מרן הגר"ח נשאל: האם מותר לתקן תקנות נגד אוספי צדקה?

בימים אחרונים נכנס אל מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א רב קהילה עשירה ומכובדת מחו"ל. במהלך הביקור הוא שאל מספר שאלות הנוגעות לו ולבני הקהילה. חלק מן השאלות עסקו בעניני צדקה.

"אצלנו", אמר הרב, "יש בקהילה מספר גדול של עשירים ותומכי תורה הנודבים בעין יפה לכל דבר שבקדושה. בעקבות זה נתרבו מאוד משולחים מכל רחבי העולם, הבאים לבקש את נדבת ליבם, איש איש והמוסד או הצורך בעבורו הוא בא.

"נוצר מצב", המשיך הרב ואמר לגר"ח, "שבו יש לפעמים בבית הכנסת רוב מוחלט של אנשים שאינם מקומיים… נודע לנו", המשיך הרב, "שמתוך אותם שבאים לבקש צדקה, יש גם אינשי דלא מעלי, הבאים במרמה ומבקשים כסף, ולא מגיע להם כלל. בעקבות זה התאגדנו עם ראשי הקהילה ועשינו מספר תקנות, כגון שעל כל משולח לקבל אישור מהרב המקומי כדי לבקש כסף, וכן לבוא רק בזמנים מסויימים וכו' כדי שנוכל לדעת שאכן רק אלו הזקוקים יקבלו תרומות, ולא סתם אנשים מן השוק שמנצלים את נדבת ליבם של התורמים".

הרב שאל  על כך את דעתו של מרן הגר"ח.

אך הגר"ח שליט"א לא היה מרוצה מכך ואמר לו כי אל לו להקשות יותר מידי על המשולחים ומבקשי הנדבות. "עליכם להתפלל שהקב"ה ימציא לכם עניים הגונים כמו שכתוב בגמ' (ב"ק ט"ז) ולקוות שלא יהיה עסק עם רמאים, אבל בתקנות שעשיתם יכול לצאת תקלה שאלו שמגיע להם לא יקבלו".

הדברים מופיעים בעלון "דברי שי"ח" של השבת הקרובה.

לאחר מכן שאל רב הקהילה כמה שעות מתוך היום עליו להשקיע בעבור בני הקהילה, היות ומרובים צרכיהם והדבר גוזל לו זמן יקר, והגר"ח השיב לו – קשה לקבוע בזה כלל, "אולי תקבע להם שעה בכל יום והשאר כמובן תשקיע עצמך בלימוד".