"אנחנו לא פיתחנו חיסון, אנחנו פיתחנו טכנולוגיה של חיסונים", אומר ד"ר כץ ממכון מיגל אשר בגליל "צא במקרה שבדקנו את אותה טכנולוגיה על וירוס קורונה של עופות, בעצם יצא לנו ללמוד את הווירוס הזה ולדעת איזה חלקים ממנו אנחנו צריכים, כדי שהטכנולוגיה שלנו תעבוד".
"המודל שבחרנו בהתחלה היה מודל וטרינרי. זה הרבה יותר קל לבדוק. מבחינת רגולציה וניירת וכל מה שנדרש. בדקנו את זה, אמנם על עופות, אבל הטכנולוגיה היא טכנולוגיה כללית שמתאימה לעופות כמו שהיא מתאימה ליונקים. מאז שפרסמו את הרצף הגנטי של הווירוס החדש, אנחנו בשלב של התאמת המערכת לרצפים החדשים. זה ייקח שבועות".
לגבי התקווה שזה יהווה טיפול מתאים לויירוס :
"תראה. יש את החלק שלנו ויש את החלק של הרגולטור. אנחנו נדע לייצר חלבונים רלוונטיים לבדיקה תוך כמה שבועות. אחר כך צריך לעבור את כל מה שצריך לעבור מבחינה רגולטורית, וזה כבר מחוץ לתחום שלנו".
הד"ר נשאל האם הווירוס באמת הולך ליצור מגיפה בינ"ל ?
"אני חושב, שאנחנו לא יודעים. מצד אחד יש אפשרות שהוא יעלם כמו שהוא הופיע, זאת אומרת יהיה איזה שינוי של מזג האוויר, ייווצרו איזה שהם תנאים שלא מתאימים להפצה שלו. והוא ייגמר. יחד עם זאת, הנתונים עכשיו הם נתונים בעייתיים".
על הפתרון התרופתח של הווירוס עונה הד"ר :
" יצאנו בעצם עם ארבעה וירוסים שונים של עופות במקרה הזה, ופיתחנו ארבע טכנולוגיות שונות, אחת הטכנולוגיות מתאימה במיוחד לווירוסים מהסוג הזה – קורונה. זה וירוס שעל מנת לטפל בו בעצם נדרשת הפעלה של מערכת החיסון הרירית".
"יש לנו בגוף שתי מערכות חיסון, אחת ששומרת על הכניסות, זאת אומרת שומרת על הרקמה הרירית במערכת העיכול, ומערכת הנשימה ובעיניים. ומערכת אחת שהיא יותר פנימית, אותה אנחנו מכירים יותר. בדרך כלל כשמדברים על חיסון מדברים על המערכת הזאת. עכשיו, אם אנחנו מזריקים חומר לתוך הגוף, יש הפעלה חזקה של מערכת החיסון הפנימית בלי הפעלה של מערכת החיסון הרירית, אז אין הגנה על החדירה של הווירוס. הוירוסים האלה, במשפחה של הקורונה הם וירוסים שדורשים בעיקר הפעלה של מערכת החיסון הרירית ובעצם הטכנולוגיה שלנו היתה מכוונת לשם.
מ
תגובות