מהי אומנות ההקשבה ואיך ניישם אותה?

הקשבה פירושה תשומת לב להכל. איך מיישמים אותה? רם גלבוע ממכון נוירומוטוריקה מעביר לנו מהידע שלו, וכמה טיפים ללמוד להקשיב! ותזכרו, יש לנו שתי אוזניים ופה אחד – כדי שנקשיב יותר ונדבר פחות

מחקרים רבים מראים שלמעשה הקשבה היא החלק החשוב ביותר בתקשורת למרות שזה הנושא לו מקדישים הכי פחות תשומת לב. כשמחפשים בגוגול את המילה דיבור והקשבה מגלים שהמילה דיבור מקבלת בערך פי חמש יותר תוצאות מהמילה הקשבה. בטעות אנו מייחסים אליה חשיבות גדולה יותר.

מחקרים מראים כי בשעת שיחה אנו מקשיבים בממוצע 50%-60% מהזמן. בעוד כשלמעשה אנחנו מאזינים רק ל 25% ממה שנאמר.

אנו מאבדים את יכולת ההקשבה שלנו בגלל מגוון סיבות כמו חוסר הסבלנות הנובע מאורך חיים מהיר וקצבי הדורש סיפוק מיידי של הצרכים.

גורם עיקרי נוסף אשר פוגע ביכולתנו להאזין הוא שכדי לזכות בתשומת לב, הדובר משתמש בביטויים הנחשבים לקיצוניים כמו "היה לי יום נורא", בעוד כי הכוונה הייתה ליום לא נעים במיוחד. ביטוי קיצוני נפוץ כמו "אני בדיכאון", בעצם שכוונתו היא שאני עצוב. השימוש במילים אלו מרדד את השפה ונותנת פרשנויות מטעות לרגשות, כך שבסופו של דבר לא יודעים מה עוצמת הרגשות.

סיבה נוספת היא מכיוון שמחשבותינו יותר מהירות מקצב הדיבור,אנו נוטים לחשוב כי הבנו את עיקרי הדברים, כך אנו קוטעים את הדובר על מנת לשתף חוויות אישיות דומות לאלו של הדובר ולנסות לתרום לשיחה באמצעות הצעת רעיונות ופתרונות למיניהם.

לעיתים, עמדת המאזין נותנת לנו תחושת נחיתות קלה בהשוואה לעמדת הדובר. כאילו הדובר הוא אקטיבי, מעצב את השיחה כרצונו ובאופן כללי נמצא בעמדת שליטה. תחושה שהיא כמובן לא נעימה ואנו עושים מאמצים לא להיות בה ומנסים לתפוש שליטה על השיחה בהקדם האפשרי.

כשאנו מחליטים לתרגל הקשבה מודעת מערכות היחסים בחיינו משתפרות פלאים –  אנו מפתחים בתוכנו גמישות מחשבתית, סבלנות, סובלנות ומאזנים את יחסי הכוחות.

ידוע שחלק גדול מהתקשרות בין אנשים היא לא בפרשנות המילולית אלא בטון דיבור, בעוצמת הצליל, בשתיקות ובשפת הגוף. על כן, הקשבה פירושה תשומת לב לכל ההיבטים האלו.

למי שמחליט לשפר את יכולת הקשב שלו אני ממליץ להתחיל לתרגל שלושה כלים פשוטים שמגבירים את יכולת ההקשבה ומחזקים את התחושה של הדובר שהוא חשוב לנו ואנו מאזינים לו.

תגובות גופניות לנאמר:  הטיית גוף קלה לכיוון הדובר, שמירת קשר עין רוב הזמן, חיוך וכו'

ניסוח מחדש: להביע מסרים מעודדי דיבור כגון ניסוח מחדש של חלק מהנאמר לטובת דיוק שאלת שאלות פתוחות (לא שאלת כן/לא): ניסוח מחדש של הנאמר על ידי שאלת שאלה פתוחה

רק להקשיב: אי אפשר באמת להקשיב ולעשות משהו אחר במקביל. כל פעולה נוספת מפחיתה את יכולתנו להקשיב.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *