ממש לפני שחולף לו יום האשה הבינלאומי 2020 חולק אתכם את דעתי בנושא; בעולם ציינו היום את יום האישה הבינלאומי, פנו אלי וביקשו לשאול איך רואים בעולם היהדות את מעמדה של האישה.
ביהדות אין מושג יום האישה, היות ויום האישה קיימת בכל 365 ימים בשנה. כי כל יום הוא "יום האישה". הרבי מליובאוויטש אמר: שהאישה היא עקרת הבית – עיקר הבית בתא המשפחתי היהודי. בניגוד לכל העמים, פסקו חז"ל: שחובת הגבר לאהוב את האישה כגופו ולכבד אותה כגופו. האישה היא קודמת וראשונה לכל דבר לפני האיש.
האישה התברכה ברגש ובבינה שלגבר אין אותו, לאישה יש כוח עצום לבנות חיים משותפים; כי היא המחנכת, היא עיקר הבית, היא הדואגת לחינוך הילדים, היא הדמות המרכזית בעיצוב הבית היהודי. חז"ל אמרו: לעולם יהיה אדם זהיר בכבוד האישה לא לצער אותה, שדמעתה מצוייה. "כבדו נשותיכם כדי שתתעשרו", שלמה המלך אמר: 'חוכמת נשים בנתה ביתה'. לפעמים שואלים מה עושים עם שחיקת האהבה? התורה סבורה שאהבה תלוייה בעשייה. אהבה אינה הבזק פתאומי הנוצר מעצמו, אלא רגש מתפתח לאורך זמן על ידי השקעה ועבודה משותפת. התורה אינה מאמינה ב"אהבה ממבט ראשון". רק בקשר משקעת מתמדת וקבועה. הכוונה – 'השקעת-אהבת. לא השקעת – לא אהבת. אהבה פירושה: שותפות, איכפתיות ומתן כבוד הדדי. ורק בפעולות קטנות כל יום מצד הגבר, אהבה כזו פורחת ומתעצמת
למרות שהרבי מליובאוויטש היה עסוק מאד, כל יום היה נוהג בשעה 17.00 לשבת ולסעוד ארוחת ערב עם הרבנית.
לסיכום; הדרך לאהבה וכבוד לאישה הוא; תשומת לב הדדית, לרענן את הקשר באמצעות מתנה. ולהיות עם האישה בזמני איכות ביחד. ולהתנתק מהעולם הרועש ולהשקיע בעזרה לאישה.
תגובות