לקראת מבצע החיסונים נגד קורונה שצפוי להתחיל בשבוע הבא רבים שואלים את עצמם מדוע אנשים שכבר יש להם נוגדנים לנגיף, לאחר שהבריאו ממנו, צריכים להתחסן. אולי הם יכולים לוותר על החיסון? נוסף על כך, בגלל שמספר החיסונים גם כך מצומצם, האם לא עדיף למשרד הבריאות לבצע בדיקות סרולוגיות לכלל האוכלוסייה ולחסן רק את אלו שאין להם נוגדנים?
על כך משיב פרופ' אייל לשם, מומחה למחלות זיהומיות מבית החולים שיבא תל-השומר, "אנחנו יודעים להגיד שאצל חלק מהנדבקים בקורונה שפיתחו נוגדנים נמצא לאחר מספר חודשים שהנוגדנים ירדו, לכן ראשית ההגדרה של חיסונים כפי שהם נבדקו הם לספק חסינות ארוכת טווח. הבדיקה הסרולוגית מלמדת אותנו אם מישהו נדבק או לא. גם אם יש לו נוגדנים, זה לא אומר שהוא לא צריך לקחת את החיסון – כי יכול להיות שהנוגדנים ירדו והחיסון יחזק את החסינות".
"מניסיוננו מחיסונים קודמים אנחנו אף פעם לא בודקים סרולוגית לפני שעושים חיסון. חיסון מומלץ לאוכלוסייה מבלי לבדוק אם יש או אין נוגנדים. כשאנחנו עושים מחקר קליני אנחנו לא בודקים נוגדנים אנחנו נותנים לפי אוכלוסייה. השאלה היא בעצם למה בחר משרד הבריאות או האמריקאים לתת את החיסון מבלי לעשות סרולוגיה? והתשובה היא כי אנחנו בדרך כלל לא עושים את זה, ועד עכשיו זה עובד טוב".
לדבריו, 90% מהאכולוסייה בישראל לא נדבקה, ולכן אין טעם לבדוק לתושבים נוגדנים. "אם אנחנו נשלח 9 מיליון ישראלים למרפאות וקופות החולים, ישנו סיכון גבוה יותר שיקרה משהו בדרך ובתהליך, מאשר סיכון שלאחד למיליון יהיו תופעות לוואי מהחיסון", הוא הסביר.
למרות דבריו עד כה, פרופ' לשם הדגיש: "מי שעשה כבר בדיקה סרולוגית וגילה שיש לו נוגדנים, מוזמן להתייעץ עם הרופא שלו ולקבל החלטה רפואית אם לעשות את החיסון או לא".
תגובות