לאחר שהממשלה החליטה כי ביום הזיכרון לחללי צה"ל לא יורשו הורים לפקוד את קבר יקיריהם מובא כאן מכתב מרגש אותו כתבה הגב' ברי שחף אשר שיכלה את בעלה במלחמת יום הכיפורים ולאחר שנים שיכלה אף את בנה משה ברי ז"ל, במלחמת לבנון:
"הפעם לא אלך להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל.
בני, סגן משה ברי הי"ד נהרג בלבנון (ניסן תשנ"ג; 1993) וקברו בהר הרצל סמוך לחלקה בה קבור אביו מאיר ה"ד שנהרג במלחמת יום הכיפורים (תשרי תשל"ד; 1973).
העליה לבית הקברות ביום הזיכרון הפרטי וביום הזיכרון לכלל חללי צה"ל, היא כדי לזכור ולהזכיר את כל מי שמסר נפשו על הגנת העם והארץ, את המחיר הנורא ואת משמעות החיים עם ולמרות האובדן והכאב. ימי הזיכרון בבית הקברות הצבאי הם מקום מפגש של כל מעגלי הקשר עם יקירינו. קברם של משה ואביו, הוא מוקד עליה לרגל מדי שנה בשנה של המשפחה והחברים, חיילים ובני נוער מהארץ ומהעולם.
בימי הזיכרון אני מדברת ומספרת על משה ועל אביו מאיר, על השורשים המשפחתיים, על אהבת העם והארץ, על חייהם ועשייתם לפני מותם ועל מסירות נפשם מתוך תחושת אחריות ומנהיגות. אני מדגישה ש"בחייהם ובמותם ציוו לנו חיים של משמעות". אנחנו עוטפים ועטופים באהבה גדולה של המשפחה והחברים. כך כל שנה.
הפעם אשאר לבד בביתי כמו שנשארתי לבד בליל הסדר. אני בוחרת להישמע להוראות במצב החירום שנכפה עלינו בעקבות מגפת הקורונה. אני אחראית לבריאותי כמיטב יכולתי, מתוך תקווה שאוכל בקרוב לפגוש את ילדי ונכדי פנים אל פנים. למרות מפגשי הוידיאו והזום עם המשפחה והחברים, היה לי מאד קשה להיות לבד בליל הסדר, והיה לי מאד קשה להיות לבד ביום הזיכרון למשה בשבוע שעבר. האזכרה שעשינו לזכרו, היתה אחרת ושונה מכל האזכרות שקיימנו ליד קברו בהר הרצל, ואעפי"כ לא ויתרנו על מפגש (בזום) עם אוהבי משה. הלבד הפיזי נותן הזדמנות ליחד חדש, אחר ומשמעותי כמו לאפשר לנכדי החיילים להשתתף למרות ריחוקם הפיזי והגיאוגרפי.
לפני כשנה וחצי הלך לעולמו אישי היקר אליקים ז"ל שגידל יחד איתי את ילדיו של מאיר ובהם משה, כילדיו שלו, ויחד עם כל ילדינו, היה לי למשענת ומקור תמיכה ואהבה. בלעדיו, הלבד קשה כפל כפליים.
בתוך כל הקושי אני יודעת שהבחירה שלי נכונה. הבחירה לא ללכת להר הרצל השנה, היא הבחירה בחיים.
אני מאמינה שעוד יהיו לילות סדר ועוד יהיו ימי זיכרון. ביטול ליל הסדר המשפחתי וביטול טקסי יום הזיכרון ברוב עם – נכונים לעת הזאת.
השנה הייתי בבית לבד בליל הסדר וביום הזיכרון למשה בני.
השנה אהיה לבד בביתי גם ביום הזיכרון לחללי צה"ל.
בכל הימים האלה היו ויהיו איתי, משפחתי וחברים בדרכים אחרות ומשמעותיות כמו הזום.
בתפילה לימים של בריאות, ושל מפגשי חיים כפשוטם. באהבה גדולה ובחיבוק ענק לילדיי ונכדיי ולכל קרוביי וחבריי.
ובזכרם הטוב של יקירינו, נתנחם.
שרה שחף-ברי".
1 תגובות