חשיבותו של חוסני מובארק בהיסטוריה של מצרים – ד"ר דרור מנור

רבים מבני עמו העריכו את הנשיא על היותו טייס מצטיין שעלה בסולם הדרגות והגיע להיות מפקד חיל-האוויר המצרי בתקופת מלחמת יום הכיפורים

ביום שלישי שעבר הלך לעולמו נשיא מצרים לשעבר, מוחמד חוסני מובארק, בגיל 91. הוא נחשב לאחד המנהיגים החזקים והמשפיעים ביותר בעולם הערבי ובמזרח התיכון. מובארק הטביע את חותמו במצרים במהלך תקופת שלטונו הארוכה (2011-1981) עד אשר נאלץ להתפטר מכהונתו לאחר ההפגנות הענקיות שנערכו נגדו במהלך אירועי האביב הערבי. אין ספק כי לכהונתו של מובארק הייתה משמעות רבה, והיא תרמה רבות לפיתוחה של מצרים ולחיזוק מעמדה בזירה הבינערבית והבינלאומית.

למרות הסיום המר של כהונתו זכה מובארק להערצה ולהערכה רבה מצד הציבור המצרי. הרי היה ידוע לכל כי מובארק נולד בכפר אל-מוסולחה שבמחוז אל-מונפייה שמצפון לקהיר, למשפחה צנועה של איכרים וחקלאים. רבים מבני עמו העריכו את הנשיא על היותו טייס מצטיין שעלה בסולם הדרגות והגיע להיות מפקד חיל-האוויר המצרי בתקופת מלחמת יום הכיפורים. עם שחרורו מצבא מצרים בשנת 1975, מונה מובארק לסגנו של הנשיא אנואר סאדאת, והוא לקח חלק פעיל בחתימה על הסכמי השלום בין מצרים לישראל בשנת 1979. לאחר רציחתו של סאדאת באוקטובר 1981 הושבע מובארק לנשיא מצרים. חשוב לציין כי מובארק נבחר לנשיאות בארבע מערכות בחירות, שבהן הוא היה המועמד היחיד. דבר זה הבליט את שלטונו הדיקטטורי במדינה.

מובארק חשב רבות על רווחתם של אזרחי מצרים. למרות שלטונו הנוקשה, הוא שיפץ את הערים הגדולות במדינה והרחיב אותן במידה רבה; הוא בנה כבישים רבים; כמו כן, מובארק העביר תקציבים שמנים למערכת החינוך, כולל המוסדות להשכלה גבוהה. עם השנים, הלכו והתרבו יריביו הפוליטיים. האחים המוסלמים היו מעוניינים לסלק אותו מהשלטון ולסיים את השלטון החילוני ולהפוך את המדינה למדינה אסלאמית. אולם, מובארק לא ויתר וניהל נגדם מלחמת חורמה: הוא שלח עשרות אלפים מפעילי הארגון לכלא, הוציא מאות מהם להורג, ואפילו ניצל כמה פעמים מניסיונות חיסול שתוכננו על ידי הארגון הקיצוני.

לחוסני מובארק היו יחסים מיוחדים עם ישראל: למרות שלא התקיימה נורמליזציה ביחסי שתי המדינות, היו לנשיא מצרים קשרים טובים עם עזר ויצמן, יצחק רבין ושמעון פרס. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הביע צער עמוק על לכתו של מובארק, והדגיש כי הוא היה מנהיג שהוביל את עמו לשלום ולביטחון. במהלך מלחמת לבנון הראשונה בשנת 1982 הקפיא מובארק את יחסיה של מצרים עם ישראל למשך כשנתיים, והחזיר את השגריר המצרי לקהיר. השלום עם ישראל היה מאז ומתמיד חשוב בעיניו, והוא סירב בכל תוקף להיענות לדרישתן של מדינות ערב לבטל באופן מוחלט את הסכמי השלום. במשך כל תקופת שלטונו נמנע מובארק מלבקר בישראל, מלבד השתתפותו בהלווייתו של ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין ז"ל, בנובמבר 1995. גם במקרה זה לא היה מדובר בביקור רשמי של הנשיא המצרי, אלא בביקור חברי בשל הכבוד הרב שרכש לרבין. מובארק וממשלתו אף מילאו תפקיד מרכזי בגיבוש הסכמי אוסלו בשנת 1993. כאשר פרצה אינתיפאדת אל-אקצא באוקטובר 2000 צינן שוב נשיא מצרים את יחסיו עם ישראל, ואף החזיר את השגריר המצרי לקהיר למשך תקופה מסוימת.

אירועי האביב הערבי במצרים במהלך שנת 2011 הובילו לסיום כהונתו של חוסני מובארק. לאחר התפטרותו מהנשיאות, הוא הועמד לדין על הרג מפגינים, הורשע ונידון למאסר עולם. אולם ב- 29 בנובמבר 2014 זוכה הנשיא לשעבר במשפט חוזר מההאשמות נגדו. במאי 2015 הואשם מובארק במשפט נוסף על עבירות שחיתות ונידון לשלוש שנות מאסר. רק במארס 2017 זוכה מובארק ושוחרר ממאסרו בבית-החולים הצבאי במעאדי שבדרום קהיר. לעתים נדמה כי חבל שמנהיג משפיע וחשוב כמו מובארק היה לנשיא המצרי הראשון שעזב את הארמון על רגליו, בבושת פנים. אם רק היה נענה לבקשת בני עמו לסיים את כהונתו ולא להעביר את השלטון בירושה לבנו, גמאל, היו נחסכים ממנו המשפטים ותקופת המאסר המשפילה. ראוי לציין כי הנשיא לשעבר לא הסכים לברוח לסעודיה כפי שהוצע לו במהלך אירועי האביב הערבי, מה שהיה מקנה לו ולמשפחתו חיי רווחה ופאר, והתעקש להישאר במולדתו מצרים, למרות שהיה מודע להשפלה הרבה שחיכתה לו. הדבר הראה על צניעותו הרבה של מובארק שהתעקש לסיים את חייו בארץ מולדתו ולא בגלות.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *