הצד האפל של נשים בפוליטיקה ובתקשורת – דב הלברטל

אף אחד לא מדבר על הצד האפל בנשים בפוליטיקה ובתקשורת. והצד האפל הזה, הוא קשה. קשה לנשיות שלהן. למחיר שהן משלמות על קריירה פוליטית ותקשורתית

החוק הנורווגי, מושחת כשלעצמו, הכניס מספר רב של נשים לכנסת. ארגוני הנשים והפמיניסטיות, חגגו את הניצחון. מה עוד שהן חברות כנסת דתיות. הסחף נוגע גם בהן. גם התקשורת יצאה מגדרה בשבחן, ונתנה להן ביטוי רב.

אלא שאף אחד לא מדבר על הצד האפל בנשים בפוליטיקה ובתקשורת. והצד האפל הזה, הוא קשה. קשה לנשיות שלהן. למחיר שהן משלמות על קריירה פוליטית ותקשורתית.
הן מתחתנות מאוחר. הן מתגרשות. הן עוזבות ונעזבות. הן נפגעות ופוגעות. הן חד הוריות. הן חיות פרודות. הן יולדות ילד אחד. הן לא יולדות בכלל. אין להן חיי משפחה. הן בזות לבעליהן. נשיותן מתחספסת לחלוטין בסחף הפוליטי. המחיר הוא לעיתים כבד מנשוא. אבל על זה, לא מדברים.

הדבר החמור הוא, שהתקשורת והפוליטיקאיות עושה הכול לדרבן נשים לשאפתנות פוליטית ותקשורתית. בלי אף מילה על איזונים מתבקשים.

אני בעצמי מכיר דוגמאות רבות למחיר הכבד, הן מתוך הפוליטיקה והן מתוך התקשורת הישראלית. אלא שמשום כבודן של הנשים, שהן כמובן ידועות, לא אביא דוגמאות אלה. קשה לי לא לזכור איך שאשת תקשורת וגם פוליטיקאית, ספרו לי על עוגמת הנפש של הוריהן, על כך שהן עדיין לא מתחתנות וכבר עברו את גיל השלושים. וגם השעון הביולוגי מתקתק. הן אמרו שאין זמן.

אך כאמור, מטבע הדברים, לא אכנס לדוגמאות רבות אחרות. אך אביא כאלה מחוץ לארץ, ידועות, כדי להמחיש את המחיר. ומדובר על הדרגים הגבוהים ביותר.

זאת תמונת המצב במעצמות ובמדינות בהן שולטת אשה: לקנצלרית גרמניה, מרקל, אין ילדים. לראשת ממשלת בריטניה לשעבר, מיי, אין ילדים. לזוג מקרון, נשיא צרפת, שניהם שאפתניים, ושם גם היא פגעה בו בצעירותו, אין ילדים. ראשת ממשלת דנמרק, גרושה. הזוג פוטין, התגרש. אפילו ראשת ממשלת ניו זילנד, שילדה בתקופת כהונתה, זו ילדה יחידה שלה, בגיל קרוב לארבעים. היא גם לא נשואה לבעלה. להילרי קלינטון, יש ילדה אחת. משפחת קלינטון כמעט והתפרקה. על שניהם מוטלת יותר מעננה כבדה.

וזו תמונה חלקית, וכמובן, יש בה גם מידה של הכללה. כי בפוליטיקה ובתקשורת, יש שכרון חושים. יש גם הרבה קהות חושים. מי שנכנסת לתחומי עשייה אלו, שלא לדבר על קולנוע, נשאבת לגמרי, יום ולילה, כולל שבת. כמי שהיה בשני תחומים אלו, אני מכיר מקרוב הן את תופעת ההתמסרות, והן את תופעת הצד האפל של הנשים. ולא כתבנו דבר על נקודת המבט הדתית.

כמה קשה לשמוע את הקמפיינים, כמעט בכל יום, להשפיע על נשים, בעיקר צעירות לפנות לפוליטיקה ולתקשורת. שני קמפיינים אלו לאחרונה, לדוגמא, התייחסו לכך שלא היו מספיק נשים בדרג מקבלי ההחלטות בעניין הקורונה, וכן שאין נשים במוקד נושא הסיפוח והפתרון המדיני.

כמה קשה לשמוע, כי כמה קשה ומשפיל הוא הצד האפל של נשים בפוליטיקה ובתקשורת.

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  1. תגיד לי.. יש לך פיצול אישיות?? מצד אחד אתה כותב במתינות ואז אתה כותב את המאמר האפל הזה שלך על נשים

    כמו שאתה יכול לראות, גם כשאתה כותב מאמרים מסויימים בתוכן ביקורתי ומראה את המציאות הכפויית טובה של המנהיגות החרידית מול החילוניים, עדיין החינוך השוביניסטי שעברת מבצבץ מאחורי ההגיון שלך, וכותב מאמר חצוף ומעליב על נשים שבוחרות באופן עצמאי את דרכן. מי אתה שתחליט מה טוב להן?

    שרית |
    הגב