לא נורא, עד החתונה זה יעבור?

"עד החתונה זה יעבור" – כן, הזכירו זאת לעצמכם. זוהי בעצם האמונה בכך שיש מי שמגן עלינו ממעל. אם נזכור תמיד שהוא שם, אם נסמוך על כך שהתקופה הרעה תעבור, אז בוודאי נצליח להקל מעט על דאגותינו

אתם מכירים את זה שהילד נופל ויוצר לעצמו "בליטה" על המצח, ואנחנו צוחקים אתו ואומרים: "לא נורא, עד החתונה זה יעבור?".

האמת, הרבה לפני החתונה כל הדברים האלה עוברים, אם לא נדבר על עניינים יוצאים מהכלל.

כשקורים לנו דברים קשים, אנו מתקשים פתאום לצחוק, מתקשים להביט למציאות בעיניים ולומר לה את האמת: "זה יעבור!".

נכון, לא תמיד זה עובר בין יום, לעיתים לוקח שבועות עד שהדבר עובר, לפעמים חודשים ולעתים שנים, אבל עדיין ההסתכלות הזו, של: "לא נורא, זה יעבור!" – תקפה ועומדת בעינה.

בואו נאמץ את המשפט הזה לעצמנו. נאמר לעצמנו מילות הרגעה: "הכול בסדר! זה יעבור!"

כשהילד שלנו צועק, מתחצף, ממרה את פינו, אנחנו בטוחים שזהו, הילד הזה לא יתאזן לעולם, לא ישמע בקולי אף פעם ולא יתיישר בחיים. אחר כך מתברר לנו שדברים זזים, משתנים, נעלמים, נכחדים. נכון, מגיעים אחרים במקומם, אבל מה לעשות שבדיוק הדבר שממנו יראנו הוכיח לנו שהוא בר חלוף.

כמה פעמים צעקתם על הילד: "למה אני צריך לומר לך כל דבר אלף פעמים?", ועדיין הייתם צריכים לומר לו גם בפעם האלף ואחד? באותו רגע הייתם בטוחים שעד עולם לא תחדלו לדבר, כי הילד לא שומע את דבריכם, והנה התברר לכם שלא כך הדבר. יום אחד הוא התרצן, למד בכיתה "כבד את אביך ואת אמך" ושינה את הליכותיו.

הילד קם בכל לילה שלש פעמים, לפחות. אתם לא מספיקים לעצום עין, והוא קם שוב. זה נראה כמו דבר שאין לו סוף. איך אפשר כך להעביר עוד לילה ועוד לילה? אתם מותשים עד חורמה ובטוחים שכך יימשכו הדברים לעד, ואז מתברר לכם ששנת הלילה של הילד התייצבה, הוא לא קם בלילה עוד, ואתם ישנים לכם לילה שלם בלי להניד עפעף.

אפשר לראות זאת באופן מדויק, כשאנחנו דואגים ממשהו שנדמה שאין מה לעשות למענו, כמו, למשל, מילד שמוצץ את אצבעו, ואיננו מצליחים להוציאה מפיו בשום אופן שבעולם. דאגתנו עצומה: מה יהיה אם ימשיך וימצוץ כך עד שיגיע לבית הספר? ואולי זה ימשיך גם אחר כך וילך עם הילדה ללימודים גבוהים יותר? ואולי, אולי, היא תמצוץ את האצבע וכך תלך אל מתחת לחופה?

יום אחד, היא עזבה את האצבע לחלוטין.

אולי מישהי אמרה לה משהו בכיתה. אולי החליטה שזה באמת לא לעניין, אולי כל מה שביקשתם ממנה ולא עזר, כן חלחל פנימה, אל תוך ליבה והביא אותה לזה. בכל אופן, האצבע יצאה מהפה.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *