כתב האישום החמור של רמתי

פרקליטות מחוז ירושלים הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד אהרן רמתי בגין עבירות של החזקה בתנאי עבדות, שיבוש הליכי משפט ותקיפת קטין בידי אחראי.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד שרית רייך אבניאל, הנאשם (בן 59) החל לאסוף סביבו נשים צעירות משנת 2008, רובן חוזרות בתשובה או ממשפחות של חוזרים בתשובה, ואיגד אותן תחת מסגרת שהקים בשכונת שערי חסד בירושלים, שכינה "סמינר באר מרים". בין השנים 2009 עד 2015 פעל הסמינר בקומה העליונה של ביתו של הנאשם בירושלים. הנשים התגוררו בסמינר, ושמעו שיעורים בנושאי דת ורוח מפי הנאשם, מדי יום. באותה תקופה, התגוררו בבית הנאשם 12 נשים בשני חדרי שינה, ובחלוף הזמן גדל מספרן עד לכ-30 נשים. בשנת 2015 העביר הנאשם את הנשים למבנה הסמינר, ואילו הנאשם עבר להתגורר בבית סמוך. בין השנים 2015 ועד למעצרו בתחילת 2020 שהו במבנה הסמינר כ-50 נשים, בהן קטינות, בדירה בת שלושה חדרי שינה, בתנאי צפיפות קשים מאוד ותחזוקה ירודה של המבנה, לרבות נזילות ורטיבות. חלק מהמזרנים היו מעופשים, והיה מחסור במים חמים. עבור מגוריהן במבנה הסמינר, שילמו הנשים תשלום חודשי קבוע של 700 ₪ (לנשים שישנו על מיטה), או 550 ₪ (לנשים שישנו על מזרון). הנשים התגוררו בסמינר, דאגו לתחזוקתו ולמזונן. רובן יצאו לעבודה בבוקר וחזרו אחר הצהריים.

מכתב האישום עולה כי משנת 2015 ועד מעצרו ב 2020 באמצעות דרשותיו, שיעוריו ומשנתו הרוחנית גרם הנאשם לנשים להאמין שהוא אדם קדוש והיחיד אשר יודע את "דרך האמת". הנאשם חינך את הנשים לכך שעצם קיומו של רצון אישי הוא חטא, ושעל כל הנאה בעולם הזה הן עתידות להיענש בעולם הבא. התכנים שהעביר הנאשם בשיעוריו עסקו רבות בדרישה לבטל את הרצונות האישיים של הנשים, משנתו הרוחנית של הנאשם כללה ביטול מוחלט של צרכים גשמיים מפני החובות הרוחניים, כפי שהנאשם הגדיר אותן. לפי התכנים שהעביר הנאשם, כל החברה החרדית שוגה בדרכיה, וכל העולם סופו להישרף באש הגיהנום. רק חסידיו הנאמנים ביותר של הנאשם יזכו להינצל מכך. הנאשם, גרם לנשים להאמין שכל פעולה בניגוד להוראותיו, לרבות עזיבת הסמינר, תוביל אותן לגיהנום, וכן תביא עליהן אסונות שונים כגון – תאונת דרכים, מחלה קשה, או פיגוע. הנאשם הדריך את הנשים להמעיט בקשר עם משפחותיהן, וכן לנתק קשר עם כל גבר שאינו הנאשם. כאשר בני משפחה של אישה בסמינר התנגדו לדרכו של הנאשם, גרם הנאשם לאישה לנתק קשר לחלוטין עם משפחתה, ובמספר מקרים אף עודד אותן להוציא צווי הרחקה נגד הוריהן.

רמתי מואשם כי ניהל את שגרת חייהן של הנשים במבנה הסמינר, היה מעורב בכל הנעשה במבנה, לרבות קביעת סדר היום, מועדי הארוחות והמקלחות, הדלקת דוד החשמל בדירה, האוכל שיוגש לנשים, שעת כיבוי האורות ונעילת הדלתות, ושימש כגורם הבלעדי המחליט ביחס לכל אלה ועוד. הנאשם הורה לנשים לקבל רשות עבור כל יציאה ממבנה הסמינר, לרבות טיפול רפואי. הנאשם זלזל ברפואה הקונבנציונאלית, והורה לנשים שסובלות מבעיות רפואיות שונות לבצע טקס שפיכת עופרת רותחת לתוך מים, על מנת להרחיק "עין הרע". במידה ואחת הנשים פעלה בניגוד להוראותיו, היה הנאשם משפיל אותה ברבים, מתעלם משאלותיה, ומורה לנשים אחרות לנדות אותה, עד שתפייס אותו.

באמצעות בידודן של הנשים ממשפחותיהן ומסביבתן המוכרת, האיומים וההפחדות של הנאשם מפני הצפוי למי מהן שלא תשאר עמו, תנאי המחיה הקשים, ומצבן הכלכלי הרעוע, היו הנשים במצב של תלות מוחלטת בנאשם ובסמינר.

בכתב האישום נכתב כי מטרה מרכזית בהחזקתן של הנשים תחת שליטתו הממשית של הנאשם היתה ניצולן לעבודה ושירות עבורו. בתקופה הרלוונטית, לא עבד הנאשם למחייתו ולא היתה לו כל הכנסה. הנאשם התקיים והתפרנס מכספים שהעבירו לידיו נשות הסמינר והוגדרו כ"מעשרות" ו"צדקה". נשות הסמינר, רובן במצב דחק כלכלי, העבירו לנאשם כספים ובאמצעות כסף זה מימן הנאשם חלק מהוצאות מחייתו – שילם את שכר דירתו, חשבונותיו ומזונו. כמו כן, קיבל הנאשם מנשות הסמינר באופן קבוע ומתמשך שירותים שונים.

בדרך זו, על פי כתב האישום, החזיק הנאשם את הנשים בתנאי עבדות, באמצעות הפעלת שליטה ממשית על חייהן של הנשים והנערות, לצרכי קבלת שירותים.

האישום השני מייחס לנאשם שיבוש הליכי משפט- ביום 12.1.20 בשעת לילה מאוחרת, פנה אל הנאשם מכר ומסר לו כי צפויה להיות בימים הקרובים פשיטה של המשטרה על מבנה הסמינר. בעקבות כך הורה הנאשם להוציא את הקטינות ממבנה הסמינר ולשלוח אותן למקום אחר, שימתינו שם עד לסיום הפשיטה. כמו כן הורה הנאשם להחביא מכתבים, למחוק מידע מהמחשב, להעלים את כל מכשירי הטלפון הניידים של הנשים בסמינר, וכן להשמיד רשימה שמית של בנות הסמינר. את האמור ביצע הנאשם בכוונה להכשיל חקירה פלילית או למנוע הליך שיפוטי.

אישום נוסף מייחס לנאשם תקיפת קטין בידי אחראי. במספר הזדמנויות העביר הנאשם לנשים בסמינר מסר לפיו ניתן להשתמש בענישה פיזית בחינוך ילדים, בפרט באמצעות הכנסת סחוג לפה. עונש זה הונהג בגן שפעל בביתו של הנאשם.

הפרקליטות מבקשת להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו ולחילופין להורות על המשך שחרורו בתנאים מגבילים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

החקירה נוהלה בידי מפלג הונאה בימ"ר ירושלים.