האם נפרצו הגדרות בחתונות החרדיות?

בעקבות סיפור "הכלה המתופפת", שוחחנו עם בעלי תזמורת בציבור החרדי, עסקנים ואנשי חינוך, וניסינו להבין: מדוע יש כאלה החושבים שהחתונות החרדיות פרצו גבולות, והאם בעלי התזמורות יואלי דיקמן ועמירן דביר מסכימים לכך?

ההתפתחות הטכנולוגית של העשור האחרון, שהגיעה גם לציבור החרדי עם כניסת המכשירים והאינטרנט ללב המיינסטרים החרדי, הצליחה לבוא לידי ביטוי גם בפתיחות של הרחוב החרדי שהולך ומתרגם את מה שהוא רואה ברשת החברתית למעשים.

המודרניזציה פושה במגזר, בכל מיני דרכים: בלבוש, בסטייל, ביציאות לחו"ל, ואתמול הסתבר לנו – ולכל צרכני התקשורת כאן בארץ – שגם באירועים במגזר החרדי כבר ניתן להבחין בסממני השינוי והקידמה שעוברים על הציבור החרדי – בעיקר המודרני – שמרשה לעצמו להתפרק ולפרוץ מעט גדרות ומחיצות, מעשים שבעבר היו נענים בקריאות מחאה.

אתמול כולנו שמענו על סיפור "הכלה המתופפת" שהכעיס את "העדה החרדית", עד שאילצו את האחים רולי ויואלי דיקמן והמפיק עוזר דרוק לחתום על מנשר שלא יתנו למעשה כזה לקרות שוב, והם אף מתנצלים על מה שכבר אירע.

במילה אחת נזכיר למי שבכל זאת פספס: איציק רוסק ושירה הרשקוביץ, זוג חרדי, חגג לפני כשבועיים את נישואיו באולמי "וגשל" הידועים לכל בני ברקי מצוי. הכלה, שמשמשת גם כצלמת, הדהימה את כולם והחלה לתופף על תופי תזמורתו של יואלי דיקמן למשך כרבע שעה, מבלי שאף אחד מהנוכחים ניסה או העז למחות.

בקבוצות הווטסאפ החרדיות העניין עורר פולמוס רב, וליטאים התגרו בחסידים ושלפו מיד סרטונים בו נראים זוגות חסידיים טריים כשהם רוקדים "מצווה טאנץ". "במה שונה המצווה טאנץ שלכם?", העירו.

הסרטון יוצא הדופן אף עלה לאתר "ווינט" וגרף שם צפיות נרחבות, מאנשים שהבינו שכלה חרדית מתופפת על תופים בחתונתה כנראה איננו מחזה נפרץ.

אלא שבד"ץ העדה החרדית, נותן הכשרות לאולם שבו נערך החתונה, דרש כאמור וקיבל התנצלות מהתזמורת בה נכתב: "אנו תזמורת דיקמן מצטערים על מה שקרה בשבוע שעבר, מעשה אשר לא ייעשה, בפרצה נוראה בגדרי הצניעות באולמי וגשל בני ברק, ומתחייבים שמהיום לא יקרה דבר כזה, ונתאמץ לשמור על גדרי הצניעות".

חתונה חרדית. שומרים על הגבולות? צילום: יעקב לדרמן, פלאש 90. למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה

 

עמירן ויואלי דיקמן: "לא מכירים מקרי הוללות"

 

בשיחות רשמיות עם זמרים, קלידנים ואנשי מקצוע הם כמובן יעדיפו לדקלם את המסרים המוכתבים מלמעלה, ש"אין חדש תחת השמש" ו"עולם הישיבות נותר כשהיה". אלא שבשיחות סגורות אפופי עשן עם אנשי מקצוע אחרים, הם מודים לנו: "אנו מתחילים לראות סממנים של שינוי בציבור החרדי שמרשה לעצמו לעשות דברים שבעבר הוא לא העז".

הרב שלום קולדצקי, אחד הכוחות הבולטים בדגל התורה בירושלים ויו"ר איגוד בני הישיבות (גילוי נאות: בן דודו של כותב השורות), כתב בכאב בקבוצה פנימית על פריצת הגבולות במחנה החרדי: "יש תופעה שמתפשטת של הוללות בהרבה חתונות שלנו. אני לא מאשים אף אחד, אך המצב של חלק מהתזמורות מזעזע ביותר, הן בתוכן והן בהגשת השירים. יצא לי להיות בכמה חתונות שרחבת הריקודים היתה נראית כמו"…

קולדצקי המשיך והתריע: "מסתבר שאת החלק של הפורקן עושים לקראת סוף החתונה, שאז צוות הישיבה כבר לא שם. חייבים לתת את הדעת על התופעה הזאת שלא לדבר על תופעת האלכוהול שחדרה חזק לחתונות".

יו"ר משמרת הקודש והחינוך, ר' מוטקה בלוי, הגיב לו באותה קבוצה וכתב: "כל מילה פנינה. חייבים לעצור את הסחף – שמגיע מאמריקה".

המעבד החסידי מספר אחת בישראל, יואלי דיקמן, אותו אחד ששמו השתרבב אמש לסיפור הכלה המתופפת, דוחה עם זאת את ההערות הבאות מצד אנשי משמרת הקודש והחינוך וטוען כי "לא היה משהו חריג בשנים האחרונות. למעט מקרה אחד באחד האולמות, שאז נכנס אופנוע של איחוד הצלה עם הכלה. החתונות שלי מאוד שמורות. חתונות ישיבתיות, פונביז', חברון. אז אין מקרים חריגים".

גם "בעל המנגן" הותיק, עמירן דביר, מצטרף לדבריו של יואלי: "ב-25 שנות עבודתי בחתונות נתקלתי אולי בפעם אחת של הוללות, וגם זה היה בגבול הטעם הטוב. כל אחד יש לו את הגבולות שלו. קורה מידי פעם שהכלה נכנסת לעזרת גברים, כמו ברוב הישיבות, וקרה לפעמים שהכלה רוקדת עם החתן. הוללות ממש? לא נתקלתי".

עמירן דביר. צילום: יעקב נחומי, פלאש 90

 

"המצב בשטח חמור"

 

אלא שבשיחה עם בעל תזמורת נוסף, שלא רוצה להיחשף בשמו, הוא טוען כי בשטח המצב חמור מאוד וטעון שיפור מיידי: "העניין חמור מאוד", הוא אומר. "לדעתי, צריך להעסיק משגיח שיפקח על הנעשה בחתונות ושימנע מכלות להגיע בכלל לעזרת הגברים. אם היה משגיח בוגשל במקרה של הכלה המתופפת, הוא היה סוגר את הבסטה – וכל פאדיחת התופים הייתה נמנעת. המשגיח היה מגיע אל משפחת הכלה ומורה לה לרדת מהבמה".

נערת סמינר שלומדת באחד הסמינרים באזור המרכז, מודה בשיחה ל'אקטואליק' על מקרה חמור שאירע באחת מהאולמות. "אני לא רוצה להרחיב בשל הבמה המכובדת, אבל זה עבר כל גבול. באחד המקרים צעדו החברות של הכלה לצד הכלה לעזרת הגברים. האם כל הבחורים צריכים לראות אותן? צריך לקבוע גבולות ולמזער את הנזק הרוחני שיכול להיווצר בחתונות כתוצאה מכך".

גם י', צלם אירועים שעימו שוחחנו, טוען כי בשנים האחרונות נפרצו חלק מהגדרות. "נתקלתי באין ספור מקרים בהם בחורים הלכו לעזרת הנשים עם החתן והחלו לשמח את הכלה, וכל זאת לעיני מאות המשתתפות. לא יודע מה עובר להם בראש".

וגם בלי קשר לצעדה בין שתי העזרות, הוא קובל על כך ש"בחורים שותים היום בחתונות שתייה חריפה, ואחר כך הם אתה רואה אותם בריקודים ומעשים נוספים שאין רוח חכמים נוחה מהם. זה מתחיל בריקודים פרועים ביותר הדומים לרוח המחנה החילוני, והולך למקומות נוספים".

מחנך נוסף מתריע: "המקצבים והשירים שזמרים ובעלי תזמורות מבצעים היום בחתונות, גם הם עברו כל גבול. איפה השירים של פעם שהיו מביאים לשמחה אמיתית בשמחות החרדיות? אתה נכנס היום לחתונה, ואתה לא בטוח אם הגעת לחתונה חסידית או מועדון תל אביבי. המקצבים המודרניים, השירים שאת מילותיהם לא היית שר בשולחן השבת שלך, ולעתים ההחצנה של התזמורת שהופכת לחזות הכל – בעיניי רק הורסת את החתונה משמחה יהודית אמיתית לשמחה של הוללות. כך מקימים בית חדש בישראל?".

ועדיין צריך לזכור, כי מידי ערב מתקיימות חתונות חרדיות רבות הנערכות על קדושת הטהרה והמחנה. "חרדים כמו פעם, עם שירים כמו פעם".

רוב הסיפורים שפירטנו לעיל מתרחשים בחתונות של ישיבות יותר פתוחות במגזר הליטאי שהולך ומתרחב, וגם השוליים שלו הולכים ומתרחבים, ואף מקצינים במקרים מסויימים.

כך או כך, לא ירחק היום שועדת רבנים תפקח על הנעשה באולמות האירועים, לפחות אלו הממוקמים בטריטוריה של בני ברק וגלילותיה, ואולי גם אז, כמנהג ועדות מסוימות, יהיה מי שיעשה על זה קופה…

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *