ים של דמעות ומשפחות שכולות – מירי גפן

שקעה חמה שקעה נפשם בצער יקיריהם שהלכו בטרם עת. השקט העוטף את הרחוב, המסיכה שמקשה על המילים שחפצות להיות מושמעות, הבידוד שמזדהה עם תחושת החלל.

שקעה חמה שקעה נפשם בצער יקיריהם שהלכו בטרם עת. השקט העוטף את הרחוב, המסיכה שמקשה על המילים שחפצות להיות מושמעות, הבידוד שמזדהה עם תחושת החלל.

יום זכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות איבה.

יום זכרון 2020 בצל קורונה ללא יכולת לקיים טקסי אזכרה משפחתיים בבתי הקברות.

השקט חזק שם בין המצבות גם השקט של המשפחות צועק צעקה כל כך גדולה שכלל העם כואב עימם ואין איש שלא ישמע.

נגיף קטנטן ונעלם השבית את העולם. השבית טקסי יום זכרון אך לא הצליח למחוק כאב שותת של משפחות שיקירהם הלכו לבית עולמם במלחמות ישראל ובפעולות איבה של מרצחים.

אומרים שהזמן מרפא את הפצעים, הזמן לא ימחה זכרון הנופלים, יעצים חסרונם בלב המשפחות. אלפי מצבות נצבות דומם, ידלק נר לעילוי נשמת הנקברים תחת אדמתם.

ספונות משפחות בביתם, עולות שלהבות הזכרון מציפות כאבם. השקט הזה חזק. חזק כל כך. גלים של כאב וחיים שהתנפצו על מזח. ים של דמעות ומשפחות שכולות. החיים ממשיכים במקום שבו הם נעצרו.

עוד יגיע יום. בו תנשב רוח בין הערביים, השמש תזרח, יבוא במהרה משיח, ישובו ההולכים בתחיית המתים.

עוד יגיע יום!

ת.נ.צ.ב.ה

הכותבת היא מירי גפן , אשת תקשורת ומנהלת משרד ברדיו קול ברמה

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *