ספר "ארחות חיים" – חמשה חומשי תורה, עם תרגום ופירוש רש"י, עם פירוש אור החיים, מאת רבינו חיים בן עטר – "האור החיים הקדוש". ונציה, [תק"ב 1741]. שני החלקים בכרך אחד, מהדורה ראשונה של פירוש האור החיים על התורה.
בשער הספר: "…פירוש חדש על חמשה חומשי תורה… הכינו וגם חקרו… החכם השלם בחכמה וביראה ובענווה, כמוהר"ר חיים ן' עטר נר"ו, מתושבי מערב, ועתה הלך לקבוע בית המדרש בעיר ירושלם תוב"ב… חידושים חדשים לא שערום הראשונים…". בתחילת פירושו כותב המחבר: "נפתחו השמים ואראה מראות אלוקים…".
ספר זה התקבל בכל תפוצות ישראל והפך לאחד מהפירושים הנפוצים במהדורות החומש. במיוחד התקדש החיבור אצל גדולי תנועת החסידות. התקבלותו של הספר התרחשה במהירות, מיד לאחר הוצאתו, וזאת בעקבות דברי הבעש"ט על גדולת נשמת המחבר, וכפי שמספר החיד"א, תלמידו של האור החיים הקדוש, בספרו שם הגדולים: "פי' התורה להרב המופלא חסידא קדישא מ' חיים ן' עטר, ונדפס בוויניציא סביב לחומש עם תרגום ורש"י. ושמענו כי עתה בפולוניא הם מחשיבים אותו הרבה, ונדפס עוד שני פעמים. ונתעורר זה ע"י שהרב החסיד קדוש מהר"י בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח הנזכר" (מערכת ספרים, א, נד).
גדולי החסידות הפליגו בחשיבות ובקדושת הספר. האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין אמר שהלימוד באור החיים הקדוש מטהר את הנשמה. בנו האדמו"ר רבי דוד משה מטשורטקוב סיפר כי מאותה העת ששמע את הדברים מאביו הקדוש, נעשה אצלו חיוב ללמוד בכל שבוע את האור החיים על הפרשה. רבי פנחס מקוריץ העיד על עצמו שהוא אשר פרסם את ספר האור החיים בעולם, "שפעם אחת היה בק"ק טשערין, ואמר: אני רואה בעיר אור גדול, ושאל אם נמצא שם ספר אור החיים, ונמצא שם ביד אחד חומש עם אור החיים, והוא האיר על כל העיר… ופעם אחת חלה בנו של הרב ז"ל (רבי פנחס), וקיבל על עצמו ללמוד בכל יום דף מהאור החיים בחומשים הגדולים…" (אמרי פנחס השלם, א, עמ' רפא).
באחד המקומות בספרו, מתבטא בעל "ערבי נחל" על האור החיים, לפני שמפרש קטע סתום מדבריו: "עיין מה שכתב בזה רוח אפינו בספר אור החיים, ודבריו בלתי מושגים רק ברוח הקודש…".
המחבר, רבינו חיים בן עטר (תנ"ו-תק"ג) – ה"אור החיים" הקדוש, מחכמי סאלי שבמרוקו, התעכב בשנים תצ"ט-תק"ב בליוורנו שבאיטליה, בדרכו לארץ ישראל. את החיבור אור החיים סיים לכתוב בעת שהותו בעיר ליוורנו (בט"ו באב תק"א), ושלחו משם להדפסה בונציה. הספר נדפס בראשית שנת תק"ב.
על תולדות בעל האור החיים וקדושתו, כותב תלמידו החיד"א: "מוהר"ר חיים ן' עטר, עיר וקדיש מק"ק סאלי, ובא לעה"ק ירושלים ת"ו סוף שנת תק"ב. ואני הצעיר זכיתי והייתי בישיבתו הרמתה, ועיני ראו גדולת תורתו, עוקר הרי הרים, וקדושתו הפלא ופלא. ולפי דורנו היה לב הרב מבעית בתלמוד, והיה כמעיין המתגבר… ובחדש תמוז תק"ג עלה לשמים בן מ"ז שנה זלה"ה. וחיבר "חפץ ה'", "ראשון לציון", "אור החיים", "פרי תאר", וחכמתו ניכרת מספריו, אך זה אחד מעשרה מחכמתו ורוחב לבו, וחורפתו הפלא ופלא, וחופף עליו כל היום סדר קדושה והבדלה מעניני העה"ז, ורבו עזוז נוראותיו…" (שם הגדולים, מערכת גדולים, ח, מב).
האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מקומרנא, בספרו "נתיב מצוותיך", מוסר דברים נשגבים מהבעש"ט שהתבטא על נשמת ה"אור החיים", בהם בין היתר: "…בכל לילה שמע תורה מפי הקדוש ברוך הוא, ורוב קדושתו אי אפשר לכתוב, והיה מיורדי המרכבה…".
רבי אפרים זלמן מרגליות, בעל ה"בית אפרים" כותב אודותיו: "עיר וקדיש, איש אלוקים נורא מאד… הוא היה אבי כל תופשי תורה בארצות המערב…".
בשני השערים נדפס במקור שם הכותר "ארחות חיים", ורק בהקדמת המחבר ובתוך הספר נקרא הפירוש "אור החיים".
מעבר לשער רישום צנזור באיטלקית, משנת 1875. רישומים והגהות בכתיבה איטלקית (רובם ציונים להפטרות בסוף הפרשיות).
שני החלקים בכרך אחד. [4], פו; עח; [2], ס; עב; נח; ח; יב דף. 32 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. כתמי רטיבות. סימני עש במספר דפים. פגעי עש בכארבעה דפים, עם פגיעה קלה בטקסט (בפינה השמאלית-עליונה). קרעים קלים ופגמים משוקמים בדף השער הראשון ובדפים נוספים. בששה דפים (בספר במדבר, דפים כח-לג) קרעים עם חסרון בטקסט, משוקמים באופן מקצועי, בהשלמת צילום. כריכת עור מהודרת.
תגובות