הגר"ח נשאל: האם לעשות עסק מסיום הש"ס?

אברך שסיים את הש"ס ניגש למרן הגר"ח קניבסקי השבוע ושאל: האם לעשות סעודת מצוה גדולה עם משפחה וידידים, או שאולי זהו "ביטול זמן" ויש להסתפק ב'לחיים' קצר?

אברך תלמיד חכם הגיע השבוע לשאול את מרן הגר"ח קניבסקי, את השאלה הבאה: במשך כמה שנים למדתי כסדר את מסכתות הש"ס, וכעת זכיתי וסיימתי את כולו. כמה ידידים אמרו לי כי ראוי לעשות סעודת מצוה כיאה לגומרה של תורה, ולהזמין את המשפחה ושאר הידידים ולערוך סעודה הראויה לסיום שכזה. מאידך, הוסיף האברך, אני חושב שזה ביטול זמן, וגם לוקח הרבה טרחה וגם עלולים אולי לקנא בי וכו', ולכן אני רוצה להסתפק בקצת שתיית 'לחיים' ולא יותר. מה הדרך הנכונה לנהוג? שאל האברך.

הגר"ח שליט"א הרהר והשיב לו, כי אינו חייב, אבל ראוי שיעשה סעודה מצוה ולא משהו קטן של 'לצאת ידי חובה' והסביר: "אם אחרים רואים אחד שעושה סעודה מכובדת, הדבר נוטע בליבם אהבת תורה וגורם להם גם לרצות לסיים את הש"ס, ואם כן, מכיוון שזה מעודד אחרים, כדאי".

הדברים פורסמו הבוקר בעלון עלי שי"ח. עורך העלון הוסיף וסיפר: "הגר"ח עצמו, מכיון שכמעט כל כמה ימים מסיים מסכת נוספת, ב"ה אינו עושה סעודה בכל סיום, רק מנהגו תמיד שאחרי הסיום מברך הגפן וטועם מעט מהיין. ומסופר כי גם בתקופות שהיה נוסע לשמש כסנדק בבריתות בכל רחבי ארץ ישראל, אם ידע שצריך לסיים מסכת בדרך היה נוטל עמו מעט משקה כדי לא להפסיד את הקביעות הזו".

עוד ציין כי "בערב פסח שמסיים את הש"ס כולו, היו מביאים קצת מיני מאפה ורבינו טועם מזה מעט. כמו כן, בכל שנה כשבניו של רבינו שליט"א עושים סיום על הש"ס שלומדים בעצמם, הם עושים סעודת מצוה ורבינו טורח ומשתדל לבוא במיוחד לביתם, כדי לייקר בעיניהם את חביבותו למי שמסיים את הש"ס. ויושב בזמן הסיום של סעודת המצוה, ובד"כ אף רגיל לשאול קצת שאלות ממרחבי הש"ס".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *