פלאש 90
"רוב חולי הקורונה הקשים סובלים מלחץ דם או סכרת, שהן מחלות תזונתיות. 10,000 איש מתים כל שנה בישראל מתזונה לקויה והשמנה, ויחד עם זאת, 20% מהאוכלוסייה סובלת מאי ביטחון תזונתי", כך דיווחה ד"ר דורית אדלר, נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, לוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח"כ מיקי חיימוביץ', שדנה היום בתוכנית "שינוי כיוון 2020 – יעדם במדיניות הישראלית להתמודדות עם שינויי האקלים. הדיון התקיים במסגרת לציון יום הסביבה בכנסת ביוזמת ח"כ חיימוביץ'.
"העולם חווה טראומה גלובאלית של משבר בריאותי, חברתי וכלכלי, אבל המשבר הגדול בדרך", אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ, "לכן הזמנתי את נציגי תוכנית שינוי כיוון להציג את תוכניתם בפני הוועדה. התוכנית מפרטת שינוי כיוון בחמישה תחומים מרכזיים – אנרגיה, תחבורה, היחס למערכות הטבעיות, חקלאות ותזונה ותכנון עירוני – לכל תחום נקדיש דיון ייעודי בהמשך כאן בוועדה".
ד"ר דורית אדלר, הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא: "חייבת לקום מועצת מומחים. ביטחון תזונתי לא יכול להיות בלי חקלאות נתמכת. בוועדת האקלים במדריד דובר על החקלאים כלוחמי אקלים. ברגע שחקלאים לא מגדלים, היבואנים יקחו מחירים מאד יקרים. המשמעות היא קיומית, כמו ביטחונית".
ח"כ רם בן ברק: "יש בארץ קהילות, כמו בהרדוף, שרוצים לייצר חקלאות אורגנית. הם עושים ניסויים ללא תמיכת המדינה. צריך לבדוק איך זה משפיע על הצרכנים. אם מישהו אוכל ביצה שגודלה ללא אנטיביוטיקה, בחשבון הכולל זה יותר זול מביצה מטורקיה שעולה 4 אגורות פחות".
יו"ר הוועדה ח"כ מיקי חיימוביץ': "הרבה קהילות רוצות להיות אקולוגיות ומחפשים מקומות להקים כפרים אקולוגיים. ביקשתי ממרכז המידע והמחקר של הכנסת סקירה על סל המזון המפוקח, שבמתכונתו הנוכחית מאד לא בריא".
עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין: "למה חייבים חוק אקלים? לקבע מחויבות כלפי אזרחי ישראל וכלפי העולם. נאמר לנו שהשרה להגנת הסביבה מתכוונת לתמוך בחקיקה. היום, במקום פלטפורמה של חקיקה ראשית יש החלטות ממשלה, הנחיות ותכניות עבודה. בתחום כל כך חשוב צריך משהו מחייב, הקצאת תקציבים וגורם מתכלל. כשתהיה ודאות כלכלית, גם המשקיעים יסיטו השקעות לכיוון הזה".
1 תגובות