביום ירושלים, ונכדו מעיד מכלי ראשון מה היתה הנהגתו לגבי אמירת תחנון ביום העצמאות וביום ירושלים.

האזינו:

הגר"ע עם נכדו, הרב יעקב סיני

4 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  1. הפסק שלא לברך נובע מטעות. כל מי שיעיין בבה"ג יגלה שבה"ג פוסק שעל הצלה של יותר מכמה אלפים בודדים חובה לאמר הלל

    שלמדתי את ההלכה בעניין אמירת הלל ביום העצמאות לעומק וביקשתי לראות את המקורות אותם הביא הרב עובדיה יוסף
    ולתדהמתי גילינו שנפלה טעות וכנראה הרב לא ראה את בה"ג אלא רק את החלק שציין הראש
    וכך כתב רבינו :כתב בהלכות גדולות (הל' לולב דף לה סע"א): הא דאמרינן (בערכין י) שמנה עשר יום בשנה יחיד גומר את ההלל לא יחיד ממש, אלא כל היכא דלא כניפין כלהו ישראל, יחיד קרי להון, והא דקא מפיק להון בלשון יחיד, משום דכד כניפין כולהון ישראל ובעי למימר הלל כל יומא על כל צרה שנגאלין ממנה אמרי. ע"כ
    • מכאן הסיק הרב שרוב הפוסקים הסכימו עם דעת בה"ג שאן אומרים הלל אלא על הצלה של כלל ישראל
    מכל הני אשלי רברבי ילפינן שלא קבעו חז"ל לומר הלל על גאולתם של ישראל אלא אם כן היו כל ישראל באותה צרה ונושעו ממנה, אבל צבור או אפילו מדינה שלמה של ישראל שנגאלו מצרתם, אינם רשאים לקבוע הלל בברכות, אבל נכון לומר הלל בלא ברכה
    אולם מעיון במקור דברי בה"ג נראה בבירור שלא לכך הייתה כוונתו שהרי כתב
    אלא לאו ש"מ אפילו מאה ואפילו כמה אלפי, כל אימת דלא כניפין כולהון ישראל יחיד קארי להו
    ספר הלכות גדולות סימן טו – הלכות לולב עמוד רט
    ויחיד דקאמרינן וגומר בהן את ההלל, לאו יחיד ממש קאמרינן, אלא כל היכא דלא כניפין כולהון ישראל יחיד קארי להון, והאי דקא מפיק להון בלשון יחיד, משום דכד כניפין כלהון ישראל ובעי למימר הלל כל יומא על כל צרה שנגאלין ממנה, אמרי, דאי ס"ד יחיד ממש אבל ציבור יש להם ימים שאומרים בהם, והא (תענית כח ב) כדאיקלע רב לבבל בריש ירחא ואשכח ציבורא דקארו הלילא, אמאי קפיד האי ציבורא הוא, אלא לאו ש"מ אפילו מאה ואפילו כמה אלפי, כל אימת דלא כניפין כולהון ישראל יחיד קארי להון. השתא דאמרת הכי, רב דקפיד דאמר הני יחיד נינהו, וכד שמעינון דקא מדלגין, שבקינון, ואמר מנהג אבותיהם בידיהם. [פסק] שמעת מינה, יחיד דמצלי לחודיה דלאו בי עשרה ביומא דקארו ביה ציבורא הלילא ולא גמרי כגון ראש חודש וחולו של מועד, קארי הלל ומברך תחילה וסוף כי בי עשרה, דהא לא קרינן ציבור אלא לכולהון ישראל

    אם כך מסתבר שזו הייתה כוונת הבני יונה שכתב שכיוון שהמקדש ניצל סביר להניח שכל ישראל יסכימו לאמר הלל בברכה היינו שהבני יונה רק בא להסביר שאן הכוונה שצריכים ממש להתכנס אלא די בגמירות דעת שמדובר בהצלה חשובה שבודאי כלל ישאל יסכים להודות. אם כך ברור מעל כל ספק שגם בהצלת 600 אלף יושבי ארץ ישראל ראשית צמיחת גאולתנו ודאי כל ישראל יסכימו שצריך להלל ולשבח לבורא עולם על ההצלה הגדולה במיוחד אחרי השואה הנוראה שפקדה את עמנו
    ונראה שזו גם דעת הראש שהגדיר שדי בהצלת מה שמוגדר כקהל ישראל וזה הכמות של המתכנסים בעליה לרגל בערב פסח שנאמר "כל קהל עדת ישראל יעשו אותו" ,שכן כתב הראש

    בילדותי הרשל"צ הרב עובדיה יוסף זצוק"ל אמר לנו בישיבה שהלוואי ואפשר היה להתיר לאמר הלל בברכה אלא שכללי הפסיקה לא מאפשרים זאת

    מאיר כהן |
    הגב
  2. לתגובה מס 1

    כבודו צודק ב1000 אחוז תרשו לנו להיות גם כופרים שאלתי הרבה מה יש בזה והאם הם עושים ככה גם באזכרה ליקיריהם אין להם מה לענות בורות מדהימה לא לכרוע לשקר

    חובלי |
    הגב
  3. ע"פ כל הפוסקים - העמידה בצפירה הוא עניין חוקות הגויים נטו.

    ע"פ כל הפוסקים – העמידה בצפירה הוא עניין חוקות הגויים נטו.

    אין שום סיבה יהודית לעמוד בצפירה, גם לא מבחינת 'בין אדם לחבירו'. כשיש חילול ה' אין חולקים כבוד אף לרב.

    תחשבו על ילדנו בעוד שלוש דורות, הם עלולים חלילה לחשוב שיש בכך משהו…

    אנחנו לא צריכים לוותר על קוצו של יו"ד מאמונתינו בשביל להכפיף את הדת הקדושה לשכל החילוני, מי שלא מבין את הנקודה הזו יש לו בעיה רצינית מאוד בהשקפת היהדות.

    לעמוד בצפירה זה להכריז חלילה וחס, אין הישארות הנפש! אין עולם הבא! כפירה של ממש, ולמה כך? כי העמידה היא הזכרון כביכול לשיטתם היחיד שנותר מהמת, ולכן צריך שהחי יתייחד עם זכרו של המת לבת ישכח.

    אבל אנחנו בני מאמינים, יודעים שיש הישארות הנפש, ויום הזיכרון הוא להזכיר את הנפטר להתפלל על נשמתו, וללמוד ולהעלות נשמתו לעולמים טובים עם מצוות ומעש"ט, כי בלי זה אין אפשרות אחרת…

    כמובן, אין צורך להכנס במלחמה על הדבר הזה, והחכם עיניו בראשו שלא ימצא ברחובות קריה בשעת הצפירה. אך אם קרה שנאנס ונמצא בשעת הצפירה בחוץ, ימשיך להלך כדרכו בבחינת 'ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה'… ואם יקניטוהו ישיב שלא כמתלהם אלא כמפטיר, שאינו מאמין בכך, והוא אמנם מכבד, וזוכר ומתייחד בלב, כדרכו שלו, ואי אפשר לכפות כפיה שענינה אמונה מסויימת על מי שלא מאמין, ואנחנו החרדים לא מאמינים בכך!

    העמידה בצפירה הוא עניין חוקות הגויים נטו. |
    הגב
  4. מרן אמר תחנון ביום האבל לאומי של מדינת ישראל

    מרן אמר תחנון ביום האבל לאומי של מדינת ישראל.

    מרן אמר תחנון ביום האבל לאומי של מדינת ישראל |
    הגב