רכבי פאר ומינוס: כך מתמודדים החרדים עם המינוס בחשבון

בשנים האחרונות חל שינוי מהותי בהרגלי החיים של הציבור החרדי בישראל. עם התפתחות הכלכלה והעלייה ברמת החיים, שלא פסחה גם על המגזר החרדי שבעבר הורגל לחיות בדחק, גם החרדי הממוצע מרשה לעצמו לחיות חיי מותרות – שלא לדבר על טיסות ומסעדות ובתי מלון שהפכו לחלק בלתי נפרד ממודעות העיתונים החרדים, זאת בלי קשר, לעתים, לסכומים שהוא מרווויח באמת בעבודה.

אם תעשו סיבוב קצר ברחובות אלעד, מודיעין עילית וביתר עילית, תגלו סלוני פאר ונברשות נוצצות מהתקרות. מתברר, שגם משפחות של אברכים מרשים לעצמם לחיות ברמת חיים גבוהה ביחס למשכורת. ואל תשכחו, שעל כל החיים הנוצצים, רכבי הפאר וכל הפוזות הנלוות – צריך בסוף לשלם. ויש גם, לא תאמינו, משפחות חרדיות רבות שמרשות לעצמם לגור בתוך ארמונות, לא בתים.

ובכן, שאלנו מומחים, איך משפחה חרדית ממוצעת יכולה לשרוד את החודש? רבים נמצאים במינוס, חלק במינוס חמשת אלפים ש"ח, אחרים של 50 אלף ויש גם כאלה במינוס 100 אלף ויותר.

מומחה כלכלי מסביר לנו כי "כשאתם מוציאים יותר ממה שיש לכם בחשבון הבנק,​ ונמצאים במינוס, מדובר בהלוואה לכל דבר. ​ולא סתם הלוואה, אלא הלוואה בריבית גבוהה. בחלק מהמקרים מי שבמינוס מתקשה לצאת ממנו, ובמקרים אחרים מתקשה להבין שזה חוב שיש להחזירו. בסופו של דבר, אם לא תצאו מהמינוס – תשלמו עליו הרבה".

 

צבי סילבר: "התפיסה כיום פשוט לא נכונה"

 

"במציאות של היום אין כמעט חיי עוני", מספר לנו הרב צבי סילבר ,יועץ כלכלי חרדי שסייע למשפחות חרדיות לצאת מהמינוס, "וזאת כי הציבור החרדי כבר נכנס לשוק העבודה ומשתכר סכומים לא רעים.

"מאידך, היו זמנים שמי שהוציא כסף שאין לו – היה נחשב למבזבז. כיום, התפיסה לא נכונה. ההוצאות יותר גדולות מההכנסות. משפחה עם 4 ילדים צריכה לפחות 14 אלף שקל בחשבון. אם אין 2,000 שקל בחודש לנפש, אז קשה לשרוד עם משכנתא, שכירות, קופות חולים והוצאות בסיסיות, שלא לדבר על רכבי יוקרה ומטבחי פאר".

לדבריו, אנשים צריכים לחשוב על מה מוצאים, ואם יש לזה מימון. "לא לקנות בגדים גרנדיוזיים אם אין כסף, לא לחתן ילד באולם פאר – אם אין כסף בחשבון. יש אנשים שלא חושבים מאיפה ישלמו.

"בעבר", הוא מוסיף, "אנשים היו לוקחים גמ"חים בלי ריבית, וכל אחד היה מגלגל סכומים, והרבה אנשים נקלעו לחובות גדולים כי הרגישו שזה חלק מהמשכורת שלהם. בן אדם שרואה שהוא לא מצליח להחזיר משכנתא – זה רמזור אדום מהבהב שהוא צרך לחשב מסלול מחדש ולהגביל את עצמו".

יש אברכים שמצליחים לחסוך אלפי שקלים. איך עושים את זה?

"זה עניין תרבותי שגובל בקיצוניות. הוא בטח חוסך דברים בסיסים שגורמים לו לסבל יומיומי, קוראים לזה קמצנות. יש גם כאלו שלא מדווחים לבנק על הכנסות, אבל יש להם הכנסות, תמיכות. זה אבא שלי. זה דוד שלי. אני מקבל לחם מארגון צדקה. זה גם הכנסות.

"בעבר הגיע אליי זוג עם עשרה ילדים. שמשתכר בערך 16 אלף, אבל בגלל שהם חיתנו ילדים יש להם חובות של חצי מיליון – מה שגרם להם לקרוס כלכלית. זה שהם מרוויחים יפה לא אומר שזה מספיק ביחס להוצאות שלהם".

איך אברכים מצליחים לגמור את החודש?

"בעיות כלכליות יש יותר למי שעובד – ורואים את זה בנתונים.  לאברכים יש ברכה וסיעתא דשמיא – אבל זה לא אומר שהם יכולים בגלל זה לחיות בלי חשבון. כל אחד שיעשה תכנית עבודה עם טבלת אקסל ויחשב כמה הוא מוציא וכמה הוא מכניס".

יש זוגות שמתגרשים בגלל זה?

"כתוב בגמרא אין מריבה על עסקי תבואה (בבא מציעא). מצב כלכלי יכול אמנם לפגום בחיי הזוגיות, אך  לא לגירושים – אך יש מקרים שהעניות גורמת לירידת מצב רוח טוטאלית – שזה מוביל לגירושים.

צרור טיפים פרקטיים ומעשיים ליציאה מהמינוס!

שאלנו את דוד חזן, מנכ"ל 'ריסטרט להצלחה': מה הסוד שלך? איך זה שאתה מצליח שוב ושוב ושוב
להוציא אנשים מהמינוס ובעיקר להכניס אותם ל'מצב שבת'. מצב שבו הם מחייכים ורגועים ומנהלים את הכסף במקום שהכסף ינהל אותם:

אז הנה מה שהוא גילה לנו:

קודם כל- עדכון והגדרה מחדש של המוח. התפיסה של הכסף. ברגע שאנחנו מבינים שהכסף אמור לשרת את האינטרסים שלנו, ולא שאנחנו צריכים להשתעבד אליו- כל הגישה והתפיסה משתנה. זה אחד מסודות ההצלחה של אלפי בוגרי "ריסטרט להצלחה" .הם יודעים ששינוי גישה הוא תחילתה של הצלחה…
שנית- לחיות בחוויית שפע. לשים את הפוקוס על מה שיש במקום על מה שחסר. לכן- חשוב לא לחנוק את עצמנו עד חורמה- אלא לאפשר מדי פעם לרכוש גם מה שלא חיוני (עדיף לכבוד שבת- שאז אבא שבשמים משלם).

• השתמשו במילים: אני רוצה במקום אני צריך. צורך נתפס לנו במוח כמשהו שלא בשליטתנו, ורצון נתפס כדבר שבבחירתנו. כשאנחנו בוחרים- יש לנו יותר שליטה.
• שימרו את כל החשבוניות שלכם- וקיבעו לעצמכם כלל, רצוי מעוגן ביומן, לסקור מדי חודש את החשבוניות , וכך תוכלו לקבל תמונה יותר ריאלית לאן הכסף נזל על מנת לגזור מסקנות לעתיד.

• צאו עם רשימה! לא רק לקניות במכולת, אלא גם לקניות בעיר. גם אם נזכרתם פ-ת-א-ו-ם ששכחתם משהו- אל תקנו. תחזרו הביתה, ואז תצאו שוב. שימו רשימה קבועה בפלאפון או על המקרר ובה תרשמו כל דבר ברגע שהוא עומד להיגמר בבית. כך חשבון הבנק שלכם לא יתקרר…

• שימו לכם מידי חודש סכום כסף סביר ומושכל בארנק (כל אחד לפי היכולת הכלכלית שלו). בכסף הזה תקנו מה שמתחשק לכם- גם אם אתם לא ממש זקוקים לו- כך תצליחו להרגיש תחושה של שפע !!!

"עצם קיומו של אוברדראפט בתדירות גבוהה, שלא לומר כדרך חיים, מלמד על התנהלות כלכלית בלתי מאוזנת שבה יש יותר הוצאות מאשר הכנסות”, הסביר יעקב טברסקי, יועץ מקצועי ב”פעמונים” לאתר 'לפרוץ את הגבולות'.

"אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שחוסר איזון קטן אינו ממש בעיה, ושבזכות היכולת למשיכת יתר אפשר להסתדר".

משפחה שמכניסה 15 אלף ₪ בחודש ומוציאה 16 אלף ₪ בחודש, נמצאת בחוסר של 1,000 ₪ בחודש. רק 1,000 ₪. אם השורש הבעייתי לא מטופל, ה-1,000 ₪ האלה יגדלו בשנה ל-12 אלף ₪ ותוך 5 שנים ל-60 אלף ₪, וזה מבלי לחשב את הריביות הגבוהות מדי חודש בחודשו. 1,000 ₪ שהפכו לסכנה של ממש.

אז מה המסקנה? תוציאו כמה שפחות, ולפחות – רק בגבול מה שיש לכם. אה, וכמובן לא יזיק לכם למנכ"ל את 'אמזון'.

צפו בקטע מהרצאתו של צבי סילבר: