הכירו: הנשיאה הבאה של ארצות הברית

ביידן כנראה ייכנס לבית הלבן, אבל לא להרבה זמן, הכירו את האשה האפרו האמריקנית שעשויה לעשות טרור לישראל

באם לא ייתכנו שינוים, קמלה דווי האריס (באנגלית: Kamala Devi Harris;) תכהן כנשיאה הבאה של ארצות הברית במקום דונלד טראמפ, כך מעריכים גורמים בכירים בארצות הברית. ג'ו ביידן בחר לסגניתו אך בגיל 78, ועם טענות רבות על מצב בריאותו (סנילי ומממעט בדיבור), ייתכן מאוד כי האריס תתבקש להחליף את ביידן שנבחר בגיל מבוגר מאוד ויתקשה להשלים 4 שנים בבית הלבן.

היא נולדה ב-20 באוקטובר 1964, היא משפטנית ופוליטיקאית אמריקאית מהמפלגה הדמוקרטית, המכהנת כסנאטורית מטעם קליפורניה מאז 2017. לפני כן, כיהנה כתובעת הכללית של קליפורניה, והיא האישה האפרו-אמריקאית והאסייתית-אמריקאית הראשונה שכיהנה בתפקיד זה.

ב-11 באוגוסט 2020 הכריז ג'ו ביידן, מועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, כי בחר בה להיות המועמדת הדמוקרטית לסגנות הנשיא

האריס נולדה באוקלנד שבקליפורניה לאם טמילית (ילידת מדראס שבהודו) ולאב יליד ג'מייקה ממוצא אפריקאי. אמה בחרה את שמה, שפירושו הוא "לוטוס" וכן שמה הנוסף של האלה ההינדית לקשמי, שמסמלת בין היתר העצמה נשית, וזאת כדאי לבטא את מוצאה ההודי.
אביה, דונלד האריס (יליד 1938), היגר מג'מייקה לארצות הברית ב-1961 כדי ללמוד לדוקטורט בכלכלה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ובהמשך כיהן כפרופסור לכלכלה באוניברסיטת סטנפורד.

ב-2003 נבחרה לתפקיד פרקליטת מחוז סן פרנסיסקו לאחר שניצחה בבחירות את הפרקליט המכהן. היא נבחרה מחדש ב-2007 ושירתה בתפקיד עד שנת 2011. בנובמבר 2010 נבחרה לשמש כתובעת הכללית של קליפורניה, והחליפה בתפקיד את ג'רי בראון, שנבחר שוב למושל קליפורניה לאחר הפסקה של עשרות שנים. היא החלה את כהונתה בינואר 2011 ונבחרה לכהונה שנייה בנובמבר 2014.

ב-21 בינואר 2019 הצהירה האריס שהיא תתמודד בבחירות המקדימות לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020. בסקר שפורסם ב-CNN ביולי 2019 זכתה האריס לתמיכה של כ-17% מתומכי המפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות המקדימות במפלגה. לאחר מכן מעמדה בסקרים לא נשמר, ולבסוף זכתה רק לתמיכה מעטה. היא הכריזה על פרישתה מהמרוץ ב-4 בדצמבר 2019.

האריס היא דמות המזוהה עם השמאל בכל הפרמטרים, היא תמכה בהסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן ואף גינתה את יציאת ארצות הברית מההסכם לאחר הוראתו של טראמפ לצאת ממנו בטענה כי הדבר "גורם מבוכה לבעלות בריתה של ארצות הברית", האריס התייחסה ליחסים המורכבים בין איראן לארצות הברית פעמים רבות נוספות, כך היה כאשר הביעה חשש שתתרחש הסלמה לאחר חיסולו של קאסם סולימאני.

על הקורונה אמר האריס כי "לווירוס אין עיניים, אך הווירוס מראה לנו איך אנחנו מתייחסים זה לזה ואיך אנחנו רואים אחד את השני. ותבינו, אין שום חיסון נגד גזענות, עלינו לעשות את עבודת התיקון עבור פלויד (ג'ורג' פלויד, שמותו הצית את גל המחאות בארצות הברית מיד לאחר מכן), עבור הילדים שלנו, עלינו להגיע לצדק משפטי תחת החוק. אף אחד מאיתנו לא יהיה חופשי עד שכולנו נהיה חופשיים

על ישראל אמרה בשנת 2017 לפני משתתפי כנס AIPAC: "אני מאמינה שישראל לעולם לא צריכה להיות נושא למחלוקת מפלגתית, וכל עוד אני סנאטורית, אעשה כל שביכולתי להבטיח תמיכה דו-מפלגתית רחבה בביטחון ישראל ובזכותה להגנה עצמית"

. האריס ציינה כי "ההחלטה הראשונה שאותה יזמתי כסנאטורית הייתה להילחם בהטיה אנטי-ישראלית באו"ם", כשהיא מתייחסת להחלטה של הסנאט שחגגה 50 שנה לאיחוד ירושלים. באותו נאום היא הביעה את תמיכתה בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני שאליו צריך להגיע במשא ומתן בהסכמת שני הצדדים, בשל כך האריס מתנגדת לסיפוח יהודה ושומרון ואף כתבה ביוני 2020 לטראמפ, כי הסיפוח "יפגע בסיכויים להשגת פתרון של שתי מדינות באמצעות משא ומתן". עם זאת, היא לא הצטרפה למכתב שעליו חתמו סנאטורים אחרים, אשר קבע כי סיפוח יפגע ביחסים בין ארצות הברית לישראל.

האריס ציינה כי היא מתנגדת לתנועת החרם "BDS"[20], וגם לאיסור חרם על ישראל[

בסוף 2017 הגיעה לישראל, נפגשה עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, וביקרה בכותל, ביד ושם ובבית המשפט העליון. מנכ"לית "המועצה היהודית הדמוקרטית באמריקה" (JDCA) האלי סויפר, שכיהנה בעבר כיועצת לביטחון לאומי של האריס, אמרה את הדברים הבאים על האריס: "כל חייה תמכה בישראל. דיברה על החשיבות להבטיח שמערכת היחסים בין ארצות הברית וישראל תישאר חזקה ולא יעשה בה פוליטיזציה באופן שהממשל הזה עשה כדי לפלג את הדמוקרטים. אני חושבת שהיא מאוד תומכת ביחסי ארצות הברית-ישראל".

בשנת 2018, בנאום נוסף ל-AIPAC, בעוד היא חוזרת על תמיכתה בישראל, העלתה את זיכרונותיה לגבי התבגרותה באזור המפרץ בקליפורניה, ולגבי איסוף כספים לנטיעת עצים בישראל עבור הקרן הקיימת לישראל. גינתה את האנטישמיות לאחר הטבח בבית הכנסת "עץ חיים – אור לשמחה" בפיטסבורג, אשר גבה את חייהם של 11 מתפללים במהלך תפילת הבוקר בשבת.

היא הייתה מיוזמי החלטת הסנאט שהביעה התנגדות להחלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם, שגינתה את בניית ההתנחלויות הישראלית בשטחים הפלסטינים הכבושים כהפרה של החוק הבינלאומי, כך עלפי ויקפדיה.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *