להקים ועדת חקירה, שתחקור את יום הכיפורים של העסקנות החרדית

צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית, על התנהלותם של עסקנים חרדים לפני הקורונה ובמהלכה. כישלונם דומה רק לזה, של גורמי הבטחון ואלופי צה"ל במלחמת יום הכיפורים.

לשמוע את חברי הכנסת וראשי העיר החרדים מדברים וכותבים, זה מקומם. אין להם בכלל זכות דיבור, רק זכות הבושה. כי מגפת הקורונה, תפסה אותם במלוא עליבותם, רשלנותם ויהירותם.

כך לגבי כל העסקנות החרדית. שרים, חברי כנסת, ראשי ערים, חברי מועצות. אין מילים לתאר כישלונם המהדהד, שנוגע לפיקוח נפש, סיכן חיים ועדיין מסכן חיים.
החברה החרדית, מטבע הדברים, לא ניזונה מכלי התקשורת הכללים, ובצדק, לא היתה מודעת למלוא חומרת המצב. אבל מה עם העסקנים? הם הרי מעורים היטב בתקשורת החילונית. להם יש טלפונים חכמים, הם קוראים עיתונות כללית. יש להם דוברים. אינטרנט. יועצים. הכל. הם יודעים היטב מה קורא בעולם. איפה הם היו באותו היום?

למה הם לא התריעו? זה כל תפקידם. איפה היה ראש העיר של בני ברק (וגם סגנו, שיודע רק להאשים אחרים). הייתי מפטר אותם ללא כל ועדת חקירה. המגפה בבני ברק מדברת בעד עצמה. יהירותם, שהתבטאה גם בהשתתפות ראש העיר שם בחתונה המונית בניגוד לתקנות, שקולה רק לרשלנותם.
ומה עם השרים וחברי הכנסת? לא רק שהם לא התריעו בזמן. הם עוד הרדימו את הציבור. כמו בתקופת השואה שהעסקנים הרדימו את היהודים, בזמן שעוד יכלו לברוח. והכל לתועלתם האישית. שיגידו שהם דואגים להתנהלות הדתית.

הרי אין כמו ההלכה היהודית, החרדה מפני פיקוח נפש. הם היו צריכים הראשונים לדרוש את סגירת בתי הכנסת, הישיבות, אולמות האירועים, הכנסים למיניהם. הראשונים. בלי לחכות למשרד הבריאות. הם לא מבינים את ההתכנסות והצפיפות של העולם החרדי? הם צריכים לחכות שעשרות חרדים, ימותו בברוקלין כדי להתעורר, וגם זאת בלחץ ציבורי? איך הם בכלל מעיזים לדבר?

וכל הזמן בממשלה, עומדים שרים, ורק מנסים שוב למנוע את הצלתו של הציבור החרדי. לוחצים להשאיר בתי כנסת פתוחים, לוחצים למנוע הסגר משכונות חרדיות ומריכוזים חרדים. מלאי רגשות נחיתות, ותחושה של נרדפות, הם מסכנים מידי יום חיים של אחרים.

מקלב ברוב תעוזתו, ללא כל בושה, מאשים את העולם החילוני. איפה הוא היה? למה הוא שתק? למה הוא לא התריע? למה לא שומעים ממנו על הצורך בסגירת מניינם ואירועים שמתקיימים בניגוד לכל חוק והגיון? מה איכפת לו מתושבים אחרים, הרי שם אין מגפה. הכול רגשות נחיתות. עליבות. רשלנות. חוסר תרבותית מינימלית. כסוגרים בצדק מוחלט רמקול של שני זמרים שמקימים רעש במרחב הציבורי, כל העסקנים החרדים נרעשים. במקום להיות אלה שסוגרים את פורעי החוק ברשות הרבים, הם עוד לוחצים למנוע זאת. הכול חוסר תרבות. דשדוש במי אפסים.

צריך מיד לפטר את ראש עירית בני ברק ואת סגנו. הם צריכים לקחת אחריות מלאה על חוסר המחשבה למרחוק, ועל סיכון חיי התושבים. על חטא ההיבריס. רק כבוד הם רוצים?

צריך להקים ועדת חקירה, שתחקור את יום הכיפורים של העסקנות החרדית. גם התקשורת החרדית לא היתה במיטבה, בלשון המעטה. יודעת רק לטפוח על השכם של נציגי הציבור החרדים. גם אותה צריך לחקור. את ממצאי החקירה, אני כבר יודע. במסגרתם כבר היה צריך גם להדיח את השרים. זו הדרך היחידה לזעזע את אמות הסיפים, של יום הכיפורים החרדי.