וכשאני לעצמי מה אני? האם אני בת חורין? // דבורה דרוק זילברשלג

בעונת האביב ועד שבועות ויש הנוהגים עד ראש השנה (אצל האשכנזים) קוראים בכל שבת פרק במסכת אבות.

בפרקי אבות נמסרים לנו המלצות ,דרכים ותיקונים במידות ובמוסר.

אחת המשניות המוכרות בפרקי אבות בפרק א היא האמירה של הלל הזקן:

אם אין אני לי מי לי

וכשאני לעצמי מה אני

ואם לא עכשיו איימתי

מפרשי המשנה, מתייחסים לצבירת הזכויות בעולם הזה, כי מה שייצבר כאן על ידי זה רלוונטי לעולם הבא. גם אז היכולת שלי מאד מוגבלת ומצומצמת וזה גם מעט מהאופציות שעומדות לרשותי ובוודאי שהזמן משחק כאן תפקיד מאד חשוב ואף מרכזי כי אם לא עכשיו… הרגע! אז מתי? רגע שעובר אינו חוזר.

על מנת להעמיק ולהבין את המשמעות הפנימית, נתייחס לעת בה נקראת מסכת אבות ונשכיל להבין במקביל את "משנה העיתים ומחליף את הזמנים"

רק יצאנו לחירות בפסח ולכאורה אנו  מייחלים ל"חופש" וכבר "מוכתבים" ומודרכים בכללי מוסר ומידות טובות.

כי, אם אין אני לי מי לי … ההשפעה החיצונית היא לא קניין, להשפעה הבאה מבחוץ אין דרך להיות חלק ממני, כי אם השינוי לא יתחיל ממני מבפנים מהעצמי הפרטי האישי, אף אחד לא יוכל לעשות את השינוי בעבורי או במקומי.

השחקן הראשי כאן במשחק החיים הוא אני. המטרה היא לא להכתיר אותי כשחקן הטוב ביותר אלא כממלאת התפקיד הטוב ביותר.

לתפקיד יש משמעות, לאני יש תפקיד אותו אין אחר שיוכל למלא , במקומי.

אם האני לא יתאמץ יצבור וישיג הישגים רוחניים מי ילווה אותו בדרכו?!

אם, זאת מילת תנאי אם אני לא לי, אם אני לא מתחיל את ההכנה העצמית שלי

לא אוכל להיעזר על ידי אחרים. התנאי האמור להתקיים על מנת שאלמד לתקן את מידותי הוא הנעה פנימית ולא חיצונית. הוא רצון פנימי אמתי.

וכשאני לעצמי מה אני , לאחר שתנאי ההנעה הפנימית מתקיים אני יכול להיעזר בחוכמות שמחוצה לי, אף ללמד את עצמי ללמוד מאחרים.

להאמין בעצמי, וביכולותיי,  ללקט עוד ועוד ידע ודעת מאנשים גדולים ומעוררי השראה. להבין כי לבד , מה אני!

תלמיד חכם הוא החכם היודע להישאר תלמיד לעד.

לדעת ולהבין שהכמיהה ,ההשתוקקות והצימאון ללמוד, על מנת להביא לתיקון ושיפור המידות הן ,לבד מחזקות את תנאי השינוי ומביאות לתוצאות.

ואם לא עכשיו, אל תמתיני שיבשילו תנאים נוספים.

אל תדחי את ההתקדמות כי עדיין לא נהירה לך כל הדרך.

ואל תחכי לשעת כושר אליה את מייחלת בדמיונותייך.

ואיזה סוג של פנטזיה שמשהו יקרה ואז…

העבודה הקשה המאתגרת היא עכשיו. עם הספקות, עם חוסר הבהירות ועם התנאים הלא פשוטים… עליך לפעול בהתאם לנתונים הקיימים כאן ועכשיו

יש לך רק הווה וגם הוא כהרף עין.

בעל התניא מתייחס למצב תודעתי של שמחה ולא שביעות רצון,

כשאת תסתכלי על "עצמי כמי אני" אזי תוכלי להיות בהודיה לבורא עולם על כל הטוב שגומל עלייך ולראות בכל צעד ושאל השגחה פרטית, בורא עולם.

ואל תתגאי או תהייה בשביעות רצון על מצבך הרוחני ועל הישגייך הרוחניים, עלייך לשאוף לגדולות ולשמוח גם בקטנות גישה זו נובעת מהכרת היעד הכללי של החיים.

עכשיו כשאת בת חורין …ההסתכלות שלך רוחבית ומורחבת

עתה כשאת חופשיה לבחור , זה הזמן להניע ולהפעיל את התנאי הבסיסי בתוכך, להתחיל שינוי.

ולסיום בקריצה אם אין אני לי…מי לי. אגו, אגו, אגו

וכשאני רק לעצמי…מה אני.

אני ואת שווה אנחנו וההנעה שלי משפיעה גם על ההנעה שלך.

מאת: דבורה דרוק זילברשלג, מנטורית למערכות יחסים וזוגיות